אנדורה: זמן שווה כסף

איך נראים החיים בארץ פטורה ממכס? בנסיכות היחידה במינה אנדורה, הם נראים נפלא - בתנאי שאתם עובדים שם ומקבלים את שכרכם ביורו. הישראלים כבר גילו את הפשרות ועובדים בה כמדריכי סקי או בבתי מלון, כדי לחסוך כסף להמשך הטיול אחרי הצבא. ואם אתם מגיעים למדינה הזעירה הזאת, שלוש שעות נהיגה משדה התעופה של ברצלונה, כתיירים - הסיפור שונה.

רבים נוהגים אל המובלעת ההררית (468 קמ"ר כולה) מספרד או מצרפת רק בשביל השופינג, וזה בכלל לא מעליב את אזרחיה (קצת יותר מ-65 אלף, רובם ספרדים, השפה הרשמית היא קטלאנית), מפני שהם כבר הבינו מזמן שהתיירות מהווה כ-80 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי שלהם. כיוון שכך מציעה עיר הבירה, אנדורה לה וולה, רחובות אפרוריים המכילים כ-4,800 חנויות תכשיטים, אופטיקה, ציוד סקי וספורט, עתיקות, בשמים וקוסמטיקה, אלקטרוניקה, יין ומוצרי מזון מובחר. יופי של מבחר, במיוחד כשאתה קולט שזה בלי מס. פתאום הכל נראה לך יותר זול ונחשק.

רגע, חושבים

אז הנה טיפ ראשון: חובה לחזק את הבורג שהתרופף לכם בראש למראה ההיצע המדהים הזה, ולעשות סקר מחירים זריז, גם אם הוא מחייב שיחה לארץ. לא אחת תגיעו למסקנה שעל הבקבוק הזה, שנראה לכם כמו חצי חינם, מבקשים סכום זהה לחלוטין בקומה השנייה של בן-גוריון.

טיפ שני: אל תמהרו לקנות, כי דקה אחרי שהקופה רשמה לא תקבלו את כספכם חזרה, אלא רק זיכוי לקנייה חוזרת, שלא יעזור לכם אם קפצתם לשם ליממה בלבד, כדי לערוך קניות לבני המשפחה (וכבר קניתם לכולם, כולל הכלב).

וטיפ שלישי, אחרון חביב: אל תבזבזו זמן בהשוואת מחירים בין רשתות ענק לחנות הקטנה של בית המלון. לרוב המוצרים יש מחיר אחיד, כך שגם הזמן שלכם שווה כסף וחבל לבזבז אותו.

איך מושכים תיירים לנסיכות שהוקמה כתוצאה מהסכם קרקעות בין בישוף ספרדי לאציל צרפתי במאה ה-13? בתחום הסקי אנדורה כבר רכשה לה מוניטין. חמשת אתרי הסקי שלה, שמשתרעים על פני 275 ק"מ של מדרונות, מהווים את אזור הסקי הגדול ביותר בפירנאים.

בעקבות הסקי (חבילות הסקי, אם לדייק) הוקם בעיר הבירה ספא מפואר, בעל חזות ארכיטקטונית נוצצת ומרשימה, 'קלדאה' שמו, שזכה בתואר הספא החם ביותר בדרום-אירופה. אם נתפסו לכם השרירים, אתם יכולים לקנות כרטיס כניסה לשעתיים תמורת 20 יורו, מחיר קצת יותר גבוה ממה שיבקשו מכם בבית המלון שבו אתם מתאכסנים. אם יש עליכם 130 יורו מיותרים, וגם קשרים בחלונות הגבוהים, אולי תורשו לטפס לקומה השנייה, השמורה לאח"מים בלבד. הם אומרים שזה גן עדן, אז מי אני שאתווכח.

מי שמע על מוניות?

הבעיה מתעוררת כמובן בקיץ. למרות שבאנדורה שורר אקלים ממוזג וגשמים יורדים בה כל השנה, כשנעלם השלג עוברים לציד (בעיקר של חזירי בר), דיג, רכיבה על אופניים, הליכה, חץ וקשת, טיולי ג'יפים, טיפוס ורכיבה על סוסים. האמת? אין צורך בטונות של דמיון כדי לנחש שזה עשוי להיות שיחוק אש. תחשבו רגע: עמקים ירוקים, נהרות קריסטל, בריכות ואגמים של מים קרים כקרח, יערות של עצי מחט... בקיצור, תפאורה קלאסית לפעילות ספורטיבית מהנה.

לא חייבים להגיע לאנדורה על תקן ספורטאים מדופלמים, מספיק להצטייד במכנסיים ארוכים ונעליים נוחות. בכל בית מלון ישמחו להפנות אתכם למסלולי הליכה או רכיבה שעוברים בהרים, חוצים עיירות ציוריות ומתפתלים בין נופים עוצרי נשימה, שכל אחד מהם יכול לשמש בקלות כפוסטר למשרד. אלה שחושבים את עצמם למקצוענים, מוזמנים לפנות למועדוני הרכיבה. אם אתם באים עם ילדודס, אל תדאגו. כל דרדס יקבל קסדה ויירשם לחוג, בהתאם לגילו ולכישוריו.

אם אתם בכלל לא בקטע של שריפת קלוריות, תמצאו שם הרבה כנסיות, גשרים רומיים עתיקים ומספר מוזיאונים מיוחדים, כמו זה שמוקדש לאמנות מינימלית. כרטיס הכניסה כולל שימוש בזכוכית מגדלת.

אם התעוררתם מאוחר, אל תרוצו לתחנת האוטובוס הקרובה (לוח הזמנים שמתנוסס עליה הוא בגדר המלצה בלבד) וגם אל תשתטו לחפש מונית, משום שאין מוניות באנדורה. כלומר יש, בתחנות, ועקרונית אפשר להזמין, כי ברחוב אין צ'אנס לתפוס, אבל הציפייה לה תהיה ארוכה ומעצבנת. לכן, עדיף להתיישב על ספסל, לשלב ידיים, לחכות לאוטובוס או למונית (מה שיבוא קודם), ולהתנחם במחשבה שהחנויות הפטורות ממכס לא ייסגרו לפני שבע בערב.