מתעכבת העברת הפעוט להוריו הביולוגיים
ההורים הביולוגיים של הילד המאומץ דרשו לקבל אותו בחזרה, ובית המשפט הסכים לבקשתם. המסירה תוכננה להיום אולם שעות ספורות לפני הרגע המרגש והכואב החליט בית המשפט להיעתר לבקשת ההורים המאמצים, ולעכב את המסירה עד אחרי קיום דיון מקיף בנושא ביום חמישי
בית המשפט המחוזי עיכב אמש (ג') את מסירתו של הפעוט המאומץ חזרה להוריו הביולוגיים. מדובר בהחלטה נוספת בדרמה האנושית הכואבת, שהפכה לתסבוכת משפטית מתוקשרת ורבת תהפוכות.
בית המשפט קיבל את בקשתם של ההורים המאמצים לעכב את המסירה של הילד ביומיים, עד לדיון בנושא מחר בבוקר.
מדובר בהחלטה הפוכה לזו שהתקבלה רק כמה שעות קודם לכן, כשבית המשפט דחה בקשה דומה של ההורים המאמצים לעכב את המסירה.
בהחלטתה מתחה השופטת ביקורת על ההורים המאמצים, וציינה כי המתינו עד לתחילת השבוע בפנייתם לבית המשפט כדי לעכב את החזרת הפעוט להוריו הביולוגיים, אף שהוברר להם עוד בתחילת חודש מאי כי יהיה עליהם לעשות כן.
ההורים הביולוגיים כבר היו בדרכם לפגוש את הילד ולקחת אותו עימם, אך משנודע להם על ההחלטה החדשה, הם שבו על עקבותיהם.
מוקדם יותר, עוד בטרם נודע על החלטת השופטת לעכב את המסירה עד יום חמישי, הציע אחיה של האם המאמצת להעביר להורים הביולוגיים 50 אלף דולר, בתמורה לויתור על דרישתם לקבל את הילד חזרה לרשותם. לדבריו, מדובר בכסף שקיבל "מתורמים אנונימיים".
האם התחרטה
הפרשה הכאובה החלה לפני יותר משנה, כשהאם הביולוגית גילתה שהיא בהיריון. באותה עת היא חיה בנפרד מבן זוגה אבי הילד, ולפיכך החליטה למסור את הילד לאימוץ.
מאחר שלאם לא היה כל קשר עם אבי הילד, הכריז עליו בית המשפט כבר אימוץ. המשמעות היא שלא דרושה חתימה של שני ההורים על טופס הויתור, ומספיקה חתימתה של האם והחלטת בית המשפט.
עשרה ימים אחרי הולדתו אומץ הילד על ידי בני זוג. בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" סיפרה האם המאמצת, כי הילד הפך למרכז חייהם והם חשו אהבה רבה אליו. אולם כמה חודשים מאוחר יותר התחרטה האם הביולוגית.
בינתיים היא גם שבה להתגורר עם אבי הילד, והשניים ביקשו לאפשר להם לקבל חזרה את ילדם.
פרקליטיהם של בני הזוג ניצלו פירצה בחוק, ותביעתם התקבלה. בהחלטה תקדימית קיבל בית המשפט את עמדתם, והורה להורים המאמצים למסור את הילד להוריו הביולוגיים.
עולמם של ההורים המאמצים חרב עליהם. הם סיפרו שהידיעה כי הם עומדים להידרש למסור את ילדם לאחרים גרמה להם צער רב. הם סיפרו גם כי הילד עצמו, למרות גילו הצעיר, חש באירועים המתרחשים סביבו, וכי הדבר משפיע על התנהגותו.
שישה חודשים להתחרט
אלה בלאס, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים ומנהלת השירות לילד במשרד הרווחה מסבירה את הליך האימוץ הנהוג בישראל.
"ילד יכול להמסר לאימוץ באחת משתי דרכים. כשההורים הביולוגיים חותמים על הסכמתם, כמסמך משפטי מול פקידת סעד, או כשבית המשפט מכריז על הילד כבר אימוץ, כאשר אי אפשר לאתר את ההורים הביולוגיים, או כשהוא משתכנע שההורה הביולוגי לא יכול לגדל את הילד".
"... בהרבה מקרים האם הביולוגית חותמת לבד על הסכמתה לאימוץ. כשהאם הביולוגית אומרת שהיא אינה יודעת מי האב, אנחנו הולכים לבית המשפט, והוא זה שמכריז על הילד כבר אימוץ".
"להורים הביולוגיים, לאחר שחתמו על הסכמתם לאימוץ, יש זכות לחזור מהסכמתם בתוך שישה חודשים. בתום פרק זמן זה ניתן צו האימוץ ומאותו רגע ההליך סגור. בכל מקרה של חרטה אנחנו פונים לרוב להכרעת בית המשפט. במצבים כאלו, נשקלת קודם כל טובת הילד.
בשנת 2003 מסרנו 130 ילדים לאימוץ... רק בשניים או שלושה מקרים ההורים הביולוגיים חזרו בהם. עקרונית, כל אנשי המקצוע תומכים בכך שהילד יגדל עם ההורים הביולוגיים, אם הם יכולים לספק תנאים של בית", הוסיפה בלאס.
בעקבות הפרשה שוקל משרד הרווחה את צמצום תקופת המבחן עד למתן צו אימוץ, שעומדת כיום על שישה חודשים.
לפנייה לכתב/ת 
