| |
זה בורח וזה מבטיח
אם נביט בברק ובשרון נגלה כי ההתנהלות הפנימית חושפת בדייקנות אופיו של המנהיג ובעיקר את הדרך שבה ינהג גם במישור המדיני
לא מזמן, בחודשי התלבטות מזוז, החליט הימין המתנחל כי יש למצות את הדין עם שרון על תיקי האי היווני ואדמות לוד. באיחור ניכר גילו המפד"לניקים ודתיים לאומיים אחרים כי האיש אינו ישר ויש לסלקו מיד. יש סבורים כי הגילוי קשור לתוכנית ההתנתקות שלו מעזה ופינוי היישובים, אך אפשר שהם פשוט התגברו. מי שנמנו עם נוער הגבעות הרומס כל חוק ותקנה בשנות ה-70 הם עתה גברים בשנות ה-50 שלהם, שכבר מבחינים בין אדם ישר לבין פוליטיקאי שכל חייו הם דרכים עוקפות חוק.
בכל אופן, לפני החלטת מזוז נשמע מחנה הימין כמי ששלטון החוק גבר אצלו על כל נימוק אחר. עד פה – אמרו המתנחלים. מה שהתאים לאדמות אלון מורה לא יעבור באתונה. יש להפיל את האיש, אף אם יעלה לנו הדבר בפינוי נצרים. לעומתם, חבר טוב שלי מהשמאל הוותיק, איש חוק וסדר מלידה, אמר לי: לעזאזל האי היווני, לעזאזל גינתון. שמזוז ינקה אותו. העיקר שיתחיל לפנות את עזה. ההסכם חשוב פי אלף מטוהר-הכפיים שלו.
כך, זה שנים רבות, מתכופפים שלטון החוק ועניינים פנימיים אחרים בפני המאבק הגדול על גורל השטחים. הימין ויתר מזמן על החוק ואימץ כל טריק זמין, והשמאל שכח את צורכי אחיו העניים ואת צורכי השכנים הפלסטינים ונרתם לטהר ולחזק את מי שהבטיח צל של נסיגה. נדמה היה כאילו השטחים וחיינו הפנימיים מנותקים אלה מאלה, פועלים במישורים נפרדים שאין להם שום נגיעה.
אבל אם נביט בברק ובשרון, האחרונים בראשי הממשלה שלנו, נגלה כי ההתנהלות הפנימית חושפת בדייקנות של כדור בדולח את אופיו של המנהיג ובעיקר את הדרך שבה ינהג גם במישור המדיני. למשל: סיפור "ברק ברח" וסיפור "שוחד שרון" הבהירו מראש, כמו אזהרה על קופסת סיגריות, מה צפוי להבא, מה יתרחש גם בתחום הסכמי השלום.
"ברק ברח", למי שזוכר את התחקיר הגדול שהופרך על-ידי מבקרת המדינה, אך אומת על-ידי המאורעות, היה סצנריו שבו יזם ברק תרגיל מבריק ורב-דמיון, שלוּ הצליח היה מעורר התפעלות עולמית. אבל משהפך לכישלון צורב בשל מחדלי הכוח, כשצריך היה לקבל אחריות גם על הנזק ואי-הוודאות – האיש התאדה. ברגע האחריות, ברגע האקט המדיני הסופי שתבע אומץ אמיתי וחתימה - פקו ברכיו.
הוא נמלט מהמו"מ עם סוריה למו"מ עם ערפאת ויצא גם ממנו, קפוא מפחד, כשהוא מטיל על הצד השני את כל האחריות. גם אם לא ברח מצאלים, הוא ברח מדמשק. גם אם לא נמלט מהסיירת, הוא נס מהר הבית. מרים בן-פורת ניקתה את ברק מצאלים כדי שימשיך מטוהר אל כס ראש הממשלה, כמו ששרון, מטוהר על-ידי מזוז, ממשיך עתה אל סוף הקדנציה המקורית.
אפשר שתיאור המעשה הפלילי של שרון על-פי עדנה ארבל מצייר תמונה מוקדמת של ההתנהלות הצפויה לנו בסיפור עזה. כמו באי היווני: איש מקבל כסף בעד סיוע וביצוע, אך בסופו של דבר, מכל מיני סיבות שאינן תלויות בנו, אינו מעניק את השירות.
אם נכונה ההשערה שלי – שרון, שהצהיר על נטישת עזה, אסף בינתיים את שללו: מזוז ניקה אותו מחשש
לגעת במדינאי הגדול, הוא החריב את רפיח, קיבל יד חופשית לשסע את הגדה, ובבוא יום הפינוי, ימצא תירוץ לא לבצע. כך יישאר עם מבוקשו ללא מתן תמורה, ואנו ניתקע בעזה הבוערת לעוד מאה שנים.
|
