סנוב, בחלל כבר היית?

בשבוע הבא, מעל מדבר מוהבי בארצות הברית, ינסה חלוץ התעופה ברט רוטן לעשות היסטוריה: הוא ינסה להוציא כלי טיס אזרחי לחלל, ולהחזיר אותו לכדור הארץ, מוכן לשימוש חוזר. אם יצליח, יקבל 10 מיליון דולר וגם יניח את אבן הפינה לתעשייה חדשה של תיירות חלל. אם תשאלו אותו, בעוד 12 שנה, פחות או יותר, נוכל לטייל לחלל במחירים של שיט תענוגות בספינת טיולים מפוארת.

כמו רוטן רבים אחרים חושבים שניתן להפוך את החלל למסלול הטיולים הבא של תושבי כדור הארץ, ופועלים במרץ למימוש הרעיון. את פרס האיקס המובטח, בסך 10 מיליון דולר, יקבל מי שעד סוף השנה הבאה יבנה כלי חלל שייקח שני אנשים וטייס לגובה של 100 ק"מ לפחות ויחזירם בשלום לקרקע. ליתר דיוק,  את הפרס יקבל מי שיחזור על המשימה שוב תוך שבועיים-שלושה.

כדורים פורחים ורקטות

מאז הוכרזה תחרות פרס האיקס היא משגעת את חובבי החלל המקצועיים והפחות מקצועיים. מעולם לא הוצע פרס כזה למי שעיסוקו תעופה או חלל, אבל מעולם גם לא נקבעה משימה כל כך קשה בלוח זמנים כמעט בלתי אפשרי. יוזמי רעיון פרס האיקס רוצים, לדבריהם, לאפשר לכל אדם לטוס לחלל לצורכי תיירות ונופש. מה שכיום הוא נחלתם של אסטרונאוטים בלבד, אמור בעזרת התחרות הנוכחית להפוך לנגיש לכל. על ידי רתימת המוחות הטובים בעולם בתחומי החלל מנסה הוועדה המארגנת להשיג משהו שנראה דמיוני.

אין כמעט ספק שמדובר בתחרות קשה, בניסיון לבצע משימה שרק מדינות מעטות מסוגלות לבצע, על ידי אנשים פרטיים. אך הרעיון הצית מוחות בכל רחבי העולם. בין התומכים הנלהבים בתחרות, שנתנו את שמם וחלקם גם תרמו כסף, אפשר למצוא את המיליונר דניס טיטו, תייר החלל הראשון ששילם כ-20 מיליון דולר כדי לטוס בחללית רוסית, מחבר ספרי המתח טום קלנסי, דניאל גולדין, לשעבר ראש סוכנות החלל של ארצות-הברית, הסנטור ג'ון גלן, מראשוני האסטרונאוטים האמריקנים, הסופר ארתור קלרק, השחקן טום הנקס ואריק לינדברג - נכדו של צ'רלס לינדברג - הטייס הראשון שחצה את האוקיינוס השקט במטוס.

כל קבוצה שמשתתפת בתחרות מבססת את כלי החלל שלה על רעיונות מקוריים ביותר - כדורים פורחים מיוחדים, מטוסי חלל, רקטות חלל ועוד. כל קבוצה מממנת בעצמה את התיכנון והבנייה בתקווה שהפרס הגדול ייפול לידיה. לוועדה המארגנת, אגב,  אין 10 מיליון דולר. הפרס מבוסס על התערבות בינה לבין חברת ביטוח גדולה, שהבטיחה לשלם את הסכום למי שיצליח לעמוד במשימה.

התחרות והפרס הציתו את דמיון חובבי החלל גם בישראל. כלי החלל שמציעה הקבוצה הישראלית מכונה "נגב". מאחורי היוזמה עומד דב צ'רטריפסקי, מהנדס המכונות שעבד בחברת תעופה בארצות-הברית לפני שעלה לישראל. הוא רתם לעזרתו את עודד לבל, ששירת בחיל האוויר כמהנדס ניסויי טיסה. השניים הקימו את חברת ILAT, שמנהלת את המבצע שלהם. לאחרונה הצטרף אליהם פרופסחור קלוד ועקנין, מדען חלל שעבר בתעשייה האווירית בכמה פרויקטים מרכזיים.

החבורה תיכננה תא חלל כדורי, עשוי מתכת וחומרים מורכבים. זה ייקשר לכדור פורח ענקי, שיביא אותו לגובה של 80 אלף רגל, כ-26 ק"מ. בגובה הזה, על-פי הוראת מחשב תופעל רקטה, המחוברת לתא החלל, ותזניק אותו לגובה של יותר מ-100 ק"מ. "אחרי שתא החלל יגיע לגובה הדרוש, הוא יחזור לכדור-הארץ בעזרת מצנח גדול", אומר צ'רטריפסקי. "אבל זה לא מספיק. כדי לרכך את הנחיתה הוא יצויד גם בשק אוויר מיוחד". אורך התא 10 מטר וקוטרו 2.5 מטר. משקל התא הריק 1.1 טון, והוא יהיה מסוגל לשאת משקל של 270 ק"ג.

לא טסים מהארץ

בשלב זה מחפש צ'רטריפסקי משקיעים. הוא מעריך שלצורך בניית "נגב" הוא זקוק לכ-6 מיליון דולר. למה שמישהו ישקיע בכלי חלל כזה? צ'רטריפסקי אומר, שהוא כל כך בטוח בהצלחה, שיש לו תוכנית עסקית להשתמש ב"נגב" לצורך תיירות חלל. יוזמות כאלה חייבות להיות מלוות תמיד בהתלהבות אדירה.

בינתיים מדובר בחלומות עסקיים רחוקים והמאמץ העיקרי הוא להגיע לתחרות במועד. החברה הישראלית מנסה, כאמור, לגייס משקיעים כדי לעמוד במשימה. המחיר הנמוך יחסית של בניית ה"נגב" מבוסס על שימוש בציוד מהמדף, כלומר כזה שניתן לרכוש בשוק הפתוח. רק את הכיסוי החיצוני של התא יבנו במיוחד. רכב החלל לא ישוגר מהארץ. "במקרה של תקלה יהיה מאוד לא נעים לנחות בסוריה", מנמק דב צ'רטריפסקי.

וזו לא הבעיה היחידה. בישראל אין אישור לאנשים פרטיים לשגר כלי חלל. בארצות-הברית לעומת זאת, הכל מותר. מי יטיס את ה"נגב"? צ'רטריפסקי ושותפו לפרויקט אינם טייסים. "אנחנו מחפשים מתנדב", הוא מגלה. סביר להניח שיהיו הרבה מועמדים שירצו לקחת חלק בהרפתקה יוצאת הדופן.

הרעיון של החברה הישראלית מעניין, אולם היא תצטרך להתמודד עם כמה אריות תעופה וחלל. אחד מהם, כאמור, הוא ברט רוטן, מתכנן וחלוץ תעופתי. הוא ואנשי צוותו מתכננים מטוס חלל שישחרר תא טיסה, שיגיע לגובה הדרוש בחלל. גם קבוצות אחרות מציעות מערכות מעניינות התחרות. בהחלט לא תהיה קלה. כל הקבוצות שומרות בסוד פרטים רבים מהתכנונים שלהן. מדובר הרי בפרס ענקי, וכל אחת רוצה להפתיע. לקראת מועד השיגור ייוודעו פרטים נוספים על כל כלי הרכב החלליים האמורים להגיע לגובה העצום, לנחות בשלום ולהמריא שוב. מי שיצליח לעמוד במשימה עשוי לקבוע את כיוון השימוש האזרחי בחלל בעשרות השנים הבאות.