חשיבה חיובית: איך מיישמים את זה
המוטו פשוט: תחשבו שיהיה טוב - ויהיה טוב. מטפלים רוחניים ופסיכולוגים למיניהם מאמצים את הטרנד החדש ומלמדים את מטופליהם כיצד לחשוב חיובי ולא להתבייש בכך
| כוח המילה |  | כוח המחשבה | | כוח התפילה | | תכנות חיובי |
סיפור ידוע מתאר עיתונאי ששאל את שארל דה גול, נשיא צרפת לשעבר, אם הוא אדם מאושר. "לאיזה טיפוס מטומטם אתה חושב אותי"? ענה לו דה גול בלי לחשוב פעמיים. תשובתו של דה גול ממחישה דעה רווחת, שלפיה חשיבה חיובית ותכונות הקשורות לאופטימיות נתפסות כתלושות מהמציאות עד כדי חולניות.
גם הפסיכולוגים מכירים את התופעה הזאת. אשה שהייתה בטיפולה של ד"ר חוה אפלמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, התבקשה לרשום בכל יום שלושה דברים טובים שקרו לה. לאחר שבוע היא שבה נסערת לקליניקה: "אני מפחדת להראות לך את כל הדברים הטובים", הודיעה למטפלת שלה, "שלא תסלקי אותי מהטיפול".
אלא שמשהו בכל זאת קורה בשנים האחרונות. גישות שונות המצדדות בחשיבה חיובית ובאופטימיות צצות חדשות לבקרים. המוטו שלהן פשוט: תחשוב שיהיה טוב - ויהיה טוב. הגישות האלה הפכו לנחלתם של פסיכולוגים ושל מטפלים רוחניים למיניהם. לא ברור אם מדובר בטרנד חולף או בתופעה מוכחת שהולכת וצוברת תאוצה, מה שכן ברור הוא שאי אפשר להתעלם ממנה.
בפסיכולוגיה הקונבנציונלית התפתח ענף חדש של פסיכולוגיה חיובית. בבסיסו מצויים מחקרים שלפיהם אנשים אופטימיים הם אנשים מתמידים ומצליחים יותר, ואפילו בריאים יותר פיזית. אמונות אופטימיות ו"לא מציאותיות" עשויות גם להגן עלינו מפני מחלות.
התברר כי חולים במחלות קשות כמו איידס שרדו יותר זמן כאשר שמרו על אופטימיות. חולים אופטימיים מוכנים יותר להתמיד בטיפול הרפואי ולקבל תמיכה חברתית.
אחד ממייסדי הענף החדש הוא פרופ' מרטין זליגמן, ראש מכון מחקר באוניברסיטת פנסילבניה. זליגמן, שטוען כי הפסיכולוגיה התמקדה עד היום בחקר תופעות פתולוגיות, ב"קורבנולוגיה", במודל החולני ובתיקון נזקים, מבקש באמצעות מרכז המחקר להעצים בעזרת חינוך והכשרה את הכישורים החיוביים של אנשים וקבוצות, לחזק תכונות חיוביות ולשפר את איכות החיים. המרכז עוסק בין השאר בחקר התכונות החיוביות המחזקות אותנו, ובהן כושר לאהבה ולעבודה, אומץ לב, חמלה, גמישות, תקווה, יצירתיות, חוכמה ואלטרואיזם, ובמניעה של תופעות כמו דיכאון וחרדות. צוות החוקרים של זליגמן מעז להצביע על הקשר שבין אמונה דתית לשמחה, תחום שרוב הפסיכולוגים נמנעו מלהתייחס אליו, ומסווג הכרת תודה כרגש חיובי.
כוח המילה
חזור למעלה
איך תהפכו את ה"איום ונורא" ל"לא כל כך נורא"
זה לא פשוט להיות אופטימי, בייחוד אם לא נולדים עם זה. "יש לנו הרבה תבניות חשיבה וסכמות להתנהגות, הבנויות על חוויות קודמות שחווינו בחיים", מסבירה ד"ר אפלמן, "יש אנשים שמפחדים שיהיה טוב, כי בעבר, כשהיה טוב, קרה גם רע. ואז, כשהם חווים חוויות שמחות הם נכנסים ללחץ. התבניות האלה, שרובן לא מודעות, נבנות בנו מראשית החיים, בהתאם לרגישות האם לצורכי התינוק, ואחר כך בהתאם ליחסים שלנו עם הסביבה. החוויות שאנחנו חווים ומעבדים ברגש ובמחשבה מטביעות את חותמן.
"הפסיכולוגים מניחים שיש תבניות פנימיות שיכולות להפריע לתפקוד והן מתבטאות במחשבות מגבילות שהיינו רוצים לתקן - כמו 'אני תמיד נכשלת במבחנים', 'אני אף פעם לא מצליח בדיאטות', 'אם לא אקבל מאה בבחינה סימן שאני לא שווה'".
לפי גישת הפסיכולוגיה החיובית על המטופל לבחור תבנית שלילית מחייו שבה היה רוצה להתמקד, לברר את דרך החשיבה השלילית המעכבת תפקוד טוב, ולתקן את העיוות תוך שימוש בדמיון מודרך המועצם באסוציאציות, רגשות וחושים. ד"ר אפלמן: "חשיבה חיובית פירושה לשנות שינוי מהותי את מה שאנחנו חושבים על עצמנו, לאמץ תבנית חדשה לגמרי או תבנית שחשבנו שלא נוכל לאמץ".
"למילה יש המון כוח", אומרת פרופ' עפרה נבו, מנהלת מרכז ברמן לייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטת חיפה ומשתתפת בצוות החוקרים של זליגמן כחוקרת הומור. "אנחנו מומחים גדולים בלגרום לעצמנו חרדות או דיכאון באמצעות דיבור פנימי". ויש לה דוגמה: "אשת קריירה שהתקשתה להתפנות לקניות ולבישול, הזמינה יום אחד אורחים לביתה. היא ביקשה להכין עוגה, אבל כשנוכחה לדעת שחסר לה סוכר החליטה לבקש סוכר מהשכנה שלה. בדרך לדלת השכנה החלה להרהר בינה לבין עצמה: 'בטח היא תסתכל עלי במבט ביקורתי ותחשוב איזו בעלת בית גרועה אני'. היא דפקה על דלת השכנה, וכשזאת פתחה את הדלת התפרצה עליה: 'קחי את הסוכר שלך, אני בכלל לא צריכה ממך שום דבר'. הדוגמה הזאת ממחישה שלא האירוע עצמו קובע, אלא איך שאנחנו מפרשים אותו. הפרשנות תלויה רק בנו. אם נוכל לפרש אירועים אחרת נשפר את הרגשתנו ואת התנהגותנו".
- איך אפשר לפרש אחרת?
"אפשר לא להגזים בביקורת עצמית, לא לעשות שחור-לבן מכל דבר, לא לחשוב חשיבה אבסולוטית כמו 'אני חייב לקבל מאה בבחינה, אחרת אני לא שווה כלום'. יכול לקרות משהו לא נעים, אבל בעזרת התייחסות חיובית ושונה אנחנו יכולים לראות בזה משהו לא נורא, לשנות את התפיסה. כמו למשל, 'הכול לטובה' או 'לא נורא' במקום 'איום ונורא', ו'אולי טוב לי להיכשל פעם אחת בבחינה, אולי אלמד מזה ואצליח יותר בבחינה הבאה'".
- מה את עושה כפסיכולוגית?
"אני עוזרת לאנשים להחליף משפטים לא מציאותיים במשפטים מציאותיים יותר: אתה כן אדם שווה, גם אם תקבל פחות ממאה, ואם היתה אכזבה רומנטית, זה לא אומר שהסיטואציה צריכה לחזור על עצמה".
- עד כמה הטיפול בחשיבה החיובית יעיל?
פרופ' נבו: "הכול במידה. יש דברים מציאותיים שאי אפשר להתעלם מהם, ונישמע אידיוטיים אם תמיד נאלץ את עצמנו לחשוב חיובי".
ד"ר אפלמן: "לעתים מאחורי בעיה פשוטה יכולים להסתתר רבדים עמוקים ומורכבים, שמשפטים חיוביים רק יגרדו את קצה הקרחון שלהם. וכאן יש צורך בטיפול פסיכולוגי יסודי וממושך יותר".
כוח המחשבה
חזור למעלה
איך לא תפילו את עצמכם במלכודת הצפויה
מרפאים רוחניים הולכים צעד אחד קדימה ומוצאים קשר בין המחשבות והרגשות שלנו לאירועים עצמם. באתר האינטרנט של אורי גלר מתפרסם מחקר שנערך לפני מספר שנים באוניברסיטת פרינסטון בניו-ג'רסי על ידי פרופ' רוברט ג'אן. פרופ' ג'אן השקיע למעלה מעשור בעריכת אלפי ניסויים באנשים כדי לברר אם כוח המחשבה יכול להשפיע על צירופי מספרים מקריים. הנסיינים, אנשים מהשורה ולא כאלה הידועים כבעלי כוחות על-טבעיים, התבקשו להסתכל על מחשב שהציג באקראי את הספרות 0 ו-1 על הצג. ג'אן הורה לנסיינים לרצות במחשבה שהמספר 1 יופיע בתדירות גבוהה יותר. וזה בדיוק מה שקרה.
לואיז היי נחשבת לחלוצה בתחום החשיבה החיובית בחיבור שבין גוף לנפש. היי עמדה על הקשר בין דפוסי חשיבה שליליים ומרכיבים נפשיים למחלות פיזיות רבות. לטענתה, היא עצמה נרפאה ממחלת הסרטן בזכות תוכנית אינטנסיבית שפיתחה, שכללה בין השאר הצהרות חיוביות ודמיון מודרך. בספרה "אתה יכול לרפא את חייך" (הוצאת "אור-עם") היא מתארת את שיטתה: "כל מחשבה שאנו חושבים יוצרת את העתיד שלנו...עלינו ללמוד להשתחרר מן העבר ולסלוח...עלינו ללמוד לאהוב את עצמנו".
גם נורית ניצן, פסיכולוגית קלינית המיישמת גישה הוליסטית עם שיטות פסיכו-רוחניות, מאמינה שאם חושבים באופן חיובי ממגנטים את הדברים החיוביים. "חשיבה היא אנרגיה", היא מסבירה. "האנרגיה היא בעצם מגנט. אם חושבים בצורה שלילית, ממגנטים את הדברים השליליים. כולנו מכירים משפט כמו 'אשר יגורתי בא לי' - משהו שפחדנו ממנו בדיוק קרה. זה לא בהכרח כוח ניבויי אלא מגנוט של דברים".
לדברי ניצן, החשיבה היא תנאי הכרחי אבל לא מספיק, והיא צריכה להיות מגובה במעשים. "ביהדות מדברים על ביטחון והשתדלות. ביטחון בכוח האלוהי, במשהו חיובי וטוב. כל מה שאלוהים עושה הוא לטובה - אנחנו מתחברים לטוב, ויחד עם זה עלינו לעשות משהו כדי להשיג אותו, וזאת ההשתדלות".
ניצן מעבירה כיום סדנה קבוצתית המכונה "מסע אל הנשמה" ועד לא מזמן העבירה סדנה המכונה "מתנות לנשמה". סדנה זאת התבססה על שיטתה של ד"ר דואן קלארק מארה"ב. קלארק, שפרסמה ספר בשם זה (הוצאת "אופוס") וביקרה בישראל, פיתחה טכניקה לתכנות מחדש של תבניות באמצעות ציור של סמלים גרפיים הפותחים חסימות במרכזי האנרגיה בגוף, ושינון יומיומי של היגדים חיוביים.
"כל אירוע שאנשים חווים הוא שיעור", אומרת ניצן. "אם אדם מפרש חוויה שחווה כאילו הוא דחוי, הוא ימגנט את זה לחיים שלו. למשל, אשה שחלתה במחלה קשה הבינה שהאירוע קרה כי היא לא העריכה ולא אהבה את עצמה. אם תישאר צמודה לפרשנות הרסנית כמו 'אני לא שווה מספיק ולא אוהבת את עצמי מספיק, העולם לא בטוח מספיק, אני צריכה לעמוד 'על המשמר' - היא תמשיך למגנט אירועים לא טובים לחיים שלה. אבל אם היא תשנה את התבנית ואת התפיסה ותלמד לאהוב את עצמה ולתת אמון בסביבתה - היא תוכל לשנות את מהלך המחלה ולהבריא". לדבריה, בעזרת הכלים הנרכשים בסדנה אפשר לחולל שינויים בכל הרמות - פיזית, נפשית ורוחנית.
בדומה לפסיכולוגים הקוגניטיביים והקונבנציונליים, ניצן סבורה כי במקרים של בעיות חיים משמעותיות כמו מחלה, שינוי קריירה, בריאות, זוגיות וכדומה, חשיבה חיובית לבדה לא מספיקה. "כדי להצליח להתמודד עם הבעיות, על האדם להבין את הפחדים והמחשבות השליליות שלו, להפוך כל מחשבה שלילית לחיובית ולהתמיד במחשבות החיוביות לאורך זמן. אי אפשר להרגיש חיובי באמת בלי שהתמודדנו קודם עם הצל, עם הכעסים והתחושות השליליות באמצעות תהליכי סליחה. רק כשמוצאים כל ה'רעלים' נוצר מקום לאנרגיה החיובית".
כוח התפילה
חזור למעלה
איך תייצרו לעצמכם הווה ועתיד טובים ובריאים יותר
לאחרונה מיישמת ניצן שיטה של חשיבה חיובית שפיתח האמריקני גרג בריידן, המבוססת בין השאר על טקסטים מהמגילות הגנוזות, ובראשם מגילת ישעיהו. בספרו של בריידן "אפקט ישעיהו" (הוצאת "אופוס"), קיימת מציאות מקבילה לכל מציאות שאנחנו מכירים, והעניין שלנו הוא לפתח את היכולת להתחבר למציאות הרצויה לנו. למשל, למציאות כמו מחלה יש מציאות אחרת, מקבילה, של בריאות. בריידן מתייחס לחשיבה חיובית כסוג של תפילה המשלבת בתוכה מחשבה והרגשה. אבל לדבריו, צריך לדמיין את הדבר שרוצים להתחבר אליו במחשבה וברגש כאילו הוא מתרחש ממש ברגע זה, ולא בעתיד כפי שנהוג בתפילה רגילה.
תפילה, גם זאת שאנחנו מכירים בצורה מסורתית, היא כלי נוסף לחשיבה חיובית. באתר האינטרנט שלו מדווח גלר על חוקר רפואי בשם ויליאם הריס מבית החולים סנט לוקס שבקנזס סיטי. הריס ערך במשך שנה ניסוי, שבמהלכו התבקשו מתנדבים נוצרים להתפלל למען קבוצת ניסוי של 466 חולים ביחידה לטיפול בעורקים הכליליים, בלי לדווח לחולים או לרופאיהם. קבוצת הניסוי נבחרה באקראי, והמתפללים התבקשו להתפלל למענם כל יום במשך ארבעה שבועות. התוצאות היו חיוביות, ומצבם הבריאותי של החולים בני המזל שהתפללו למענם השתפר מאוד, לעומת 524 החולים שלא זכו לתפילה. "אם אנשים מוכנים לקבל תוצאות של מחקר רגיל המנסה תרופה חדשה", אמר הריס, "עליהם לקבל גם את תוצאות המחקר הזה".
המסר הוא שאם תפילה יכולה לעזור לזרים שמעולם לא פגשתם, על אחת כמה וכמה היא יכולה לעזור לקרובים ואהובים. לדברי גלר, רופאים מגלים יותר ויותר את הכוח הריפויי הגדול של מחשבה חיובית, כוונות חיוביות, תפילה ואמונה. עם זאת, הוא מדגיש, יש לשלב אותם כתגבורת לבדיקות ולטיפול הרפואי הקונבנציונלי, ולא במקומם.
תכנות חיובי חזור למעלה
6 דרכים לתכנות חיובי של הראש
- על כל מחשבה שלילית שאתם חושבים או על כל משפט שלילי שאתם מבטאים - חשבו/הגידו שלוש מחשבות או שלושה משפטים חיוביים.
- השתדלו לנסח משפטים בחיוב ולהוריד ככל האפשר מילים כמו "לא", "אף פעם" או "בלי".
- כשאתם נמצאים בחברת אנשים, חפשו אנשים חיוביים המקרינים שמחה וחברו אליהם.
- לזוגות: הכינו שתי רשימות הכוללות עשרה דברים שעושים לכם טוב. תלו את שתי הרשימות על המקרר. אם היה לכם יום רע, בקשו מבן זוגכם שיפנק אתכם באחד הפריטים ברשימה.
- נתקלתם בבעיה? במקום לדאוג ולהציף את ראשכם במחשבות שליליות, דמיינו שפתרתם את הבעיה על הצד הטוב ביותר, ואתם חשים שמחה וסיפוק.
- חפשו במחשבה שלילית שעולה בכם את הטעויות הלוגיות שלה, למשל - הגזמה, הכללת יתר, חשיבה אבסולוטית של "הכול או כלום". בנו משפט חדש בלי העיוותים האלה. את "אכלתי שוקולד, הלכה לי הדיאטה" אפשר להחליף ב"אכלתי שוקולד, קלקלתי מעט את הדיאטה, לא אוכל יותר".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
