תזכורת: הכשלונות של הפרקליטות בשנים האחרונות

היסטוריה של כשלונות: החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק נגד שרון בפרשת האי היווני הושפעה ודאי משורה ארוכה של זיכויים של אישי ציבור בבתי המשפט בשנים האחרונות, שזכו לתהודה ציבורית נרחבת ולביקורת על עצם הגשת כתב האישום.

• תיק סגור - פרויקט מיוחד
• מזוז: ארבל הציבה מטרה להאשים את שרון
• נוסח ההחלטה המלא
• כך הודיע מזוז על סגירת התיק
• פרשת סיריל קרן: גורמי החקירה יהיו זהירים
• בקרוב צפויים להתחיל המגעים לאחדות
  

ארבל המליצה להעמיד לדין את נתניהו ואשתו שרה בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה. כמו כן המליצה ארבל להעמיד את נתניהו לדין גם בעבירה של מרמה והפרת אמונים. רובינשטיין הכריע שיש לסגור את התיק, בשל היעדר ראיות מספיקות.

הפרקליטות הובכה בשנים האחרונות מספר פעמים, כאשר ראיות לכאורה שהבשילו לכתבי אישום הפכו בבית המשפט לזיכוי. כך היה במקרה של עו"ד יעקב נאמן, שמונה לשר המשפטים, וכתב האישום שהוגש נגדו הסתיים בזיכוי מוחלט וכך גם במקרה של יו"ר הסוכנות שמחה דיניץ והשר אהוד אולמרט.

אחד מאישי הציבור שזוכו מכתב אישום שהוגש נגדם הוא השר לשעבר אביגדור קהלני. "לא כל אחד היה עומד בשנתיים וחצי של השפלה כזאת", אמר לפני כשנתיים קהלני לאחר זיכויו מעבירות של הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, "מישהו אחר כבר היה חוטף התקף לב". "ידעתי שאזכה", הוסיף לאחר פרסום החלטת השופט, "לאורך כל הדרך אמרתי שמתעללים בי".

"הפרחת בלון ענק"

הזיכוי - בשתי ערכאות שונות (בשלום ובמחוזי) גרם מבוכה לפרקליטות, לאחר ששופט השלום עודד אל-יגון, אף הגדיר את כתב האישום "הפרחת בלון ענק לחלל האוויר, שהתפוגג בנפיחה". "מזל שיש לנו בתי משפט במדינה", אמר אז השר לשעבר, ברומזו על ההחלטה הנמהרת שקיבלה, לטענתו, הפרקליטות בעניינו.

ויכוחים ועימותים מקצועיים מרים בין היועץ לפרקליט המדינה אינם רק נחלתם של הצמד מזוז וארבל. כך, למשל, לאחר זיכויו של קהלני, סברה עדנה ארבל כי הפרקליטות צריכה לערער על ההחלטה לביהמ"ש העליון, כדי שיגדיר במדוייק את מרכיביה של עבירת "שיבוש הליכי משפט". אליקים רובינשטיין, לעומתה, סבר אז כי ההליכים בעניין מוצו, וכי כל ערעור ייראה כרדיפתו האישית של קהלני.

"לא מאחל לאף אחד"

גם יו"ר הסוכנות לשעבר, שמחה דיניץ, זוכה ב-1997 על ידי בית המשפט העליון מכתב אישום שייחס לו אי סדרים כספיים. "הפרקליטות חייבת להיות יותר זהירה עם אנשי ציבור", אמר אז. "לפעמים יש תאווה מסויימת אצל אחדים מאנשי הפרקליטות להוכיח את עמדתם. חמש שנים חיכיתי שהצדק ייצא לאור. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שעברתי באותן שנים".

במקרה אחר, של השר צחי הנגבי, נפתחה נגדו חקירה בחשד לקבלת שוחד מעמותת "דרך צלחה", אולם היועץ החליט בסופו של דבר שלא להעמידו לדין. גם דרכה של עתירה שהוגשה נגדו לבג"ץ בדרישה לבטל את מינויו לשר לביטחון פנים לא צלחה, והנגבי חגג עם תומכיו ואמר: "שואלים אותי איך אפשר לעמוד זקוף מול כל כך הרבה זדון, בג"צים וכתבות. התשובה לא מסובכת: התביישתי לוותר. אני לא מוכן להתחנף לתקשורת ואני מאמין בצדקת דרכנו".

"מכוח החברות"

לעתים אף היו מקרים שבהם נפתחה חקירה נגד איש ציבור, שבהם פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי היו תמימי דעים באשר לחוסר המקום להעמדה לדין. כך, למשל, אימץ לפני כארבעה חודשים מזוז את המלצת פרקליטת מחוז המרכז לסגור את תיק החקירה נגד שר התמ"ת וממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בפרשת האי היווני.

מזוז קבע אז כי הוא מקבל את טיעונו של אולמרט, "כי הבטחתו של אפל לסייע לו בבחירות ניתנה מכוח החברות ארוכת השנים ביניהם, ואילו הזמנת ראש עיריית אתונה והארוחה עימו נעשו מטעמים עניניים שבטובת העיר ירושלים".

מזוז החליט לסגור את התיק, בשל הקשיים להוכיח עובדתית כי נעברה עבירה, ובשל הקשיים להוכיח את היסוד הנפשי לעבירה, שלא היו "מוצקים דיים, על מנת לבסס אפשרות סבירה להרשעה".