הסופרסטאר מאכזבת

רוני, זמרת צעירה, בלונדינית, עניים כחולות, כל מה שהישראלים אוהבים לא?

גם אני, כמו רבים אחרים, נסחפתי אחרי השיגעון של הסופרסטאר, ובדרך פלא הלכתי עם חברים להופעה של הזמרת במועדון האייס בתל אביב. במרכז המועדון הוצבה במה קטנה, ועלייה תוך זמן קצר עלתה הזמרת שכולם כל כך חיכו לה. ההופעה היתה מדהימה, רוני נתנה באמת שואו טוב, בסטייל אמריקאי, כמו שכל הישראלים אוהבים. לאחר ההופעה קיבלו כל המשתתפים את האלבום של החדש של רוני : "עולם שלם בחוץ".

הגעתי הביתה, אחרי נסיעה ארוכה מתל אביב הסואנת אל חולון השקטה, פרצתי הביתה במהירות, הפעלתי את המערכת. והתחלתי לשמוע את האלבום ה-121 באוסף האלבומים המקוריים שלי. השיר הראשון בדיסק, איך לא, השיר סופרסטאר, שהפך אותה לכל כך מוכרת, שיר סטייל אמריקה, בניחוח אמ-טי-וי, מקפיץ, כמו שכל אחד אוהב, פתיח טוב לאלבום די קטן מבחינת כמות, רק 12 שירים, מתוכם 2 שירים הם קאוורים לשירים מצליחים אחרים, ומתוך אלו, שני רימיקסים לשירים שקיימים בדיסק.

בהמשך האלבום התחילו לעלות שירים שרוב הקהל הממוצע לא שמע מעולם. שירים בעלי מקצב דומה, שירים בעלי משמעות דומה, אחד על אהבה, אחד על פרידה, ואולי הגיוון היחיד באלבום הוא "אם אתה או אם זה הוא", שמדבר על התלבטות בין שני גברים. מגוון רחב של שירים, בלשון המעטה.

אולי בשביל זמרת ששמה הולך לפנייה, שהביג דיל שעשו סביבה גדול יותר ממה שהיא באמת. סה"כ "ילדה" בת 18, מתגייסת בקרוב, בעל קול חינני, מראה אמריקאי מדהים, ובקיצור, מושלמת! אבל אולי הבעייה הגדולה עם רוני, הוא לא הלוק, או הקול, אלא התוכן. שירים שחוזרים על עצמם, בעלי מקצב דומה, מרכיבים ביחד אלבום עם שירים נחמדים, ומקצב מדהים, אבל די משעמם, שחוזר על עצמו. וגם אלבום זה, כמו רבים אחרים, אפשר להגיד שבעוד חודש - חודשיים ישכח בין ערמות הדיסקים והאלבומים, ויעלה אבק, עד שמישהו אחר ירצה להזכר.