הפרה החולבת של מערכת המיסים
דו"ח של אגף המכס והמע"מ לשנת 2003 מגלה כי בעל הרכב הישראלי ממשיך להיות הפרה החולבת של מערכת המיסים הממשלתית: נטל המס האפקטיבי על רכב פרטי בארץ מסתכם בממוצע בכ-81%, ועוד לא דיברנו על חלקי החילוף
בעל הרכב הישראלי ממשיך להיות הפרה החולבת של מערכת המיסים הממשלתית. עובדה זו מתבררת פעם נוספת מהדו"ח המסכם לשנת 2003, שפרסם אתמול (ה') אגף המכס ומע"מ. המיסים שנאלץ כל בעל רכב לשלם לממשלה, בנוסף לאגרת הרישוי השנתית, הם מס קנייה ומע"מ (ובחלק מהמקרים גם מכס) על הרכב, מיסים על חלקי החילוף והמס (בלו) על הדלק.
הבשורה הטובה העולה מהדו"ח היא ששיעור הבלו על בנזין בארץ דומה לשיעורו הממוצע באירופה, ואילו הבלו על הסולר אצלנו אפילו נמוך במידה ניכרת. הבשורה הפחות משמחת היא שמחיר הסולר ללא מיסים בארץ גבוה בהרבה מהמקובל באירופה. התוצאה הסופית היא שמחיר ליטר סולר לצרכן בארץ הסתכם בסוף השנה שעברה בכ-0.61 אירו, לעומת כ-0.72 אירו בממוצע באירופה. מחיר ליטר בנזין לצרכן הסתכם בארץ בכ-0.83 אירו, לעומת כ-0.93 אירו באירופה.
מסחטת המיסים הגדולה ביותר בענף הרכב היא בתחום מס הקנייה המוטל על כלי הרכב עצמם. רכב פרטי ואופנועים בארץ חייבים במס קנייה בשיעור של כ-95%. אולם מכיוון שלאביזרים בטיחותיים המותקנים ברכב (כגון כריות אוויר ומערכת ABS) ניתן פטור ממס קנייה, נטל המס האפקטיבי על רכב פרטי בארץ מסתכם בממוצע בכ-81%. שיעור מס זה גבוה פי 2 משיעור מס הקנייה במדינות האיחוד האירופי, המסתכם בכ- 40% בממוצע.
על יבוא כלי רכב מארצות שלישיות, שאיתן אין לישראל הסכמי סחר חופשי, מוטל בנוסף גם מכס בשיעור של 7%. לדברי מחברי הדו"ח, שיעורי מס הקנייה אצלנו, יחד עם המע"מ, גורמים לכך שנטל המס על רכישת רכב פרטי בישראל הוא מהגבוהים ביותר במדינות המערב.
מקור המס השלישי בענף הרכב הוא, כאמור, חלקי החילוף. חלקי החילוף המיובאים, למשל, מארצות שלישיות חייבים במערך המיסים הבא: מכס בשיעור של 10%, מס קנייה יחד עם מס נוסף בשם תמ"א (תוספת מכסת אחוזים) בשיעור אפקטיבי כולל של כ-19%, ומס ערך מוסף בשיעור של 17%.
בשנה שעברה הסתכמו ההכנסות ממס קנייה על חלקי חילוף לרכב בכ-219 מיליון שקל – עלייה ריאלית של כ-8.7% בהשוואה לשנה הקודמת. לדברי מחברי הדו"ח, חלק ניכר מעלייה זו נובע מגידול בביקוש לשירותי מוסך, כתוצאה מדחיית הרכישות של כלי רכב חדשים.
