לא מכירים אותנו

1. נשים מחתלות, מבשלות ומכבסות

לפני עשרות שנים הגברים יצאו לעבודה לפרנס את המשפחה, והנשים  ישבו בבית, גידלו את הילדים ועשו את העבודות השוטפות בבית. אבל זה היה לפני הרבה שנים, כששיר הילדים הפופולרי ביותר היה "אבא הלך לעבודה", ופסטיגלים למיניהם עוד לא היו קיימים. היום זה אחרת. היום הנשים עובדות ומנהלות, גברים עוזרים בגידול ילדים, מכבסים ושוטפים כלים.

אבל יש עולם אחד, דווקא די נחשב בחוגים מסויימים, שבו הזמן עצר מלכת. עולם הפרסום. בעולם זה הנשים עדיין יושבות בבית, מחתלות את הילדים, מבשלות ועושות כביסה. ראיתם פעם פרסומת לחיתולים בה האבא הוא זה שמחליף חיתול לתינוק? צפיתם פעם בקמפיין בו הגבר הוא זה שמשוטט עם מומחה בין סיבי הבגדים ושומע מה יש לו להגיד על הכתמים ואיך להוריד אותם? מעט פעמים, אם בכלל.

דעו לכם, מפרסמים יקרים: בישראל גם גברים מחליפים חיתולים לילד שלהם (ומביאים אותו לגן, לוקחים אותו לחוגים, הולכים לימי הורים וכו'). בישראל גם גברים מכבסים ותולים, ובישראל גם גברים מבשלים. תתפלאו.

(שלומי דונר)

2.  סקס (כמעט) עם כל דבר

סקס מוכר - ככה מלמדים בתי הספר לפרסום וכך רבים מהפרסומאים מנסים למכור לקהל מוצרים באמצעות פרסומות עם אלמנטים סקסיסטיים.

ההתכתשויות בין הרשות השנייה לפרסומאים והמפרסמים בנושא זה עלו מדרגה בחודשים האחרונים והדיון בסוגייה אינו יורד מסדר היום הציבורי. אפשר להתווכח בעניין הצנזורה שמטילה הרשות השנייה והאם ההתערבות שלה מוגזמת או לא, ואפשר גם להתווכח על מידת עמידתם של הפרסומאים בחוקי האתיקה. אבל אי אפשר להטיל ספק באינפלציה שבשימוש במסרים מיניים בפרסום.   

הקשר בין אופנה לסקס ברור ומובן. בגדים וגוף הולכים ביחד מאז ימי אדם וחוה. אז ראינו כבר את הטוסיק של דודי בלסר שניסה למכור לנו את קסטרו מן, מירי בוהדנה הצטלמה בתנוחות פרובוקטיביות כדי לשווק את הבגדים של TNT, יהודה לוי ויעל בר זוהר התנשקו בלהט בדיינר אמריקאי וצונזרו - והכל כדי שנקנה את הג'ינסים והטריקו של פוקס, וגלית גוטמן התהלכה בלבוש מינימליסטי במטרה להכניס אותנו לחנויות של H&O.

אבל מישהו יכול להסביר מה הקשר בין yes, גלידות נסטלה או נקניקי יחיעם, לבין סקס? האם מיטל דוהן, הכריך הענק ושאריות המיונז על השפתיים גרמו לכם לרוץ ולקנות את הנקניקים של יחיעם? האם עברתם מהכבלים ל-yes כי הבחור בפרסומת מרח גלידה על הבגדים של הבת זוג שלו וניסה ללקק אותה? כנראה שלא. אבל האם יעלי ויהודה הריצו את בני הנוער לחנויות של פוקס? כן כן וכן. המסקנה: סקס מוכר, אבל לא כל מוצר.

(אורנה יפת)         

3. רק גברים נוהגים

כבר לפני שנים רבות היכה בנו הפמיניזם, המון זמן אנחנו לא רק במטבח, תחומים גבריים לגמרי נכבשו על ידנו בסערה. אבל למפרסמים זה לא משנה: אל תתנו להם להתבלבל מהעובדות.

שימו לב איך בכל פרסומת שתפקידה העלאת קרנה של מכונית זו או אחרת יופיעו אחד משני סוגי הפרסום: בזה הפחות גרוע ישב תמיד זכר מאחורי ההגה, שהרי נקבות, כידוע, פשוט לא נוהגות. בזה היותר גרוע תהייה מרוחה נקבת- קולב עסיסית במיוחד על פגוש המכונית בבחינת: "בוא קח אותי יחד עם הדבר הזה, העשוי פלדה, שאני שוכבת עליו ומחכה רק לך".

שני סוגי הפרסום האלה מעליבים, לטעמי, עד מאוד. המסר העובר הוא חד וברור: אישה, גם זו המוצלחת במיוחד, קונה בטירוף אבקות כביסה אבל אוטו? גוד פורביד. בתחום הזה אין לאישה כל שיקול דעת שהרי כבר אמרו חז"ל "נשים דעתן קלה והן אולי יכולות לרכוש לעצמן איזה 200 ג' מרק עוף, אך לא את מפלצת הברזל המאיימת."

מרגיז עד כמה נשארו המפרסמים מאחור, עד כמה לא השכילו להפנים כי אישה היום נוהגת, הולכת רחמנא ליצלן למוסך, ואפילו קונה לעצמה לפעמים מכונית.

כבר המון זמן, מפרסמים יקרים גם אנחנו עושות את הטרנזקציה הלא ממש מסובכת הזו. גם אנחנו מחליטות מה מתאים לנו, ומה פחות.

תנו לי לגלות לכם עוד סוד קטן, ישר באוזן: בדרך כלל, כמה מפתיע, הבעל אולי טורף בעיניו את הפרסומת, אבל האישה, כן כן האישה, היא זו שמחליטה מה לקנות.

(טלי חרותי סובר)

4. תנו לגבר בירה

הקיץ מתקרב, ויצרניות ומשווקות הבירה הישראליות שוב משנסות מתניים ומנסות לשכנע אותנו לשתות יותר. הן יוצאות בקמפיינים מושקעים במיליוני שקלים, מפיקות פסטיבלים מיוחדים, יוצאות במבצעים שונים ומשיקות ומייבאות בירות חדשות לעתים תכופות. אבל למרות כל המאמצים, נראה כי הישראלי הממוצע לא ממש משתכנע לשתות יותר בירה.

כבר מספר שנים שצריכת הבירה בישראל עומדת על ממוצע של כ-15 ליטר לנפש לשנה. זאת, לעומת צריכה ממוצעת של 50-60 ליטר לנפש בממוצע במדינות אירופה.

נראה כי אחת הסיבות למיעוט שתיית הבירה בארצנו החמה היא התפיסה של המפרסמים והיצרנים היא שבירה מיועדת לגברים בלבד. "תנו לגבר גולדסטאר", זעקה הסיסמא, והוא אולי לקח, אבל האישה שאיתו ככל הנראה לא לקחה - כי זה לגבר. יצרנית גולדסטאר, טמפו, יצאה גם לפני כשנתיים וחצי בקמפיין עם קלאודיה שיפר, שההאסטרטגיה שלו, על פי טמפו "הדגישה את ערך החברות האמיתית בין גברים". בין גברים. גברים בלבד. ולא נשכח גם את "יש מכבי יש חברים". ומה עם חברות?

אז צאו קצת לבארים ולפאבים, מפרסמים יקרים, ותיראו שם נשים שותות בירה, מהבקבוק ומהספל, ונהנות מזה, צאו מהקיבעון שלכם ותחשבו איך לגרום להם לשתות יותר. בינתיים הנתונים מראים כי 70% משותי הבירה בישראל הם גברים, ורק 30% נשים. כמו שזה נראה, הנתונים לא ישתפרו לטובת היצרניות.  

(שלומי דונר)