הקרב על התחנה
כסף עוד אין (פרט למשכורות), אבל תוכניות לעתיד כבר יש: בניית ערוץ 23 כערוץ ייעודי ועוד הפקות במימון חיצוני, ובתווך: פרק איחוד של "קרובים קרובים". "אבל אם לא יאשרו עוד כסף להפקות", אומרים בתחנה, "זו תהיה התחלת הסוף"
את מצבה של הטלוויזיה החינוכית בשנתיים האחרונות אפשר לתאר כ"תחנה מתה מהלכת". מעמדה של מי שהייתה פעם נכס וציוד חובה בכל בית עם מתבגרים, שהקלאסיקות שלה הן הלחם והחמאה של ההיסטוריה הטלווזיונית בארץ, הפך אט-אט לאיזשהו חתול מסמורטט שנמצא במרכזו של כביש סואן ורק במזל עדיין לא נדרס לחלוטין.
קרב המאסף (בינתיים) על הצלת התחנה, החל עם הגשת חוק ההסדרים, שבתחילה ייעד בו משרד האוצר 0 (אפס) שקלים לתקציבה, בניגוד להמלצות דו"ח שטרן, ודו"ח האוזר לפניו, ובניגוד לכוונות לקבע את מעמד התחנה בחוק, עפ"י הוראות בג"ץ.
לאחר שורה של מאבקים אושרה העברת כ-58 מיליון שקלים לתחנה, סכום אותו קיבלה התחנה לאחרונה. אולם אליה וקוץ בה: הסכום הזה, לדברי אנשי החינוכית, מספיק לתשלום משכורות בלבד, ולא מותיר כסף להפקות. בכירים בתחנה אומרים כי מטרת האוצר היא "לשלם עוד שנה משכורות כדי שיוכלו להגיד שבתחנה מקבלים משכורות ולא עובדים – ואז לסגור את החינוכית. הם יכולים להגיד שרוב התקציב אצלנו הולך למשכורות, אבל אצלנו רוב התוכניות הן תוכניות בית, להבדיל מרשות השידור, שם כמעט לא מפיקים מבפנים". בתקופה הקרובה מאוד, מקווים בחינוכית, תאושר העברת סכום נוסף בן כמה עשרות מיליוני שקלים, שתאפשר לקיים את התחנה, אחרת, אומרים שם "זו תהיה התחלת הסוף".
למרות המצב הקריטי-אך-יציב, יש כבר תוכנית מגירה מבוססת לרפורמה במבנה החינוכית, שעיקרה התכנסות בערוץ 23 ובנייתו כערוץ ייעודי ציבורי-חינוכי. כמו כן, על מנת להתגבר על היעדר תקציב להפקות פנים, יש כוונה להרחיב את ההפקות במימון חיצוני, במתכונת של קו-פרודוקציות. כך למשל, מתוכננת תוכנית ללימוד השפה העברית לעולים, בשיתוף משרד הקליטה, מגזין בריאות בשיתוף חברת תרופות ואחת מקופות החולים, ועוד.
כמו כן, מתוכננת פעם נוספת הגשת הצעת הצעת חוק שתמסד את קיומה של החינוכית בדומה לרשות השידור, ולעגן את התקציב כנגזרת קבועה מתקציב המדינה.
ערוץ 23: רצועות שידור קבועות ותוכניות שיוכנו ע"י הנוער
החזון של מנכ"לית החינוכית יפה ויגודסקי שנכנסה לתפקידה בינואר 2003 הוא גיבושו מחדש של ערוץ 23. המטרה היא לבנות בערוץ רצועות שידור לפי קהלי היעד, בהתאמה לשנות הצפייה (פרוגרמינג).
הרצועות המתוכננות עד הפריים-טיים: קטנטנים, הורים, ילדים ונוער. רצועת הנוער אמורה להסתיים עם מהדורת חדשות יומית, שתוכן ותוגש ע"י בני נוער, כאשר המערכת תהיה מבוססת על תלמידי מגמות התקשורת בתיכונים. כמו כן נשקל שיתוף פעולה עם גלי צה"ל, בין אם שימוש בכותרות החדשות שלהם, ובין – מאוחר יותר – ב"שאיבת" כוחות מהחינוכית לגל"ץ.
רצועת הפריים-טיים תורכב מתוכניות הדגל של הערוץ, בהן "חוצה ישראל" עם דב אלבוים, "תיק תקשורת", "מבט נשי" ו"בקריאה ראשונה".
תוכנית נוספת של ויגודסקי היא למעשה להחזיר עטרה ליושנה ולנסות לשחזר את ימי "גבי ודבי", "דן ועדנה" ו"חשבון פשוט" העליזים, בהם הייתה החינוכית חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים. "אני רוצה להפוך את החינוכית לאינטראקטיבית, ולהחזיר אותה למצב שהיא מקנה גם ידע ועוזרת בהכנה לבגרות", אומרת ויגודסקי.
בהמשך, השאיפה בחינוכית היא לצאת בהדרגה מערוץ 1. נושא זה כרוך בהסכמת שרי החינוך, התקשורת, והשר הממונה על רשות השידור (בשלב זה, שניים מהשלושה הם אהוד אולמרט), משום שהוא כרוך בתיקון לחוק רשות השידור. "ערב חדש", לפיכך, לא תעבור בזמו הקרוב מאוד מהחינוכית לידי ערוץ 1, למרות שברשות השידור מאוד רוצים בזאת.
עם זאת, בחינוכית היו רוצים להישאר בערוץ 2, שנותן להם פלטפורמה טובה, רייטינג גבוה יחסית, וכן – גם עוזר ביחסי ציבור טובים והישארות גדולה יותר בתודעת הצופים.
קרובים? עוד לא
ומה לגבי פרק האיחוד המיוחל של הסיטקום הישראלי הטוב בכל הזמנים (לא שהיו יותר מדי), "קרובים קרובים"? נכון לעכשיו יש הסכמה מצד השחקנים המבוגרים, מצד התסריטאי אפרים סידון ומצד הבמאי יצחק שאולי. יש גם הבעת עניין מצד ערוצי הברודקאסט.
האיחוד יכלול שתי הפקות: הפרק עצמו, בן 45 דקות, שיהיה קאמבק חד-פעמי; ותיעוד של ההפקה מאחורי הקלעים. בחינוכית מגבשים בתקופה האחרונה את מסגרת התקציב הדרוש להפקה הכפולה, ורק לאחר מכן יתחילו לנהל מו"מ עם הגופים השונים. בינתיים, עד שהצילומים יתחילו, לחנה יש מספיק זמן להקדיש לביגוניות.
מומלצים
