טיפול בדיכאון: בכ-50% מהמקרים זה לא עוזר
כמחצית מקבוצת מטופלים בקליפורניה שסבלה מתסמיני דיכאון וקיבלה טיפול מתאים, דיווחה על חוסר שינוי במצב, גם אחרי שנתיים. אחד ההסברים: הטיפול הקיים אינו אגרסיבי דיו
בשורות לא מועדדות לסובלים מדיכאון: מחקר חדש שנערך בארה"ב קובע כי רבים מאלו שמקבלים טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי נגד דיכאון ממשיכים לסבול מאותם תסמינים שהביאו אותם לטיפול מלכתחילה, גם שנתיים לאחר שהחל. המחקר פורסם בכתב העת General Hospital Psychiatry.
המחקר הקיף 1,200 בני אדם שאובחנו כדכאוניים ב-46 מרכזי טיפול מובילים בארה"ב, ומצא שמצבם של לפחות כמחצית מהמטופלים שקיבלו לפחות "טיפול מינימלי ראוי" לא השתפר.
"טיפול מינימלי ראוי" מוגדר כארבע פגישות טיפוליות לפחות או חודשיים של טיפול תרופתי בכדורים אנטי-דכאוניים, בפרק זמן של חצי שנה. מתוך קבוצת המחקר, קיבלו "טיפול מינימלי ראוי" 542 מטופלים. 261 מהם לא הצליחו להחלים מהדיכאון שסבלו ממנו גם אחרי שני סבבים של טיפול מינימלי, שכל אחד מהם ארך שישה חודשים.
"למרות זמינותם של טיפולים שהוכחו כאפקטיביים, נשארה קבוצה של חולים עם דיכאון קשה לטיפול", אמרה ד"ר קתרין שרבורן ממכון 'ראנד' בסנטה מוניקה, קליפורניה, שהובילה את המחקר. "אנחנו זקוקים למחקר נוסף כדי לקבוע מהי הדרך האפקטיבית ביותר לטפל באותה קבוצה".
המחקר העלה כי חולים שסבלו מדיכאון מתמשך קיבלו טיפול יותר אגרסיבי. כך, למשל, 15% נטלו תרופות אנטי דכאוניות במקביל לפסיכותרפיה במשך כל אחת משלוש התקופות בנות חצי השנה שבהם נערך המחקר. "נראה כי מטופלים שסובלים מדיכאון מתמשך ורופאיהם פשוט 'מחפשים פתרון'", כתבו החוקרים.
לדברי צוות המחקר, נראה כי רבים יותר מ-15% בלבד, זקוקים לטיפול משולב של פסיכותרפיה ותרופות, או לכל הפחות להערכה מחודשת של מצבם הנפשי על ידי הרופאים המטפלים או על ידי מומחים לתחום.
החוקרים מצאו עוד כי שלושה סוגים של חולים היו בסיכון גבוה לכישלון הטיפול: כאלו שסבלו ממחשבות אובדניות, מטופלים שהיו מובטלים וכאלו שלא נטלו את התרופות באופן סדיר. מחשבות אובדניות מציינות דיכאון חריף יותר, הסבירה החוקרת, ואי תעסוקה יכולה להוות סימן לתפקוד כושל בחיי היום יום. הפסקת נטילת התרופות האנטי-דכאוניות לפני המועד שנקבע לכך, היא העירה, גורמת למטופלים להאשים אחרים בכישלון הטיפול.
הטיפול בדיכאון של מטופל שאחד משלושת המשתנים הללו נוכחים בחייו הוא קשה במיוחד, הוסיפה החוקרת, והרופאים המטפלים צריכים להיות מודעים לטווח הרחב של המשתנים שעשויים להשפיע על דיכאון, בהם בריאות נפשית ופיסית ולחץ החיים היומיומיים.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
