הסדר החדש של אנטרופי

אנטרופי הם הרכב די חדש יחסית בעולם הטראנס. ככזה, ההספק של השניים, עומר ופיט, שני חברים מהדרום החם, מרשים למדי. מאחוריהם כבר מספר קטעים ששוחררו תחת שמם הנוכחי, ואלבום ששוחרר תחת השם Kopsses יחד עם חבר נוסף. האלבום ראה אור ב-2002, תחת הלייבל "דוף" ונחשב להצלחה מבחינה מוזיקלית. לאחר מכן פורק הפרוייקט. אך עומר ופיט, שניהם בעל רקע מוזיקלי עשיר, החליטו להמשיך הלאה. הכיוון של השניים היה אפל יותר. התוצאה, כעבור שנתיים של עבודה, משתלמת.

כמו לא מעט אמנים מהדרום (BLT, פסייקראפט), מצליחים אנטרופי להביא פן חדש ומרענן למוזיקה האלקטרונית הישראלית. במקום להפגיז ולפוצץ רחבות עם מוזיקה אולטרה-מלודית, הצמד פונה לכיוון אפלולי, לילי מאוד, עם סאונד פריך במיוחד. הנגיעות הפרוגרסיביות של השניים, במיוחד בקטעים כמו Time and Space, בו הם מזכירים גדולים בפרוגרסיב כמו אטמוס, או Fog X, שנוגע בטכנו קשוח ובטראנס לילי קצבי. בחלקים אחרים באלבום נראות נגיעות בעולם הטרייבל-טראנס (Analogous), עם מקצבים שבטיים ליליים.

אנטרופי מלהטטים ברחבי האלבום כולו בכל האספקטים של מוזיקת הטראנס. היתרון הגדול של השניים הוא שהם אינם נופלים למלכודות אליהם נפלו הרכבים אחרים. הם שומרים על קו ברור בכל הקשור לכתיבה המוזיקלית שלהם, ומשלבים זאת בעבודת סאונד טובה. אם אנשים חשבו שישראל מסוגלת לייצר רק פול-און, אנטרופי, באלבום הזה, מוכיחים שזו טעות - והם צפויים לייצר עניין שכמותו לא נראה מאז Lish.

ההפתעה הגדולה ביותר באלבום באה מכיוונם של "דוף", הלייבל בו חתומים השניים, שנודע בעיקר בזכות מסיבות האנדרגראונד הקרחניסטיות שלו, ושורה של אלבומים ואוספים שמוטמעים יותר במוזיקה של גואה ולא ממש במוזיקה הלילית של אנטרופי. השאיפה של "דוף" להוציא תחת ידיהם משהו שונה ומעניין מהסגנון הרגיל, מעלה את רף ההערכה כלפיו, שכן כעת הוא מוציא לאור גם מוזיקה לאדם החושב, ולא רק לאדם החופר.

Entropy – The Second Law Of Thermodynamics