עוד דברים של פעם

אתא

מפעל ליצור טקסטיל ששמו היה ראשי תיבות של אריגי-תוצרת- ארצנו (השם ניתן על ידי ש"י עגנון). המפעל ייצר בגדי יום יום, בגדי עבודה, תלבושת אחידה לתנועות הנוער ועוד, למתלבש הישראלי של שנות החמישים והשישים, ויצג את הרוח החלוצית שנשבה במדינת ישראל המתפתחת. הצבעים השולטים היו חקי ואפור למכנסיים, כחול, תכלת ולבן לחולצות. המפעל הקים שרשרת חנויות מכירה ברחבי הארץ שנקראו "חנויות אתא" שנשאו את השם והסמל של "אתא" בגאון.

------------------------------

כובע טמבל

עדיין אפשר לראות אותו פה ושם, אבל בקרוב הוא ייעלם. כובע הטמבל היה הכובע האולטימטיבי בעשור הראשון והשני להיווסדה של המדינה. כולם חבשו כובע טמבל, עד כי הוא הפך להיות הסממן האופייני ביותר של הישראלי, כפי שהוא מופיע בקריקטורות של דוש, יחד עם מכנסי החאקי הקצרות, החולצה הפתוחה והסנדלים.

------------------------------

דן חסכן

בשנים ההן ניסו ללמד אותנו חסכנות מהי, והורינו היו מצפים מאתנו שנשלשל חלק מדמי הכיס שלנו לקופת החיסכון של "דן חסכן". לכל ילד היה פנקס קטן עם עטיפה מפלסטיק עליה היו מודפסות כל מיני סיסמאות מבטיחות. בפנקס זה נרשמו הסכומים שחסכנו. האמת היא שההורינו סיממו אותנו עם תיאור של עתיד ורוד הצפוי לנו בעקבות החסכנות האדוקה לה נדרשנו, עתיד שבו ירכשו בעבורנו מוצרים מקופת החיסכון שלנו, חפצים ופריטים שיכולנו רק לחלום עליהם. אבל למעשה זה היה תמיד נגמר בכך שהיינו קונים מקופת החיסכון שלנו כל מיני דברים שימושיים, כמו נעליים לפסח או ילקוט חדש לבית הספר.

------------------------------

קופסת קק"ל

הקופסה הכחולה, זו שכולנו גדלנו עליה, הפריט שאיפשר גם לנו, הילדים, לחוש שאנחנו חלק בלתי נפרד מהמפעל הציוני הגדול. ביום שישי היינו מבקשים מההורים גרוש או שניים, ובשעה היעודה היה עובר התלמיד התורן בכיתה בין כל הילדים והקופסה בידו, כל ילד היה מכניס לקופסה את המעות שהביא, וכל זאת תוך שירה רועמת של כל הכיתה: "...דונם פה ודונם שם, רגב אחר רגב...".

------------------------

אמה

סבון לניקוי כלים של "שמן" שהיה מהפכני בהיותו נוזלי. עד אז השתמשו בסבון מוצק שבא בצורת בלוקים קטנים, היו מנקים את הכלים בחומר שנוצר מהשריית הבלוק במים. לאמה היה גם מסע פרסום קליט: "...כל אישה בוחרת אמה - כל אישה יודעת למה..".

------------------------

מברשת גילוח וידית גילוח

מברשת גילוח היתה פריט חיוני לכל גבר שרצה להתגלח. היתה זו ידית קטנה אליה היתה מחוברת מברשת קטנה של שיער רך ונעים. היו מוציאים קצת משחת גילוח משפופרת אלומיניום לתוך קערית קטנה, מוסיפים מים ומערבבים עד שנוצר מרקם אחיד, אותו היו מורחים על הפנים בעזרת המברשת.

לגילוח עצמו היתה את ידית הגילוח. מדובר בידית מברזל, שהברגה בחלק העליון שלה היתה פותחת את ראש הידית, ואז ניתן היה להכניס את סכין הגילוח, להבריג חזרה את הראש, ואז ניתן היה להתחיל במלאכת הגילוח.

-----------------------

פליט

לפני שהיה "סנו  נגד יתושים" - היה פליט. זה היה נוזל בעל ריח איום שהגיע בקופסת פח. היו מעבירים בזהירות את הנוזל מקופסת הפח למכשיר ידני שנראה היה כמו משאבה של אופניים והיה נקרא "מפלטה". המפלטה הייתה פולטת ריסוס של החומר הדוחה והמסריח, שמשום מה היה נראה שהיתושים ושאר המריעין בישין לא כל כך התרשמו ממנו...

------------------------

כלבו שלום

בשנת 1965 נפתחה ברעש גדול חנות כלבו ענקית בתל אביב, שמוקמה בבנין "מגדל שלום" ונקראה "כל-בו שלום". החנות השתרעה על מספר קומות בשטח של 2,500 מ"ר ויצרה סגנון חדש במסחר בישראל בכלל ובחנויות הכל-בו בפרט.

-------------------------

ילקוט עור

הילקוטים של פעם היו עשויים עור. היו בהם מספר תאים, וסגרו אותם מנעול כאשר המהדרין היו נועלים את המנעול עם מפתח. בזוויות הילקוט היו פינות ממתכת שנועדו להגן עליו, אך שימשו אותנו בעיקר במלחמות הילקוטים שניהלנו מדי פעם, ולחטוף מכה מפינת מתכת של ילקוט היה ממש לא נעים...

אנציקלופדיה תרבות

אנציקלודיה תרבות היתה אנציקלופדיה מצוירת באיכות מעולה לימים ההם, שעסקה בקשת רחבה של נושאים. האנציקלופדיה שווקה בצורת חוברות שהיו מוצאות לאור בתדירות גבוהה. כשאב המשפחה היה מביא את החוברת החדשה הביתה - זו היתה סיבה למסיבה. לאחר שהצטברה כמות של חוברות - הן נכרכו בכריכה קשה כתומה.

-------------------------

הארץ שלנו

העיתון של הילדים בזמנו: הרפתקאות, סיפורים, עלילות, איורים, חידות, סיפור בהמשכים, קריקטורות, שירים, סיפורים מצוירים, תשבצים ועוד. גם כתבות היו ב"הארץ שלנו", של ע"קים - עיתונאים קטנים, וחלק נכבד מהפובליציסטים הבולטים בימינו החלו את דרכם כע"ק ב"הארץ שלנו".

---------------------------

העולם הזה

העולם הזה היה שבועון סנסציוני שגרם לישראלים לחשוב, שאולי לא הכל הוא אכן כפי שה"ממשלה" רוצה שנאמין. את "העולם הזה" הקימו אורי אבנרי ושלום כהן. הם נלחמו בשנים ההן בעוז במה שהם ראו כשחיתות ריקבון וסיאוב של המשטר.

---------------------------

להיטון

להיטון היה השבועון של הצעירים, שהופץ בהצלחה רבה בסוף שנות השישים. השבועון עסק בתחום המוזיקה והבידור הקל, והיה בו מידע רחב על אלילי הזמר בארץ ובעולם, דירוג מצעדי הפזמונים, חדשות מתחום הבידור הקל ועוד.

--------------------------------

אגורה

אחרי שגם החור של הגרוש הפך לנוסטלגיה, הופיעה בחיינו האגורה. אותו מטבע כסוף ומיתולוגי, שלא היה עגול אלא מסולסל, וזו גם היתה הייחודיות שלו. בשמנו ניתן היה לקנות באמצעות האגורה מוצרים קטנים שונים, אך לאט לאט ערכה הלך ואבד, עד שהיא הפכה פריט לאספנים. עד היום יש בבתים רבים קופסא מלאה במטבעות המוזרים האלו.