מורשת רייגן
הנשיא רייגן לא ראה בבתי משפט, באו"ם ובמו"מ את הזירה המתאימה להסרת איום הטרור – אלא בשדה הקרב. על ישראל לאמץ את מורשתו כדי ליהנות מאהדת יורשיו
באפריל 1986 הורה רייגן לחיל האוויר להפציץ את ארמון קדאפי ומטרות נוספות בעיר הבירה הלובית וסביבותיה, בתגובה להתגברות הטרור הלובי, שקטל ארבעה חיילים אמריקנים בברלין ובפרנקפורט. ההפצצה הפכה את ארה"ב בעיני העולם מ"נמר של נייר" למנהיגת המאבק נגד הטרור הבינלאומי. תמו ימי ההשפלה של השתלטות טרוריסטים איראנים על שגרירות ארה"ב בטהרן, ושוב אין נסוגים מן הטרור המוסלמי בביירות (לאחר רצח 300 חיילים אמריקנים), משום ונסיגה מהטרור מקרבת אותו אל ביתך.
הפצצת טריפולי הפכה ל"כרטיס הביקור" של רייגן, ולימדה על תפיסת עולמו, שהובילה גם להכרעת ברה"מ: שלום בר-קיימא עם משטרים אלימים אין משיגים על-ידי ויתורים ופייסנות, אלא מתוך שימוש בעוצמה צבאית והרתעה. לכן הוא הגדיל את תקציב הביטחון ב-35 אחוזים, פתח ב"מלחמת הכוכבים " (לנטרול איום הטילים הבליסטיים), הפיל משטר חתרני בגרנדה ב–1983, תמך במחתרות אנטי–קומוניסטיות במרכז אמריקה ובאפריקה, הפציץ מתקני נפט באיראן ותיגבר את הצי האמריקני במפרץ הפרסי.
רייגן לא התנצל על שימוש בכוח בלתי–פרופורציונלי אלא שאף להתיש את האויב כדי שזה ישאף לשלום יותר מארה"ב. הוא לא נצמד להסכמים ואמנות שהופרו בשיטתיות על-ידי הצד השני (ברה"מ ודיקטטורות נוספות), ולא ראה בבתי משפט, באו"ם ובמו"מ את הזירה המתאימה להסרת איום הטרור – אלא בשדה הקרב. זה הרקע לקריאתו ביוני 1987: "מר גורבצ'וב, הסר את החומה". וחומת ברלין אכן קרסה.
מורשת רייגן מצביעה על ההבדל בין מדינאות - שהייתה נר לרגליו – לבין פוליטיקה קטנה: תפיסת עולם מגובשת המונחית על-ידי עקרונות ארוכי טווח, ולא על-ידי שיקולים פוליטיים קצרי חיים המונחים על-ידי ציניות ונוחיות רגעית. רייגן האמין שהעימות השורשי בין הדמוקרטיות המערביות לבין משטרי טרור אינו טריטוריאלי, אלא קיומי–רעיוני. ניצחון במערכה מחייב, על-פי מורשת רייגן, נחישות ואמונה בצדקת הדרך וביכולת להשמיד את הטרור, כוח עמידה מול לחץ ופיתוי מבית ומחוץ, ודבקות במסורת, ערכים ופטריוטיות.
עקרונות אלה מסבירים את יחסו של רייגן למדינה היהודית, שבה ראה בעלת ברית ייחודית וביטוי ערכי ואסטרטגי לתפיסת עולמו. ב–1981 נחתם מזכר ההבנה האסטרטגי הראשון בין ישראל לארה"ב, וב-1988 נחתם מזכר ההבנה האסטרטגי המקיף ביותר עד היום. ב–1.9.1982 טען רייגן: "אינני מתכוון לדרוש שישראל תחזור לגבולות 1967... ארה"ב לא תתמוך בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ובעזה".
גם המהפכה השמרנית שהביא רייגן לקונגרס ב–1980 תורגמה למהפכה חיובית בעמדת המחוקקים הרפובליקנים כלפי ישראל. אהדתם (כמו גם של הדמוקרטים) מבוססת על ערכים, אינטרסים ואיומים משותפים לשתי המדינות. ככל שישראל תאמץ את עקרונות מורשת רייגן, כן תהנה יותר מאהדת יורשיו, וככל שתתרחק מהם כן ייחלש היחס המיוחד כלפי המדינה היהודית, שהנחיל רייגן לציבור ולקונגרס בארה"ב.
מומלצים
