שתף קטע נבחר

התקדים: הכרה בפגיעה הקשה שגורמת הגדר לפלסטינים

פסיקת בג"ץ קבעה שהפגיעה הקשה באוכלוסיה הפלסטינית עולה על התועלת הביטחונית. זו קביעה שעשויה להשפיע על סוגיות אחרות כגון הריסת בתים. אולם שאלות עקרוניות אחרות - כמו עצם הבנייה מעבר לקו הירוק או משטר ההיתרים במרחב התפר - נותרו ללא מענה. יתכן שהתשובה עליהם תתקבל בהאג

פסיקת בג"ץ בנושא גדר ההפרדה נתנה מענה על מספר שאלות עקרוניות לגבי פגיעה באוכלוסיה הפלסטינית בשל תוואי הגדר. היא פתחה פתח לביקורת קפדנית יותר של בג"ץ גם על אמצעים אחרים הפוגעים פגיעה קשה בזכויות תושבים פלסטינים, כמו למשל הריסות בתים. מבחינה זו פסק הדין הוא מהחשובים שנתן בג"צ לגבי ההגנה על זכויות תושבי השטחים.

 

אולם נושאים אחרים - כמו עצם בניית הגדר מעבר לקו הירוק, סיפוח התנחלויות ומשטר ההיתרים במרחב התפר - נותרו ללא מענה לפי שעה. ייתכן שהמענה עליהם יינתן בהאג.

 

הפגיעה בפלסטינים עולה על התועלת הביטחונית

 

בהחלטתו ביטל בג"ץ צווים של תפיסת מקרקעין לשם הקמת הגדר, מהסיבה שתוואי הגדר פוגע פגיעה רחבה באוכלוסיה הפלסטינית. האיזון בין פגיעה זו ובין התועלת הביטחונית שתנבע מתוואי זה, פסק בג"ץ, אינה מידתית, שכן התועלת הביטחונית אינה שקולה כנגד עוצמת הפגיעה בזכויות התושבים.

 

בפני בג"ץ עמדה, לצד העמדה הביטחונית של המדינה, עמדה ביטחונית אלטרנטיבית של המועצה לשלום ובטחון, שטענה כי בניית הגדר בתוואי אחר, שפוגע פחות בפלסטינים, תועיל יותר לביטחון. בג"ץ קבע כי הוא לא יכול להכריע בין העמדות הביטחוניות השונות, ועליו להסתמך על התיזה הביטחונית של הצבא שכן הוא המופקד על הביטחון.

 

עם זאת פסק בג"ץ כי תוספת הביטחון שנותן תוואי זה אינה עומדת ביחס ראוי כנגד הפגיעה הקשה שלו בתושבים. קביעה זו הצריכה לפסוק לגבי שאלת הביטחון ולדחות את תיזת המדינה לפיה תוואי זה הכרחי מטעמי בטחון. במובן זה קשה להפחית בחשיבות העמדה הביטחונית האלטרנטיבית שהציגה המועצה לשלום ובטחון.

 


גדר ההפרדה חומה הפרדה
גדר ההפרדה (צילום: רויטרס)

 

פסק הדין חשוב בניתוח המפורט שלו של פגיעת הגדר בתושבים הפלסטינים. בולט במובן זה הניתוח בפסק הדין של השפעת הגדר על מכלול מרקם החיים של התושבים. פסק הדין אמנם מנתח את הגדר באיזור ירושלים קטע אחר קטע, אך גם נותן תמונה כוללת על הבעייתיות הקשה שבגדר ופגיעתה הקשה באוכלוסיה המקומית.

 

בנוסף, פסק הדין עוסק בהגבלת סמכויות הצבא בשטחים, גם כשיש צרכי בטחון, מלפעול פעולות שפוגעות באורח קשה בזכויות התושבים, כאשר הגבלה זו נבחנת לפי עקרון המידתיות. למרות שזהו עקרון שמוכר מפסיקה קודמת, הרי שהיישום הרציני והראוי לשבח שלו במקרה הגדר פותח פתח לביקורת קפדנית יותר של בג"ץ על אמצעים אחרים הפוגעים פגיעה קשה בזכויות תושבים פלסטינים, כמו למשל הריסות בתים. מבחינה זו פסק הדין הוא מהחשובים שנתן בג"צ לגבי ההגנה על זכויות תושבי השטחים.

 

בין בג"ץ להאג

 

שאלות רבות הנוגעות לגדר נותרו פתוחות גם בעקבות פסק הדין. לצד הטענות לגבי התוואי, העלו העותרים טענה כללית יותר כנגד עצם בניית הגדר מעבר לקו הירוק. בג"ץ הדגיש בפסק הדין שהוא לא מיצה את הדיון בשאלה זו. הוא דחה טענה זו בהסתמך על הקביעה שהגדר (לפחות באזור בו עסקה עתירה זו) היא ביטחונית ולא פוליטית - אך בכך לא נכנס לעומק סוגיה זו, שמעלה את השאלה של על מה לגיטימי להגן ומאיפה: האם מותר לישראל להגן על בטחונה כמדינה בגדר שנבנית בחלקה בתוך השטחים ולא על גבולה?

 

שאלה נוספת שלא נדונה בפסק הדין: האם לגיטימי לבנות את הגדר בתוואי מסוים כדי להכיל בתוכה התנחלויות? האם שיקול כזה יהיה שיקול בטחוני לגיטימי מהסוג שבג"ץ פסק כאן שאפשרי, או שיקול פוליטי-סיפוחי מהסוג שהוא קבע כאן שהוא פסול?

 

שאלות אלו שלא מוצו בפסק דין זה תלויות ועומדת בפני בית המשפט העליון באופן ישיר בעתירת המוקד להגנת הפרט. בית הדין הבינלאומי בהאג עשוי אף הוא להכריע בהן בחוות הדעת המייעצת שהוא אמור לתת בשבוע הבא. מבחינה זו, פסק הדין של בג"ץ, אף כי משמעותו שינוי התוואי בצורה שתקטין את הפגיעה בפלסטינים, לא ממצה רבות מהשאלות שעומדות בפני בית הדין בהאג.

 

כמו כן לא מיצה בג"ץ את הדיון בהיבטים חשובים נוספים של הגדר, ובייחוד משטר ההיתרים לפיו האזור שבין הגדר לקו הירוק, המכונה "מרחב התפר", הוא שטח צבאי סגור שתושביו הפלסטינים צריכים אישור מיוחד לשהות בו. שאלה זו ושאלות נוספות כמו שאלת השערים בגדר תלויות ועומדות בפני בג"ץ בעתירות המיוצגות על ידי האגודה לזכויות האזרח, וגם אליהן עשוי בית המשפט בהאג להתייחס בשבוע הבא.

 

בהעדר תיקון יזום - בג"ץ ימשיך להתערב

 

כיצד ישפיע פסק-הדין על המשך בניית הגדר? פגיעה מהסוג שתוארה בעתירה הנוכחית קיימת גם במקומות רבים אחרים, שלגבי חלקן כבר הוגשו עתירות לבג"ץ. עתה יש לראות האם בעקבות פסק-הדין תעשה הערכה כוללת של הגדר ופגיעתה בפלסטינים על ידי המדינה, ותיקון יזום מצידה, או שמא בג"ץ יצטרך להמשיך ולהתערב בגדר, קטע אחר קטע, איזור אחר איזור.

 

לגבי השפעת פסק הדין על ההחלטה של בית הדין בהאג: בשלב מאוחר זה, כשבוע וחצי לפני ההחלטה, קשה לדעת האם וכיצד תשפיע עליו פסיקת בג"ץ. מצד אחד פסיקה זו מכירה בפגיעה הקשה שגורמת הגדר בפלסטינים, כפי שנטען בפני בית הדין. מנגד, היא פותחת את הפתח לתחילת הליך של תיקון פגיעות אלו ומעידה על יחסו הרציני של בג"ץ לנושא.

 

בינתיים, כל עוד לא יערך שינוי מקיף לכל אורך תוואי הגדר, תשארנה השאלות של הפגיעה בפלסטינים, בניית הגדר בתוך השטחים, ומשטר ההיתרים רלוונטיות, ויש להניח שבית הדין הבינלאומי יתייחס אליהם בשבוע הבא. 

 

ד"ר גרוס הוא מרצה למשפט בינלאומי וחוקתי באוניברסיטת תל-אביב
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
הפגיעה גדולה מהתועלת הביטחונית. החומה באזור אבו דיס (ארכיון)
צילום: איי פי
צילום: גיל יוחנן
שאלות רבות נותרו ללא מענה. החומה באבו דיס (ארכיון)
צילום: גיל יוחנן
מומלצים