מתנחלים בלבבות
מלחמת המתנחלים נגד ההתנתקות היא ראויה, חינוכית וציונית. אבל אחרי ההפגנות עליהם לחשוב על השליחות הבאה, שתביא למימוש את כל האופטימיות שבמעבר למקום חדש
עשן המנגלים מתפזר לאטו, ואיתו מתפזרים גם רבבות המשתתפים בצערם של אנשי גוש קטיף. חג העצמאות של הציבור הדתי-לאומי-מתנחל צוין השנה בהתחברות חד-משמעית להתנתקות, וחיבור אמיתי בין הפקקים של אזור לטרון לאלו של כל הכבישים בואכה עזה.
הימים הם ימי טרום המשאל המכריע בליכוד, ומתנגדי ההתנתקות מתרוצצים בדרכים, בצמתים, ברדיו, בעיתון, בטלוויזיה ובתיבות הדואר הפרטיות שלנו, ועסוקים בהצלת חייהם (על-פי פרשנותם).
העיסוק באסטרטגיות, טקטיקות, סיסמאות, טיעונים, הפצרות ותחנונים מייצר, מעבר לטעויות נסלחות, גם תקלות בלתי נסבלות. למשל: בשבת האחרונה נדהמו מתפללי בתי-הכנסת לשמוע את החזן מצמיד לתפילה השגרתית לשלום המדינה וחיילי צה"ל תפילה מיוחדת למניעת ההתנתקות. הגנבת תפילה פוליטית שנויה במחלוקת, וכפייתה על כל ציבור המתפללים, היא מעשה מאוד לא דתי, לא אמוני, חוצפה בלתי נסבלת, שלא לומר חילול ה' ממש.
סוג כזה של פעילות פוגע במאבק עצמו, שהרי גם מי שמתנגד לדעתם של תושבי גוש קטיף, מחפש את מידת האמפתיה והסימפתיה הראויות לנוכח העתיד לקרות את אחינו המנותקים. מחפש, אך לא תמיד מוצא. לכן, לא כדאי להקשות כל-כך על חיפושיו.
טעות נפוצה היא זו המנסה לתאר באוזנינו ייסורים צפויים של קריעת אדם מביתו, גם אם הוא יושב בו עשרים שנים או יותר, הוליד בו את ילדיו וזכה גם לנכדים במשך השנים. הימים ימי אביב וראשית הקיץ, משאיות חברות הובלה מתפרנסות מהעסק הזה מדי שנה, ואנשים בתוך הקו הירוק ומחוצה לו נוהגים להעתיק את מקום מגוריהם מסיבות שונות ומשונות, בלי שהדבר ישאיר בהם צלקות ויגרום להם ייסורים וחוליים. אדרבה, אפשרויות אופטימיות רבות מלוות סוג כזה של מהלך.
גם טענת ה"שליחות" היא טעות טקטית. שליחות ממלכתית, מטעם המדינה, יכולה להיות קבועה או זמנית, אך היא ניתנת לביטול בכל זמן, על-פי החלטת ממשלה. אחריה קורסות טענות הביטחון והשמירה על המדינה (שר הביטחון ישקר לנו?), ומיד אחר-כך הטיעון המשכנע פחות מכולם: "עזיבת חבלי ארץ אבות". הטיעון הזה פשוט לא תופס. ויתרנו על הבשן והגלעד, נוותר גם על עזה.
הכאב וההלם הכי אותנטיים בעיניי, שאתם הכי קל לי להזדהות, נמצאים בגילוי הבגידה והרמאות. הגילוי ש"בחרתם שרון – קיבלתם שרון" הוא גילוי שקשה לחיות אתו. אבל נחמת הבגידה לא תימצא אצל הבוגד ולהקתו. הוא הרי ימצא דרך לעקוף את תוצאות המשאל, אם יהיה צריך.
אז בשביל שלא יגידו שהמתנחלים מתפנים בקלות, או שהפיצויים משתיקים למתנחלים את האידיאולוגיה, או ש"אפילו המתנחלים כבר מבינים את המצב כפי שהוא", שווה להמשיך את המלחמה על הבית. זה ראוי, זה מכובד, זה חינוכי, זה לאומי וזה ציוני.
אבל כשאתם כמה דקות עם עצמכם, בשקט, בלב, תחשבו כבר על השליחות הבאה. שליחות שתביא למימוש את כל האופטימיות שבמעבר למקום חדש, הכרות עם ישראליות מגוונת וחידוש היחסים עם עם ישראל.
ובאותה הזדמנות חשבו גם על הפתק שתשימו בקלפי בבחירות הבאות.
מומלצים
