שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מה רוצה המילואימניק?
    לאחר שהעשן יתפזר, המילואימניק יגלה שלמרות יום החג שהוכרז לכבודו, מצבו לא השתנה. הוא נשאר ויישאר "נבחר כפראייר", אלא אם צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה יבינו סוף סוף מה הוא באמת רוצה
    היום מתקייםיום הוקרה למערך המילואים. על-פי החלטת ועדת השרים לסמלים וטקסים, הוא יצוין באופן קבוע בל"ג בעומר. יום המילואים הוכרז במאמץ להפוך את תדמית המילואימניק בעיני עצמו ובעיני החברה הישראלית מ"פראייר" ל"נבחר".

     

    כפי שפורסם בהודעת קצין מילואים ראשי, "ביום זה תצדיע החברה הישראלית למערך המילואים על רוח ההתנדבות ועל תרומתו לביטחון המדינה, ותכיר תודה
    לחיילים ולבני משפחותיהם על המאמץ האישי והמשפחתי הכרוך בהליכה למילואים". כמו כן מתקיימים כמה אירועים מרכזיים: נשיא המדינה יערוך קבלת פנים ליחידות מילואים מצטיינות, והרמטכ"ל ושר הביטחון יערכו ערב הוקרה למפקדים במילואים. בנוסף, מילואימניקים יוכלו לקבל מגוון הטבות מגופים עסקיים ומוסדות תרבות.

    מעבר למילים, יש כאן מאמץ מוצהר להפוך את תדמית המילואימניק בעיני עצמו ובעיני החברה הישראלית מ"פראייר" ל"נבחר".

     

    כיצד נוצרה תדמית הפראייר?

     

    תדמית הפראייר היא תוצאה ישירה של אי שיווין קיצוני בחלוקת נטל המילואים, הקיים בחברה הישראלית (רק כ- 3% מאזרחי המדינה נושאים בנטל ) ומיחס של צה"ל, משרד הביטחון וממשלות ישראל כלפי המשרתים במערך המילואים.

    חשוב גם לזכור שבשנים האחרונות ובמיוחד בישראל שנת 2004, החוזה החברתי הופר ואיתו הסולידריות, ערך ההקרבה למען הכלל ורוח ההתנדבות. ערכים "ישנים" אלה מיוחסים היום למעטים שממשיכים לשרת במילואים ואין להיות מופתעים מתווית "הפראייר" המתלווה אליהם.

     

    האם ניתן להפוך "פראייר" ל"נבחר"?

     

    מהו הסיכוי שמעסיק יעדיף לגייס עובד "נבחר" , אשר מדי שנה יוצא לחודש מילואים? האם המעסיק הסביר ירצה לספוג את אובדן תפוקת העובד, פגיעה בלקוחות חברתו וסבסוד של כ- 30% מעלות שכר ה"נבחר" שצה"ל לא מחזיר לו, או שיעדיף לגייס עובד אחר, מאותם מאות שעומדים בתור לקבלת עבודה, אשר אינם משתייכים לחוג היוקרתי הזה?

     

    האם סטודנט ירגיש "נבחר" כאשר בתמורה לכל יום מילואים שבו הוא מסכן את חייו ואת לימודיו הוא מקבל כ- 120 שקל, בזמן שרוב חבריו ללימודים שלא משרתים ממשיכים בשגרת חייהם?

     

     

    האם עובד שכיר ירגיש "נבחר" כשבכל סופשבוע או חג שבו הוא משרת במילואים הוא אינו מקבל לא שכר או ימי חופש ממקום עבודתו, בזמן שעמיתיו לעבודה נחים, מבלים וחוגגים עם משפחותיהם?

     

    האם אבא צעיר ירגיש "נבחר" בהיותו האבא היחיד בגן שנפרד מבתו הקטנה במילים "אל תבכי, אבא יחזור בעוד שבועיים", בזמן ששאר ילדי הגן אינם מכירים את פשר המילה "מילואים" וגם לא יכירו אותה לעולם?

     

    ובכל זאת, מה מילואימניק רוצה?

     

    מדורות החג יעלו היום עשן שחור וסמיך. מחר, לאחר שהעשן יתפזר, המילואימניק יגלה שלמרות האופוריה מיום אתמול, מצבו לא ממש השתנה. הוא נשאר ויישאר "נבחר כפראייר", אלא אם כן צה"ל, מערכת הביטחון וממשלת ישראל יבינו סוף סוף מה באמת רוצה המילואימניק.

     

    מילואימניק רוצה:

     

    • שיקראו לו אך ורק כשבאמת צריך אותו, ובצורה מסודרת
    • שברגע שהוא מתייצב, יקבל יחס של חייל מקצוען שזמנו יקר
    • שמערכי חייו - פרנסתו, משפחתו, לימודיו ובריאותו - לא ייפגעו עקב או בזמן שירותו
    • שישלמו לו על כל יום משירות המילואים שלו
    • שבנוסף יתנו לו תגמול משמעותי על מוכנותו לשאת בנטל ועל תרומתו הייחודית והחריגה בנוף מולדתו לביטחון המדינה
    • ואחרון חביב, שכל הנ"ל יעוגן בחוק מילואים כולל.

     

    חג מילואים שמח, מילואימניקים יקרים, ואל תשכחו שלכל חג יש מוצאי חג

     

    עלה מיקנובסקי, פעיל ב"פורום החפ"שים" ובפורום "צו קריאה" ב-ynet

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מה רוצה המילואימניק?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים