הגיע זמן הסטארט אפ השני
יותר ממחצית המשתמשים באינטרנט כבר מחוברים לפס רחב, פריסת רשתות הדור השלישי הסלולריות התחילה ברצינות, עלויות החומרה ירדו לפחות משליש, הרשתות האלחוטיות מתפשטות והניסיון הממוצע של משתמשי אינטרנט גדל פי עשר
בחודש שעבר שפכתי דמעות דיו נוסטלגיות על עידן "הפרץ והגעש" של סוף שנות ה-90, כאשר ההייטק זכה לפופולריות ולמנת תודעה של הצעירים כפי שמוזיקת הרוק זכתה לה בסוף שנות ה-60. לצערי, מהפכת ילדי הפרחים ומהפכת ילדי המקלדות הסתיימו בצורה דומה.
כאב ראש של הנגאובר, קשיי הסתגלות לעולם האמיתי, התברגנות של רוב המהפכנים ומספר קטן של בלתי מסתגלים כרוניים מהסוג שהאחים כהן הנציחו בדמותו של "ביג ליבובסקי". חוץ מהצורך הטבעי להנות קצת מנוסטלגיה רציתי לתת ביטוי לתחושה מציקה, שאנו מפספסים משהו חשוב.
כשאני מדפדפן בגיליונות netמגזין מארבע השנים האחרונות, אני לא מוצא, למשל, סיפורים על יוזמות חדשות ורעיונות מקוריים איך להשתמש באינטרנט כדי לשנות את העולם. אחרי ש-98 אחוז מיוזמות עידן הדוט.קום פשטו רגל, המסקנה הגורפת שהתקבלה בלי ערעור היא, שאין "כלכלה חדשה".
גם שני אחוזי ההצלחה לא שינו הרבה את התחושה הכללית, שיזמות עסקית צריכה להיות מבוססת על ערכים שמרניים יותר מיצירתיות טכנולוגית.
לא לוותר מראש
הפרדוקס הוא, שהאנשים עם הכסף כבר מוכנים להתחיל שוב במשחק ההימורים. אמנם הם מעדיפים בדרך כלל ללכת על בטוח, למשל להשקיע בהנפקות העתידיות של גוגל או Salesforce.com, אבל יש להם קצת כסף גם לשים על סוסים שחורים בהייטק.
צריך רק להלהיב אותם עם רעיונות חדשים. מי שמדוכא באמת הם דווקא "בעלי החלומות", אלה שאמורים לספק את הרעיונות המקוריים ביותר ואת האופטימיות המדבקת. מה שברצוני להגיד להם זה דבר פשוט: חבר'ה, צאו מזה.
המחזוריות הזאת חוזרת על עצמה בכל דור, אבל כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו, הצעירים לא צריכים לוותר מראש. אומנם 98 אחוז מהמהפכה תתמוסס, אבל גם 2 אחוז זה לא מעט. אנו צריכים עכשיו גל חדש של יזמות פנטסטית - כדי שאחרי שהקצף יתפזר יישארו כמה התחלות חדשות ומוצלחות. אנו זקוקים לדור חדש של "גוגלים", "אמזונות", eBay ויאהו!.
נצלו את התשתיות המשופרות
ראשית, אזהרה: אל תנסו למחזר רעיונות שנכתשו בשנות המשבר. ככל שהם היו טובים, צל של כשלון מרחף עליהם ומרחיק בעלי הממון, שבלעדיהם אי אפשר להזיז הרבה בעולם הזה. ואל תעצרו אובססיבית על נושאים אופנתיים, שכבר זוכים ליותר מדי תשומת לב.
מבין ארבע הדוגמאות, רק גוגל התחיל כניסיון לעשות בצורה טובה יותר משהו שאחרים כבר עשו (חיפוש באינטרנט). כל האחרים התחילו עם רעיון מקורי באמת, שאחר כך היו לו הרבה מחקים, אבל ערך הראשוניות נשמר הודות לכך שהיזמים לא נחו על זרי הדפנה, אלא רצו קדימה מהר יותר מהמתחרים.
נצלו את העובדה שתשתיות התקשורת בשנת 2004 הן כל מה שלא היה זמין בשנת 2000. יותר ממחצית הגולשים מחוברים לפס רחב, פריסת רשתות הדור השלישי הסלולריות התחילה, עלויות החומרה (בעיקר שרתים ונתבים) ירדו לפחות משליש, רשתות אלחוטיות מתפשטות כדלקה בשדה קוצים והניסיון הממוצע של המשתמשים גדל פי עשרה (כפי שנמדד בשעות גלישה צבורות).
מישהו צריך לבוא עם רעיון טוב להפיכת התנאים האלו לסיפור הצלחה. זה לא יתכן, שעשור לאחר עליית יאהו! לרשת אין לאיש מה להוסיף. המהפכה יכולה וצריכה להביא לעולם יותר מערוצי חדשות (כאילו שחסרים לנו כאלה) וכמה אתרי מכירות במכרזים מדומים. אף אחד לא מסוגל לחשוב על משהו מקורי יותר מעוד חנות אלקטרונית?
התנאים הבשילו למימוש
לדעתי, הבעיה אינה בחוסר רעיונות אלא בחוסר אמון שאפשר לממשם. המחזוריות הזאת, של התלהבות-תסכול-ליקוק פצעים-צמיחה מחדש, מאפיין כמעט כל תחום טכנולוגי חדש. זה קרה בתעופה, בתעשיית הרכב, באלקטרוניקה בידורית - ובתעשיית המחשבים האישיים.
חברת היעוץ גרטנר אפילו מיסדה את התובנה הזאת בגרף הנקרא "מחזור ה-Hype". הבעיה של מהפכת ההייטק היא שמחזור ה-Hype שלה היה קצר וקיצוני הרבה יותר ממה שאנו מכירים בטכנולוגיות אחרות.
את הסיבות אפשר לחפש בין מה שנקרא "חסמי כניסה" לשוק. כדי להיכנס להייטק אין צורך להתגבר על מחסומי הון, מוניטין של מותג מבוסס או זכויות רגולטוריות. זו הסיבה מדוע היה קל כל כך לייסד סטארט אפ בשנות ה-90 ומדוע ההתלהבות היתה סוחפת בארצות עניות בהון, מוניטין וזכויות היסטוריות (כמו ישראל).
המאפיינים הנ"ל עדיין תקפים ושרירים. הרבה יותר קל להיכנס לתחרות ההייטק באינטרנט מלכל תחום עסקי אחר. אז אל תדגרו יותר מדי על הרעיונות. התנאים הבשילו למימוש, למרות שלא כל אחד שם לב לכך. כמות הכסף הזמין עדיין מוגבלת ולכן כל הקודם זוכה - או לפחות משפר את סיכוייו לזכות - בתשומת לב של בעלי הון הסיכון. התעוררו.
יהודה אלידע. יזמים צעירים התעוררו
צילום: פי סי מגזין
מומלצים
