שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פרשת האי היווני: מהתחקיר עד ההחלטה
    החשיפה ב"ידיעות אחרונות", החקירות באזהרה, הקלטות של ספקטור וגלעד והטיוטה של עדנה ארבל - פרשת האי היווני מגיעה לשיאה, עם החלטת היועץ המשפטי בעניין תיק שרון. ynet מגיש: מורה נבוכים לפרשה

    במשך חודשים ארוכים, מאז נחשפה בתחקיר של העיתון "ידיעות אחרונות", ריחפה עננת "האי היווני" מעל ראשו של ראש הממשלה. הפרשה הסבוכה הייתה מקור בלתי נדלה לספקולציות על עתידו הפוליטי האישי, על ההחלטות הפוליטיות שקיבל והמהלכים המדיניים שקידם.

     

    הפרשה הייתה תפוח האדמה הלוהט שקיבל לידיו היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז עם כניסתו לתפקיד. את הקלפים שהכריעו את עתידו של שרון החזיק מזוז קרוב לחזה. אך לאחרונה החלה התמונה להתבהר עת נודע שבכוונתו להמליץ לסגור את התיק.  

     

    יוני 1998: פרויקט שאפתני

     

    הפרשה החלה כאשר ניסה איש העסקים דוד אפל לרכוש את האי פטרוקולס, אי יווני שומם וסלעי המשתרע על שטח של 30 אלף דונם ומרוחק כ-40 ק"מ משדה התעופה של אתונה.

     

    אפל תכנן להפוך את האי למרכז נופש ותיירות מהיפים בעולם. אך כאשר ניסה לסגור את עסקת הרכישה הוא נתקל בקשיים: חלקים גדולים מהאי היו שייכים לכנסייה היוונית ובנוסף, היה צורך בשינוי ייעוד הקרקע, שהוכרזה ברובה כאזור עתיקות מוגן. המשא ומתן לרכישת האי עלה על שרטון.

     

    באוגוסט נפגש אפל עם שר החוץ דאז אריאל שרון ועם ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט. על פי החשד, הוא הציע לכל אחד בנפרד עזרה פוליטית ולוגיסטית בהתמודדות ביניהם בבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד.

     

    על פי החשד, השניים השתמשו במעמדם הממלכתי כדי לסייע לאפל בקידום הקשרים שלו עם אישי ציבור ביוון במטרה לקדם את עסקת רכישת האי.

     

    אפל גייס את נורמן שקולניק, סוחר נשק ידוע, שפנה לבכירים במפלגה הסוציאליסטית ביוון והציע להם לבקר בישראל. שקולניק הבטיח להם שהביקור יכלול פגישה רשמית עם שר החוץ שרון.

     

    כדי לדרבן את שרון לסייע לו, שכר אפל את שירותי הייעוץ של בנו גלעד. תפקידו היה בשיווק הדירות בשלב מתקדם של העסקה. על פי החוזה שנחתם ביניהם, גלעד שרון היה אמור להיכנס לפעולה בפרויקט רק לאחר שאפל יידע היכן באי קיבל אישורי בנייה, ואילו פרוייקטים יותר לו לבנות שם ומתי.

     

    גלעד שרון מחזיק בתואר שני בחקלאות. נסיונו העסקי בתחום הנדל"ן מסתכם בשתי עסקאות שנכשלו בדרום הארץ ובמרכז תל אביב. אך עם חתימה החוזה עם אפל הוא קיבל סכום של מאה אלף דולרים בתשלום אחד עבור "שירותי ייעוץ".

     

    על פי החוזה, קיבל גלעד שרון משכורת של 20 אלף דולר בחודש, ואפל הבטיח לו מיליון וחצי דולרים נוספים עם השלמת פרוייקט הבנייה באי. זאת ועוד, אפל היה אמור לשלם לשרון הבן לפחות עוד 300 אלף דולר גם אם הפרוייקט לא ייצא לפועל. על החוזה היו חתומים אפל מצד אחד וחוות השקמים מצד שני. לא גלעד שרון באופן אישי.

     

    ינואר 1999: ביקור המשלחת

     

    משלחת הבכירים מיוון, בראשותו של תת שר החוץ היווני, ביקרה בארץ בינואר 99' לצורך הידוק הקשרים עם ישראל. שיא הביקור היה פגישה עם שר החוץ דאז שרון בקבלת פנים בביתו הפרטי של אפל. בפגישה נכח גם גלעד שרון.

     

    לאורך כל הביקור ניסו אנשי אפל לקדם אצל האורחים היוונים את פרוייקט האי. כעבור כמה חודשים נהרג תת שר החוץ היווני בתאונת מטוס ואז גם הפסיד שרון את כסאו עם נפילת ממשלת נתניהו. הנסיונות לקדם את העסקה באפיק "שרון" כשלו. ביומו האחרון של שרון במשרד החוץ הוא נאבק על מנת להעניק אזרחות ישראלית לאיש הפטריארכיה היוונית, אותה פטריארכיה השולטת בחלק באי היווני עליו תכנן אפל להקים את פרוייקט הנופש שלו.

     

    אפל לא ויתר ועבר לאפיק "אולמרט". הוא הביא את ראש עיריית אתונה לישראל, כאשר במרכז הביקור – כריתת ברית ערים תאומות בין ירושלים לאתונה. אפל הקפיד להסתיר את מעורבותו בהזמנת ראש עיריית אתונה לישראל, ואת העובדה שהוא זה שמימן באמצעות חברת "ציביון" שבבעלותו, את הוצאות קבלת הפנים במלון המלך דוד.

     

    במאי 2000 חתמו אפל וגלעד שרון על חוזה כתוב. החוזה המעודכן הבטיח לגלעד סכומים גבוהים בהרבה מאלה שסוכמו בתחילת הדרך. החתימה המאוחרת הבטיחה את קבלת התשלומים על הייעוץ בפרוייקט והסדירה את המשך ההתקשרות בין השניים. גלעד ביקש, ועל פי החוזה אמור היה לקבל, קרוב לשני מיליון שקל החל מיוני 99' בעבור ייעוץ לפרוייקט שהיה לו ספק גדול לגבי פוטנציאל המימוש שלו.

     

    מארס 2001: התחקיר

     

    בחודש מארס 2001 פירסם העיתון "ידיעות אחרונות" תחקיר שחשף את הפרשה. זמן קצר לאחר מכן הוחלט לפתוח בחקירה ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות נגד אפל, אולמרט, שרון ובנו גלעד בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים. החקירה נפתחה בעקבות האזנות לקווי הטלפון של אפל.

     

    החקירה גילתה שברשותו של גלעד שרון מסמכים וקלטות שיכולות לסייע לחקירה. אולם גלעד שרון סירב לשתף פעולה עם חוקריו וטען שהזכות להימנע מהפללה חלה גם על המסמכים והקלטות שברשותו. עד מהרה הפך צמד המלים "זכות השתיקה" למטבע לשון שכיח.

     

    כך נפתח מאבק ארוך ומייגע בין גלעד שרון והמערכת המשפטית בניסיון לקבל את המסמכים והקלטות. הפרשה הזו התגלגלה פעמיים מבית משפט השלום עד בית המשפט העליון. בנו של ראש הממשלה ספג ביקורת קשה מאוד על ששמר על זכות השתיקה, במיוחד לאור העובדה שאביו מתח ביקורת על חברת הכנסת נעמי בלומנטל ששמרה על שתיקה בחקירתה בפרשה "סיטי טאוור". לפיכך היו מי שקראו לשרון להתפטר בעקבות העניין.

     

    בין המבקרים היתה גם פרקליטת מחוז המרכז לשעבר, נורית שניט, שאמרה: "מטריד אותי, בתור אזרחית במדינת ישראל, ששמירה על זכות השתיקה הופכת להסתתרות מאחורי זכויות יסוד. מי שיש לו מה לומר לחפותו – שיאמר, ומי שלא אומר בחקירת המשטרה את הדברים, יש לו מה להסתיר. פרשת האי היווני, אם תוכח בבית המשפט, מצביעה על קשר בין שלטון להון במדינת ישראל".

     

    גם שופטי בית המשפט העליון מתחו ביקורת נוקבת על התנהלות בנו של ראש הממשלה. בפעם השנייה שבה הגיע גלעד שרון לעליון בנושא המסמכים, אמרו השופטים שהוא מתחמק, מתחכם ועושה צחוק מהצו שהוצא ועל פיו עליו למסור את הקלטות והמסמכים.

     

    רק לפני כשבוע תמה ההתגוששות הזו כשבית משפט השלום בפתח תקווה קבע ששרון הבן לא עבר עבירה של ביזיון בית המשפט, ומסר את המסמכים שברשותו.

     

    מארס 2004: הטיוטה

     

    בראיון שהעניק לפני כחודשיים גלעד שרון לעיתונאי אמנון אברמוביץ' מערוץ 2, הוא האשים את הפרקליטות ואת המשטרה ברדיפתו בשל היותו בנו של ראש הממשלה. בין השאר, הוא נדרש לקלטות והמסמכים שהשיג היועץ האסטרטגי דוד ספקטור בעבודתו עמו.

     

    על השאלה על מה ולמה קיבל 20 אלף דולר לחודש מאפל, השיב גלעד: "מדובר היה בפרוייקט ענק, אפשר לומר מגלומני. דודי אפל תכנן לבנות 100 אלף חדרים על אי קטן, בתי מלון, שטחי מסחר, אולמות קונגרסים, מה לא? אפילו רכבת ומנהרה תת ימית. הכל היה ענק, הכל היה גדול, אלו היו המשכורות ולא הייתי חריג בטבלת השכר. אגב, בזמנו, כשדודי היה מדבר על הפרוייקט, הוא התייחס אל עצמו במובנים של ביל גייטס".

     

    בחודש מארס, ערב סיום כהונתה כפרקליטת המדינה, הניחה עדנה ארבל טיוטת כתב אישום על שולחנו של היועץ מזוז. הכותרת הייתה: "מדינת ישראל נגד אריאל שרון". לאחר עבודה מאומצת עם צוות הפרקליטות, ושעות ארוכות בהן נחקר ראש הממשלה באזהרה, גיבשה ארבל טיוטה עליה חתמו גם המשנה לפרקליטת המדינה וממלאת מקומה כיום, עורכת הדין נאווה בן אור, וכן ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי.

     

    על פי הטיוטה, חשוד ראש הממשלה בקבלת שוחד מהקבלן דוד אפל ובכך שבמשך שנים פעל לקדם את עניינו הפרטיים של הקבלן – בין אם במיזם התיירות ביוון ובין אם בהפשרת קרקעות של אפל בארץ.

     

    עוד עולה מטיוטת כתב האישום כי שרון קיבל בתמורה שוחד מאפל שסייע לו בפריימריס בליכוד, ובעיקר העסיק את בנו גלעד בחוזה שהזרים מיליוני שקלים לכיסיהם הפרטיים של בני משפחת שרון.

     

    עוד בטרם פרשה מתפקידה מתחה ארבל ביקורת מרומזת על פרשיות שרון השונות ואמרה: "איש ציבור שיש בחשבונו כספים צריך לדווח מהיכן קיבל אותם. חברים אינם נותנים מיליונים בלא תמורה... כשמדובר בעבירות של שחיתות שלטונית בכלל והפרת אמונים בפרט כמעט שאין מנוס מלהעמיד לדין".

     

    הדלפת טיוטת כתב האישום, שהתבססה בין השאר על הקלטות והאזנות סתר שביצעה המשטרה,  עוררה סערה. היו מי שהאשימו את ארבל ומקורביה בניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי ובאמצעות לחץ על היועץ מזוז, שהוא הפוסק האחרון בהחלטה האם להעמיד את אריאל שרון לדין. עו"ד אביגדור קלגסבלד, פרקליטו של ראש הממשלה, טען אז שמדובר במניפולציה תקשורתית של פרקליטות המדינה שמנהלת מערכת הדלפות נגד שרון בניסיון להפעיל לחץ על דעת הקהל ועל דעתו של מזוז.

     

    ההדלפה עוררה זעם גם במשרד המשפטים. רמז לכך ניכר בטקס הפרידה מארבל בו אמרו הדוברים – בהם שר המשפטים לפיד והיועץ מזוז עצמו – כי רק היועץ יקבל את ההכרעה ואף גורם אינו רשאי להשפיע עליו בדרכים שונות.

     

    בינתיים אגב, הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום חמור ביותר נגד דוד אפל. הוא נאשם בעבירות של מתן שוחד לראש הממשלה, לבנו גלעד ולאהוד אולמרט בפרשת האי היווני. בעקבות סגירת התיק של שרון, צפויים להתבטל אישומים גם נגד אפל בפרשה זו, ועם זאת, נגד אפל קיימים תיקי שוחד אחרים.

     

    בינתיים גם עזבה ארבל את משרד המשפטים והתמנתה לשופטת בבית משפט העליון. לפחות עד תום תקופת הצינון שלה, היא אמרה שתמנע מעיסוק בתיקי שרון, אם יגיעו לדיון שם.

     

    אגב, החלטתו הסופית של מזוז צפויה לכלול גם את חוות דעתה המפורטת של ארבל. הדבר אולי קשור לכך שרק לפני כשבועיים הורה בית המשפט העליון לפרסם תמצית של עמדת ארבל בפרשת נתניהו-עמדי, שקראה להעמיד לדין את נתניהו. אולם היועץ המשפטי הקודם אליקים רובינשטיין, דחה את ההמלצה אך לא פירסם את טיוטת ארבל.

     

    אפריל 2004: מתנת חג לאולמרט 

     

    בערב חג הפסח החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד ממלא מקום ראש הממשלה השר אהוד אולמרט בהקשר של פרשת האי היווני, בהתאם להמלצתה

    של ארבל. היועץ מזוז נימק את החלטתו בכך שכאשר אולמרט הזמין בשנת 99' את ראש עיריית אתונה לארוחת צהריים, הוא עשה זאת מתוקף תפקידו כראש עיריית ירושלים ובלי קשר לפריימריס בליכוד. עם זאת ציין היועץ כי "לא ניתן להוכיח את החשד שאולמרט, העומד בראש הפירמידה ונעזר בעוזרים שונים, ידע על כל המתרחש תחתיו בלשכתו. לא ניתן לסתור את הטענה, אותה טוען אולמרט, כי ראש לשכת או יועצו המדיני או אחרים, אף אם פעלו בשיתוף פעולה עם אפל, היה זה בלא ידיעתו וממילא לא הנחה אותם לכך".

     

    ההחלטה הכבדה - להעמיד לדין פלילי ראש ממשלה מכהן - הגיעה לפתחו של היועץ מזוז. הוא הקיף עצמו בצוות משפטנים שעבר עמו על תיק שרון ובדק אותו בקפידה ובדקדקנות. יש מי שטוענים שמזוז הקיף עצמו בצוות כדי להצטייד בגיבוי ולקדם ביקורת על החלטתו לסגור את התיק.

     

    כה רגיש ומורכב הוא הנושא וכה מותחת הציפייה עד שהיו לא מעט פוליטיקאים שטענו שכל מהלכיו המדיניים מרחיקי הלכת של שרון באחרונה נבעו מתוך הרצון להסיט את תשומת הלב הציבורית מהפרשה וההכרעה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרשת האי היווני: מהתחקיר עד ההחלטה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    רגע האמת. שרון
    צילום: איי פי
    צילום: רויטרס
    ההחלטה הראשונה. מזוז
    צילום: רויטרס
    צילום: אלכס קולומויסקי
    רצתה כתב אישום. ארבל
    צילום: אלכס קולומויסקי
    צילום: אבי כהן
    מסמכים וקלטות. גלעד
    צילום: אבי כהן
    צילום: מיכאל קרמר
    איש המפתח. אפל
    צילום: מיכאל קרמר
    צילום: ערוץ 2
    מצלם סדרתי. ספקטור
    צילום: ערוץ 2
    מומלצים