סובארו אאוטבק - סינדרלה מקומית

בעבר עסקנו לא פעם בסיפור סינדרלה של סובארו הקטנה. עלילה שהוכיחה כי כדי לשרוד בעולם מוטורי אכזר, ובעיקר כדי לזכות בהכרה, חייבים מעשה קסם כלשהו. שיקוי פלא שיאפשר פיתוח דגמים יחודיים, שיבוססו (כדי לחסוך עלויות) על מוצר קיים. כך למשל הגיעה האאוטבק המקורית, מכונית יוצאת דופן שהביאה את סובארו למקום של כבוד בשוק האמריקני החשוב.

בסך הכל לא קרה שם דבר יוצא דופן. סובארו ניצלה את יתרונותיה המסורתיים - הנעה כפולה, מרכבי סטיישן מוצלחים ותעוזה. כך נולדו ניצחונות במירוצים והצלחה שיווקית עם האימפרזה, כך קרה עם מכוניות משפחתיות גדולות ונוחות, וכך בדיוק עם שילוב של השניים, בתוספת איפור "קרבי".

אין צורך ביכולת אבחנה דקה כדי לזהות את האאוטבק כסטיישן "שונה". אצלנו, בניגוד לארה"ב, דגמי סטיישן מוכרים פחות, ולכן נראה האאוטבק יוצא דופן. למי שאינו מכיר נספר כי מכסה המנוע שונה, הסבכה והפגוש ייחודיים ובולטים מלפנים. מאחור מזדקרים צמד מפלטים עבי קוטר (סימן היכר של גרסאות 3.0 ליטר) וחלקו התחתון של המרכב מוקף רצועת פלסטיק אפורה. לא כדי להגן, אלא כדי להרשים. יש גם חישוקי "17, גג זכוכית ענק, ובעיקר חזות שרירית.

בתא הנוסעים אין הפתעות. הכל מוכר ונראה כשילוב בין גרסאות ה-2.0 וה-3.0 ליטר של הלגאסי. וכמו בסדאן הבכירה, גם כאן התחושה הכללית נעימה ומהודרת, אך בכל זאת אינה נראית כשייכת לרמות מחיר גבוהות כל-כך (פירוט בהמשך). לאאוטבק, בניגוד ללגאסי 3.0, מחוונים רגילים ומושבים (ריפוד עור) פחות תומכים - יותר רכים. חבל רק שתנוחת הנהיגה (כמו בלגאסי) אינה מושלמת, וכי ההגה מתכוונן רק לגובה.

מלבד מספר פגמי הנדסת אנוש מוכרים מהאחיות הרגילות, התחושה איכותית יחסית. לצערנו, זה לא מנע קרקושים מכיוונים שונים. קשה להחליט מדוע בדיוק, אך רכב המבחן עבר לבטח חיים קשים במיוחד. לכך יש להוסיף רעשי רוח מיותרים ובעיות מוזרות עם השלט-רחוק משולב מערכת "פוינטר". למה מוזרות? כי גם בלגאסי הרגילה נתקלנו בבעיות דומות. לתשומת לבכם.

האאוטבק מצוידת במנוע ה-3.0 ליטר החדש והחזק (245 כ"ס) שפגשנו בלגאסי, ומשודך כאן לתיבת חמישה הילוכים עם אפשרות לתפעול ידני. וכמו בגרסת ה-3.0 ליטר סדאן, גם כאן יחסי ההעברה ארוכים מדי והתיבה אינה נמרצת דיה. ולכן, התחושה עצלה מעט מכפי שמבטיחים הנתונים. אלא שמספר שניות מאוחר יותר, מגיעה הסובארו הזו לשיוט מהיר - כזה שיכול לשלול לכם את הרישיון במקום.

מנוע ה-3.0 ליטר מתגלה כשותף נעים ששמח לטפס מעלה, וגם אם הוא רועש שם יתר על המידה, זה לא ממש מטריד. חבל רק שצריכת הדלק ממשיכה להוות נושא כאוב במנועי בוקסר גדולים. תחת עומס מלא מדובר בלא יותר מחמישה עד שישה ק"מ לליטר. וזה הרבה.

האאוטבק בה נהגנו נעלה צמיגי פירלי P7 ייעודיים לאספלט, במקום יוקוהמה גאולנדר דו-שימושיים. החלפת הצמיגים המקוריים סייעה ללא ספק להתנהגות כביש טובה ביחס לכלים מקבילים, מן הסתם על חשבון יכולת ואורך חיים בשטח. אז נכון שרמת העבירות על קרקע חלקלקה תהיה פחות טובה, אך היכולת בכבישים מתפתלים גבוהה כמעט כמו בלגאסי סטיישן רגילה. וזה גבוה - מאד.

כצפוי מכלי גבוה יותר ומוגבה (מרווח הגחון מציע 20 ס"מ מרשימים), תנועות ארוכות על צירי אורך ורוחב שכיחות יותר. ומכיוון שיש צורך במהלך מתלים סביר, גם הריסון אינו נוקשה כבדגמים אחרים. עם זה הצלחנו דווקא להסתדר לא רע, אלא שעם ההגה הקל וחסר התחושה היה לנו קשה יותר.

צריך גם להזכיר כי האאוטבק, למרות שהוא עשוי להפתיע חסרי ניסיון בשטח, עדיין אינו מיועד למסעות אתגר קשים. לעומת זאת, נסיעה נינוחה ואפילו מהירה בשבילים מהודקים היא פשוט חוויה מענגת. ההנעה הכפולה מסייעת כאן בחלוקת כוח נכונה בין הצירים, וכיול המתלים מתגלה כאידיאלי לכך. אגב, המחיר הוא בנוחות בינונית בעיר ובתנועה איטית יחסית בשטח.

מחיר הקונספציה

לדברים טובים מתרגלים מהר, וקשה שלא לאהוב את האאוטבק אחרי כמה מאות קילומטרים. מדובר באחד מכלי הרכב בעלי מגוון השימושים הגדול ביותר, וללא ספק הוא מתחרה על כתר השימושי מכולם במגוון הדגמים הנמכר כאן. ולמרות שאנו לא מחלקים ציונים לכל מאפיין בעת מבחן רכב, ניתן להניח כי בסופו של יום היה האאוטבק מציג ציון סופי גבוה במיוחד, עם ממוצעים גבוהים בכל קטגוריה.

אבל. הבעיה הגדולה של האאוטבק היא רמת המחיר. דגמי 2004 עלו 268,000 שקלים? דגמי 2005 יעלו 285,000 שקלים. וזה לא רק מחיר יקר בפני עצמו, הוא גם מקרב את סובארו לתחום יוקרה בו מככבים SUV גדולים ומרשימים כמו טויוטה לנד קרוזר למשל. ונכון, לנסיעת כביש הסובארו עדיף ללא ספק, שהרי מרבית לקוחות אלה ממילא אינם מטפסים מעלות קשים.

אבל אי אפשר להלחם בתאוות הפוזה, הגודל והרושם של רוכשי כלי רכב. טבלת המכירות מוכיחה אצלנו כי ההיגיון מתאדה יחד עם הסולר, ובארץ מעדיפים  לרכוש כלים מהסוג הכבד, על-פני שימושיים וקלילים יותר. מלבד זאת, ולמרות האיכות והיכולת, אי אפשר להתעלם מהעבודה כי מותג סובארו עדיין אינו יוקרתי דיו, לבטח לא מספיק כדי להצדיק כ-300,000 שקלים. זה אומר שהאאוטבק, למרות היותו רכישה מומלצת, ישאר נדיר בנוף המוטורי שלנו. חבל.