אנגליה: דרלינג, הילדים נהנו

מחזמר לכל המשפחה

מוזיאון מאדאם טוסו: מוזיאון השעווה הידוע של לונדון ממוקם ביציאה מתחנת הרכבת התחתית 'בייקר סטריט'. זהו מקום שהפך לאתר חובה לכל תייר וגם לכל אנגלי. מוצגת בו גלריה אינסופית של דמויות מהעבר ומההווה - פוליטיקאים, כוכבי פופ וספורטאים בולטים (זה הכי קרוב שתגיעו לדיוויד בקהאם, ככל הנראה). הכיף הכי גדול הוא דווקא הסיום, כשהמבקרים מתבקשים לקפוץ לתוך קרון דמוי מונית לונדונית שעוברת באיטיות דרך מינהרת חוויה ארוכה ויפה שמשחזרת את ההיסטוריה של לונדון. כמו בהרבה אתרי תיירות אחרים, גם במדאם טוסו, היציאה היא דרך המסעדה וחנות המזכרות.

הפלנטריום: לחובבי הכוכבים. צמוד למוזיאון השעווה ומציע מסע לאינסוף, מעבר ליופיטר והרחק מכוכב שבתאי, עם הרבה פירוטכניקה, עשן ופעלולים ששיאם ביצירת המושג 'חור שחור'.

הצגות: מומלץ לנסות להשיג כרטיסים בחצי מחיר ביום ההצגה מביתן 'חצי מחיר' שממוקם בלסטר סקוויר (פתוח 17:00-10:00). בין מחזות הזמר הבולטים לכל המשפחה - 'צ'יטי צ'יטי בנג בנג' (שווה ולו רק כדי לראות איך הפעלולנים האנגלים מצליחים להעלות את המכונית המפורסמת לחלל התיאטרון), 'יוסף וכתונת הפסים', 'מלך האריות', ולמי שמעוניין בשילוב קונצרט רוק, יש הצגות המוקדשות ללהקת קווין, לרוד סטיוארט וללהקת אבבא.

מוזיאון התיאטרון ו מוזיאון התחבורה בקובנט גארדן: במרכז קובנט גארדן שני מוזיאונים. האחד (כניסה חינם) הוא מוזיאון התיאטרון, השני (בתשלום) - מוזיאון התחבורה. שניהם מומלצים לכל המשפחה וקצרים במיוחד במסלולם לעומת המוזיאון הבריטי למשל, שבו רק כדי להגיע למומיות המצריות יש צורך להצטייד במפה, מימיה ושק שינה.

במוזיאון התחבורה המסע הוא לאורך התפתחות האוטובוסים ורכבות הקיטור והמחשת גילגוליה של הרכבת התחתית של לונדון. במוזיאון התיאטרון יש תצוגה מופלאה של פריטים מתולדות התיאטרון בבריטניה מאז המאה ה-16, כולל הדגמות אינטראקטיביות בהפעלת המבקרים. במוזיאון גם פעילות ענפה לילדים (גם היא חינם) - החל מסדנאות הדגמת איפור לתיאטרון על פרצופי הילדים ועד ליצירת תלבושות בשיתוף הילדים.

סומרסט האוס: תיירים בדרך כלל לא מגיעים לשם, למרות שמדובר במרחק הליכה מקובנט גארדן או מהגלגל הענק. בצידו הצפוני של גשר ווטרלו ממוקם הבניין שעד לפני מספר שנים היה הנהלת מס ההכנסה של אנגליה ומחלקת החקירות האימתנית. לבניין המרשים מהמאה ה-18 אפשר להיכנס מכיוון גשר ווטרלו או מהכביש הראשי. המקום מתאים במיוחד למשפחות: ההורים יכולים לעיין בנחת באוספים הנדירים שמוצגים בגלריות הפנימיות, כמו למשל אוסף 800 פריטי אמנות מזהב ומכסף של האספן היהודי סר אתור גילברט, ולילדים מזומנות הרפתקאות ופעילויות שונות, כמו סדנאות אמנות חינם בשבת אחר-הצהריים.

בימים חמים במיוחד כדאי להצטייד בבגדי ים, כדי לאפשר לילדים להתרוצץ בין עשרות המזרקות שיוצרות קונצרט מרשים של מים בכיכר הפנימית הענקית של הבניין.

להסתפק באווירה בשווקים

הגדה הדרומית: להבדיל מהגדה המערבית אצלנו, הגדה הדרומית של נהר התמזה (הסאות' בנק) נחשבת למעוז השעשועים המשפחתי של לונדון. אפשר להתחיל את הביקור מתחנת הרכבת ווסטמינסטר, לנפנף לטוני בלייר בפרלמנט שממול לתחנה ולכוון את השעון לפי הביג-בן שמתנשא לצד הגשר. אחרי שחוצים את הגשר, יורדים שמאלה לטיילת ארוכה שממשיכה עד ל'טייט מודרן' - הגלריה הכי גדולה של לונדון, שהוקמה בתחנת כוח לשעבר.

מיד כשיורדים מהגשר, עוברת הטיילת מאחורי הבניין ששימש את עיריית לונדון רבתי, אך כיום מאכלס בית מלון, בתי דירות וגם אטרקציות תיירותיות, כמו האוסף הייחודי של האספן היהודי צ'רלס סאצ'י (גלריית סאצ'י), שמדהים את בני כל הגילים. אפשר להיכנס לאקווריום הענקי ולראות כרישי אימתניים משייטים בנחת (אגב, החול מאילת). בפנים תמצאו מרכז שעשועים גדול עם מכונות מזל שונות ומשונות.

בקצה הבניין ממוקמת קופת גלגל הענק, ה'לונדון איי'. המראה ממנו אכן מקסים, אבל כדאי לקחת בחשבון שהסיבוב אורך כ-45 דקות. הגלגל תוכנן להתגלגל שנה אחת, בשנת 2000, לכבוד חגיגות המילניום, אבל ההצלחה האדירה השאירה אותו במקומו. על הטיילת מופיעים לאורך כל היום ליצנים ופעלולנים, שרובם עברו לשם מקובנט גארדן. בהמשך הטיילת בניין הקולנוע הלאומי ואחריו אולם התיאטרון הלאומי ואולם הקונצרטים רויאל פסטיבל הול. בין הקולנוע לתיאטרון, כמעט לאורך כל היום, מדגימים צעירים פעלולי סקייטבורד מופלאים.

שווקים: השוק הגדול בלונדון שמיועד לכל המשפחה הוא שוק קמדן. בשנים האחרונות הוא עבר שינויים ודי הרבה ישראלים השתלטו על דוכניו, אבל לא רק מסיבה זו הוא הפך ליקר במיוחד. כל לונדון הפכה לכזאת. ובכל זאת, אפשר ליהנות מסיבוב בין הדוכנים לתעלת המים.

מומלץ לזכור שבסופו של דבר את מה שרכשתם במחיר שנראה לכם כמציאה, בגלל תפאורת הדוכן, תוכלו למצוא יותר מאוחר בחנות במרכז העיר במחיר נמוך בהרבה. הבעיה בשוקי לונדון כמו פורטובלו וקמדן היא שהסוחרים הבינו את מה שהתייר עדיין לא קולט: שהוא משלם פרמיה על האשלייה שמדובר בשוק מציאות. כדאי ליהנות מהאווירה אבל להסתפק בה.

תעלות: לפני שהמציאו את הרכבת, היו מעבירים את הסחורות ברחבי בריטניה בתעלות מים מלאכותיות. כדי להתגבר על הפרשי הגובה, יצרו בריכות עם מחסומים, כך שאחרי שהסירה היתה נכנסת לבריכה היה הספן מוריד מחסום מצד אחד ומעלה מצד שני, מניח למים לשקוע או לעלות עד לגובה המפלס הבא ואז ממשיך לדרכו. התעלות היפהפיות, עם המחסומים והבריכות שביניהן, משמשות לטיולים בסירות מיוחדות, ארוכות וצרות. אחת התעלות היפות בלונדון היא זו שעוברת בין ליטל וניס (ונציה הקטנה), ריג'נטס פארק, גן החיות וקמדן טאון. בקיץ, השירות ניתן בדרך כלל בכל חצי שעה, כשה"הפלגה" נמשכת כשעה. לתחנה הראשונה בליטל וניס אפשר להגיע מתחנת פדינגטון.

מה עוד: שיט באגם הייד פארק, ביקור בגן השעשועים שהוקם לזכר דיאנה בגני קנזינגטון, בהשראת סיפורי פיטר פן, גיחה לגריניץ', בילוי במרכז השעשועים של פיקדילי (טרוקדרו), שיטוט במוזיאון המדע וב מוזיאון הטבע וצפייה בחילופי המשמר בארמון בקינגהאם. כדאי להתעדכן במועדי הפסטיבלים הצפויים, שרובם פתוחים חינם לקהל, ויש כמובן את המדריך המצויין של דני קרמן, 'לונדון - מדריך לילד המטייל', המיועד לילדים סקרנים שרוצים לדעת קצת יותר.

ואם הילד שלכם מתעקש להגיע דווקא לתחנת הרכבת קינגס קרוס ולחפש את רציף 9 ושלושת רבעי, הוא לא השתגע ולא אכל משהו לא טוב. זהו הרציף שממנו עולים הקוסמים לרכבת שלהם ב'הארי פוטר'. מנהלי התחנה השתכנעו והציבו שלט הכוונה לרציף המפורסם - שלא קיים.

ברייטון - לא על מפת התיירות הישראלית

לגולנד: מול טירת ווינדזור, ביתה של המלכה והמקום שבו עד לפני כעשר שנים עדיין שכן הספארי של לונדון, הוקם 'לגולנד'. הקסם שבפארק השעשועים הענקי הזה הוא ביצירתיות שלו, כשכמעט הכל בנוי מסביב לקוביה הדנית המפורסמת, החל מלונדון קטנה, דרך ערים אירופיות אחרות שהוקמו מ-35 מיליון קוביות לגו וכלה במתקני שעשועים מיוחדים.

חוץ מרכבות שדים, סירות ומכוניות קטנות, יש שם גם אינסוף מסעדות, בתי קפה והצגות. הנסיעה ללגולנד היא מתחנת פדינגטון או ווטרלו (חצי שעה ברכבת לווינזדור), ומשם כ-10 דקות באוטובוס מיוחד ישר לפארק. מומלץ לרכוש, כבר בתחנת הרכבת, כרטיס משולב לנסיעה הלוך וחזור וכניסה לפארק. החיסכון משמעותי.

ברייטון: בסך-הכל נסיעה של שעה מתחנת הרכבת ויקטוריה, אבל עולם שונה לחלוטין אחרי לונדון. עיר החוף הזו שימשה מקור השראה לסרטים ולספרים, אך בדרך כלל אינה עולה על מפת התיירות הישראלית, למרות שהיא נוחה במיוחד לביקור.

מתחנת הרכבת המרחק לכל מקום הוא מרחק הליכה. יוצאים וממשיכים ישר עד לים ומשם שמאלה לפאביליון של ברייטון - דוגמה לטירוף שאחז במלך אדוארד השביעי שרצה את הודו ואת פינוקי המזרח הרחוק דווקא בברייטון ובנה בה ארמון מוזר אבל מקסים שפתוח למבקרים. ליד הארמון שוק ענק של סימטאות ובהן חנויות עתיקות, בוטיקים ומסעדות, ובתי קפה בוהמיינים במיוחד.

מי שמעוניין בנוסטלגיה, יכול לבקר ב'גראנד הוטל', המלון שבו מרגרט תאצ'ר כמעט מתה בפיגוע של המחתרת האירית בשנות ה-80 של המאה שעברה, ושעדיין ניתן ללגום בו את ה'היי טי' המפורסם, או במלים אחרות תה עם מגדל של צלחות עמוסות כריכים ועוגות בריטיות.

השיא המשפחתי בברייטון הוא ביקור במזח המפורסם שנמתח אל תוך הים ועליו לונה פארק, פאבים ומסעדות, ושממנו גם אפשר לצפות לעבר הצוקים הלבנים המפורסמים של חופי בריטניה. כמעט תמיד רוחשות מעל למזח להקות רומנטיות של שחפים ענקיים שמגלים עניין בשאריות של פיש אנד צ'יפס.