שתף קטע נבחר

מכון מים התגלה מתחת לאולפני רשות השידור

עבודה בלשית הביאה למציאתו של מכון מים, הראשון מסוגו בישראל, שהקימו הטמפלרים בסוף המאה ה-19. המכון והאולפנים שמעליו מיועדים להריסה. המועצה לשימור אתרים דורשת לשמרו

במסגרת המאבק המתמשך להצלת ושימור שרידי המושבה שרונה, שבאזור 'הקריה' בתל אביב, נאבקת עתה המועצה לשימור אתרים על שימורו של מכון המים המודרני הראשון שהוקם בארץ ישראל. מכון המים נמצא מתחת לאולפני רשות השידור ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י והוא מיועד להריסה כחלק מתוכניות הבניה במקום.

 

המכון שימש בשלהי המאה ה-19 להשקאת השדות והפרדסים של החוואי הטמפלרי ליפמן, והוא היה הראשון בארץ ישראל שהופעל למטרות השקייה אינטנסיבית.

 

את האתר גילה המהנדס יואל אמיר, חוקר תולדות התיישבות הטמפלרים בישראל. אחד הרמזים שהובילו אותו למקום היתה גלוית דואר צבעונית ונדירה שהגיעה לידיו. בגלויה, שנשלחה בשנת 1901 על ידי תושבת שרונה לאחיה במושבה הגרמנית בחיפה, נראה מתקן השאיבה על רכס שרונה, לא הרחק מבית ליפמן.

 

המבנה עצמו בנוי אבן, בעל תקרה מקומרת, והוא כולל את פיר הבאר, שקוטרו 4-3 מטרים ועומקו כמה עשרות מטרים, ומנוע דיזל עתיק בעל גלגל-תנופה גדול. שרידי המשאבה עדיין מצויים במקום.

 

"מכון זה הופעל בסוף המאה ה-19, והיה מכון המים המודרני הראשון בא"י שהופעל על ידי מנוע שריפה פנימית", אומר אמיר. "בדומה לטכנולוגיות מודרניות נוספות שהביאו הטמפלרים לארץ, גם את מכון המים העתיקו ליישובים נוספים. תל אביב הצעירה, שלמדה לא מעט משכנתה הוותיקה שרונה, הפעילה מכון מים בגודל דומה בשנת 1909, מיד עם היווסדה".

 

תמר טוכלר, רכזת מחוז ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים: "ערים אחרות השכילו לשקם את הבארות ההיסטוריות ושילבו אותן בתוך פרויקטים חדשים, בעוד שבת"א מכון המים הראשון והבאר העברית הראשונה - באר מונטיפיורי - ששרידיה נמצאים מעבר לכביש, מחכים עדיין למושיע. יחד עם שיקום היקב ההיסטורי, בית הבד והבאר נקבל מכלול נדיר ומיוחד שיתרום לחוויה התיירותית במקום". 

 

פרויקט דרום הקריה, שחלקים ממנו כבר נבנים בימים אלה, אמור להפוך למע"ר (מרכז עסקי ראשי) של תל אביב. התוכנית, שיזם מינהל מקרקעי ישראל (לו שייך השטח), כוללת 10 מתחמים לבניית מגדלי מגורים ומשרדים, ביניהם משרדים ממשלתיים.

 

המועצה לשימור אתרים נאבקת שנים רבות, ומאז אישור התוכנית ביתר שאת, למען שימור המבנים הטמפלריים שנותרו מהמושבה שרונה שבמתחם. מאבקה הצליח בחלקו וחלק גדול מהם אכן ישומר. לעומת זאת, הצעת המועצה למנהר את רחוב קפלן בקטע שבין דרך בגין (דרך פ"ת) לרחוב ליאונרדו דה- וינצ'י כדי למנוע הרס בתים לא התקבלה ובמקום זאתיועברו כמה בתים שבנויים על רחוב קפלן דרומה לתוך המתחם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ת"א למדה משרונה. כך נראה המכון כיום
מצליחים לזהות את המתקן? הגלויה משנת 1901
צילום: המועצה לשימור אתרים
מומלצים