1. לפעמים אפשר להתחיל בחקירת רצח לא ממי שנתפס ובידו הסכין, אלא מן המוטבים. מקבלי ביטוח החיים למשל. כך גם במקרה פריצקי. מהר מאוד הוצא החשוד להורג. מהר מדי. והזריזות העליזה חשודה.
לפיד מאושר לסגור עניין כי פריצקי פתח עליו פה מלא נאצות וגילויים ב-"7 ימים". והיה ברור כי הנקמה בוא תבוא. לגבי המעגל הרחב יותר סביב קלטת פריצקי, ברור כי מלכודת שלטון החוק, שנותרה פתוחה מאז חמק ממנה אריק שרון עם האי היווני וחשדות עכורים פי כמה מכל דבר פריצקי, חיכתה לטרף מהיר כדי להיסגר. למה דווקא פריצקי ולמה על קלטת בת שנתיים. פה התשובה קשורה למוטבי הדחתו.
התנועה לאיכות השלטון כבר הפנתה זרקור אל חברת החשמל, ועדיה, בכיריה ועסקאותיה הענקיות. המשך סיפור חברת החשמל חשוב מן השלב הנוכחי בסיפור פריצקי. במקום שבו לפיד, אלי לנדאו, מוכרי הגז ושרון עולצים - כדאי לבדוק מי ייהנה בקרוב מהיעלמותו של השר הפטפטן.
2. הברוטליות שנחשפה בקלטת פריצקי היא בשר מבשרנו. זו לשון הדיבור שלנו, לכן אולי מיהרנו כל כך לסגור על פריצקי. הכוחניות של הקלטת היא הד אותנטי של כל ההתנהלות היומיומית שלנו תחת משטר שרון והצבא. מקורה משם.
קחו את תגובת בוגי יעלון להחלטת האג. ממתי גנרל חמוש הוא דוברנו? הפכנו לרפובליקת מסוקים צבאית. אפילו לא מדינת משטרה. כולנו מחסלים. כולנו מעלימים ותופרי תיקים. החיים הישראליים עברו מוויכוח פתוח וקולני ישר לעסקי העלמה. הצבא חלחל לאזרחות והטביע אותה. חיל האוויר שעבר למטרות קרקע אזרחיות, המחסומים, הכתרים, יחידות החיסול הרשמיות עם הרשימה הגלויה - מול כל אלה נשארנו חשופים, ללא מחסומים יעילים להגן על עצמנו מפני הצבא ודרכו.
לכן נחוץ לישראל בדחיפות מנהיג אזרחי. ללא כל רקע צבאי. אסור שבבחירות הבאות ייבחר מין מופז או חלוץ או שרון להנהיג את המדינה האזרחית. ישראל זקוקה להחלמה אזרחית ממושכת מהצבא. לא לשריון בסדר גודל של חצי אירופה, לא למאה מטוסי קרב חדשים. לא לרס"רי מטבח שבגיל 45 מקבלים פנסיה פי שלושה מאחותי המורה.
יותר מאי פעם אנו שבויים עתה בידיה של קבוצת הלחץ הכי ברוטלית שהייתה פה אי-פעם: הצבא. צריך מנהיג שינהל משק אזרחי שבו למורים יש בכורה על-פני הקצינים. שבו לא מראיינים כל מפקד חיל אוויר חדש כאילו היה מורה דרך רוחני. זו פרודיה על ישראל עם גנרלים שמפטפטים על ילדותם בצל השואה ומשנתם הרוחנית. שיקשקשו אגדות-עם לחיילים שלהם בקסרקטינים.
3. כמוצר לוואי הביאה עמה האלימות גם את הטיהור האתני. כמו שנעלמו הפלסטינים מן הנוף, דרך גירוש, חומה וגדר, כמו שרצה פריצקי שפורז יימחק, כך סולקו גם הזרים. נאספו העובדים הסינים, נעצרו הרומנים, נלכדו פעילי שלום צרפתים. גירוש גדול היה פה. נו, והתפנו מקומות עבודה? חל שיפור באבטלה?
לא במקרה אירע גירוש הזרים בזמן האש, הטרור ושלטון שרון. זה חלק מהמשטר שקיבלנו על עצמנו בהלם ובהכנעה. חלק מהיחלשות שלטון החוק בתבניתו הישנה, מהיאלמות בתי המשפט בפני הכוח. החיסול הפך לדרך חיים, ההעלמה למערכת היחסים עם האחר. טקסט פריצקי הוא לשון הדיבור שלנו. הכל כרוך זה בזה.
ניקוי הארץ על-ידי שרון ואנשיו הוא חלק בלתי נפרד מחיינו החדשים שבהם הכל מתקפד, מצטמק. העולם מתרחק, הגבול נסגר, חומות שמונה מטרים, ציפורני תיל. בשל מבנהו הנפשי, הקים לנו שרון ארץ בדמות פחדיו ופחדינו: גטו נקי מזרים.
