הזכיינית המכוערת

מאיפה הגיע הרייטינג ל"אסתי המכוערת"?

בשבוע שעבר שבר שידור הפרק של "אסתי המכוערת" את שיא הרייטינג לסידרה. לצד הברכות, אפשר לתהות האם הפרומו המכזיב לא תרם לכך. ומכאן רשות הדיבור לגולש ארנון:

"נכון, זה התכסיס הכי ישן בספר התכסיסים של הפרומואים בטלוויזיה. כל כך ותיק (ונלוז) שחשבנו שאנשי ערוץ 2 שלנו יותר מתוחכמים. רדידות וזלזול בצופים הם שם נרדף לערוץ, אבל בכל זאת, גם להם אמור להיות גבול. הרי ב'אסתי המכוערת' יש דבר אחד מעניין. אחד בלבד: איך המכוערת תראה אחרי המייקאובר שיעשו לה. פמפמו את זה כל כך הרבה ביחסי הציבור שעשו לסדרה. ריקי בליך סיפרה כמה שקשה לה להסתובב עם הגיבנת של הכיעור. בנו את המתח לקראת הפיכת הברווזון המכוער לברבור. ובנו. ובנו. ובנו עוד. ועוד קצת. ואז מחלקת הפרומואים של 'קשת' נכנסה בשבוע האחרון לתמונה.

'אסתי???', שואלת ניצה שאול בטון משתומם.

'לא... זאת לא אסתי' עונה שייקה לוי.

'אסתי ?!?!?' הוא שואל שוב בתימהון. 

כמו כולם, גם אנחנו פתחנו טלוויזיה, לראות איך הברווזון המכוער נראה, למרות שכבר שבוע אני מזהיר את חברה שלי. 'עובדים עלינו. החארות האלה מראים בפרומו את הדקה האחרונה של הפרק. לא יראו אותה, והנבלות מערוץ 2 ירוויחו שוב רייטינג גבוה'. צדקתי. שקוף. אז היה רייטינג גבוה. ואנשי מחלקת הפרומו בוודאי טופחים לעצמם על השכם. אבל שהמפיק לא ישלה את עצמו. לא סיפור טוב, לא התחברות של מרכיבים, ולא שום חארטה אחרת. סקרנות של אנשים, שנותרו עם כל תאוותם בידם, ורשמו לעצם עוד כוכבית שחורה קטנה לערוץ 2. כבר יש לו כל כך הרבה כוכביות כאלה, שדוחפות את כל הצופים לכל ערוץ נישה אפשרי. 

ואחר כך, אנשי ערוץ 2 נפעמים מהירידה העקבית ברייטינג, והמפרסמים נדהמים מכך שהאפקטיביות של הפרסום בטלוויזיה צונחת לתהומות הנשייה, כי אף אחד לא מוכן לצפות בפרסומות של הערוץ הזה. כולם שקרנים, ואחרי הפרק הזה (ששוב, מפיק! תקרא טוב! לא היה בו כלום יוצא דופן. עוד אופרת סבון, עם עלילה לא מעניינת במיוחד, תפאורה מדיקט שמתנענעת כולה כשסוגרים דלת, ותחושה כוללת של הפקה שמעגלת פינות), איחלנו מקרב לב לאחראי על הפרומו להיחנק, ובעת שיחלים בבית החולים שיקרינו לו בלופ פרומואים שבהם ניצה שואלת בתימהון: 'אסתי?אסתי?!?!?!?!'".

(מחר אגב, יום רביעי, אמור להיות משודר הפרק בו רואים משהו מאסתי החדשה. ככה לפחות על פי הפרומואים. אבל מי יודע. נקווה)

לאן הולך ערוץ המוזיקה?

ערוץ המוזיקה הישראלי חגג בשבוע שעבר שנה לעלייתו לאוויר במסיבה גדולה וחגיגית, בהשתתפות מאות מראשי התעשייה. אירוע כזה מהווה סוג של הצהרת כוונות מצד הערוץ, והכוונות שלו, לפחות לפי הערב הזה, ברורות.

מלבד הדג נחש, שהיוו את המופע המרכזי והמוצלח של הערב, עלו על הבמה גלעד שגב, האחיות פיק, הדאימונדס ומושיק עפיה - כולם זכו להיענות דלילה ביותר מצד הקהל הבלתי מתלהב בעליל. גם רשימת השירים שנוגנו בין ההופעות נעה סביב הפופ הקליל והבלתי מתחייב.

כשעלה הערוץ לאוויר, הוא בחר לחנוך את עצמו בקליפ חדש ל"רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" של רמי פורטיס, אבל מאז התחלף כמעט כל צוות הערוץ ויחד איתו גם הכיווון הכללי שלו - שמתקרב יותר ויותר לזה של ה-MTV ומתרחק מהכוונות הראשוניות של מקימיו. השורד הבכיר היחיד, יואב קוטנר, נראה אמנם חוגג ומפזז (אבל רק בהופעה של הדג נחש). האם לילד הזה הוא פילל? מסופקני.

סוף המחזה? 

קרבות הראש בראש בעולם התיאטרון הישראלי לא מוסיפים כבוד לאף אחד מהצדדים המתכתשים, אבל לפחות חומר גלם טוב למחזה עתידי הם מספקים. הנה העלילה הראשית: מנכ"ל תיאטרון בכיר עומד לפרוש מתפקידו ועושה הכל כדי לחסום את מועמדותה של יריבתו משכבר הימים - השניים משמיצים זה את זה, מארגנים גייסות וקרבות סוערים, כשמעל הכל מרחף צילה של הממשלה וקומיסריה, שהתיאטרון נמצא בבעלותם. שייקספיר היה עושה מזה מטעמים, לא?

כמה שאלות על "אהבה קולומביאנית"

מתוך הסרט

• אם לאיתי ברנע יש תפקיד כה מרכזי (ומשעשע), ולמנשה נוי תפקיד כה קטן (וסתמי?), למה דווקא לנוי מגיע להופיע על כרזת הסרט?

• אם כבר החליט הבמאי, ויש לברכו על כך, לשלב סצינות מין חושפניות במידה, למה הוא הסכים שדווקא מילי אביטל, הכוכבת הראשית של הסרט, תעשה אהבה בדיוק בזווית שבו זרועותיה מסתירות הכל - בעוד ששחקניות המשנה מופיעות במלוא הדרן?

• אוקי, אז יש בסרט איזה עלילת משנה על אהבה וקולומביה, אבל אי אפשר היה למצוא שם נורמלי יותר, שגם קשור יותר למה שקורה בסרט?

• עברו 30 שנה מאז הסבנטיז, אבל בקולנוע הישראלי המזרחי הוא עדיין עצבני, אלים וכל מה שחשוב לו זה הכבוד?

• ובכל זאת - יש בסרט כמה בדיחות לא רעות, כמה רגעים מרגשים ופוטנציאל - מישהו ירים את הכפפה ויעשה ממנו סדרת טלוויזיה?