בנק הדם הטבורי: הפקדה הכרחית או עבודה בעיניים?
לפני כשנתיים נדמה היה שנמצא הפתרון האולטימטיבי למחלות קשות רבות: השתלת תאי גזע, שנלקחים מדם חבל הטבור של תינוק שרק נולד, במקום תאים חולים. מאז שככה ההתלהבות, וכיום מתייחסים הרופאים לשיטה בחשדנות. בינתיים קמו בישראל כמה בנקי דם טבורי פרטיים, שגובים מאות דולרים עבור נטילת הדגימה ושמירתה. הבעיה: לאיש לא ברור אם הדם הזה יהיה שמיש בעתיד ובאילו מחלות ניתן יהיה לטפל באמצעותו
לפני כשנה, כשהייתה ד.פ בחודש השביעי להריונה, מתה אמה מסרטן. ימים ספורים לפני הלידה הציע לה סוכן של חברה מסחרית לעבור איסוף של דם טבורי, שיאוחסן במשך 20 שנה בבנק דם פרטי. אם חלילה היילוד או אחיו יחלו בעתיד במחלה קשה, הסביר לה, תוכל דגימת הדם הזו להציל את חייהם. ד.פ ובעלה, שהיו עדיין תחת הטראומה הקשה, שילמו 4,000 שקל עבור ביצוע הפרוצדורה, ומשלמים 75 דולר נוספים לכל שנת הקפאה.
"יש אצלנו במשפחה ריבוי של מחלות סרטן הדם", אומרת ד.פ. "אחרי שגם אמי נפטרה מסרטן מהמשפחה הזו, החלטתי לעבור את ההליך, כדי להבטיח שאם חלילה התינוק או אחיו יחלו בעתיד – הדם הזה יוכל לשמש להשתלת מוח עצם.
"הייתי צריכה למלא טפסים של היסטוריה רפואית ולהעביר תוצאות של בדיקות דם שלי, לשלילת מחלות כמו איידס או דלקת כבד. בחוזה כתוב שההקפאה והיישומים שלה הם בגדר טיפול ניסיוני ומפורטים בו המקרים שבהם הדם הזה עשוי להיות אפקטיבי. היתרון מבחינתי הוא שהדם הזה יהיה נגיש לשימוש אישי לבני משפחתי בלבד".
מה זה דם טבורי? בשליית היולדת קיים מצבור של תאי גזע (תאי אב), המשמשים להתפתחות איברי העובר כמו לב, ריאות, מוח ועוד. מחקרים מצאו שהדם המצוי בחבל הטבור, השונה מהדם הרגיל, מכיל כמות גדולה של תאי גזע, שמהם ניתן להפיק תאי מוח עצם. תאים אלה משמשים להשתלה בחולי סרטן שונים, כמו סרטן דם וסרטן עצמות. עוד עלה מהמחקרים שלמוח העצם המופק מדם טבורי יש סיכוי גדול יותר להיקלט בגוף מאשר מוח עצם המופק מדם הגוף.
התהליך מתחיל, כאמור, כבר בחדר הלידה. איסוף הדם נמשך עד 30 דקות ואינו כרוך בכאב. בזמן יציאת השליה מחדירים מחט לחבל הטבור ובאמצעותה שואבים את הדם הטבורי. מדובר בכמות קטנה של 70-100 מ"ל, שתתאים לילד או לבוגר במשקל גוף של עד 45 ק"ג.
הדם נאסף לשקית המכילה חומר קרישה ואחר כך מוקפא בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. טמפרטורה נמוכה זו, לדברי המדענים, מאפשרת את שמירת הדם לאורך זמן. נטילת דם טבורי, כאמור, נחשבת עדיין לפעולה נסיונית, ולכן לפני ביצועה נדרשת האישה לחתום על טופס הסכמה לביצוע ניסויים בבני אדם (לפי תקנות בריאות העם התשמ"א א1980).
ההתלהבות הראשונית שככה
לפני שנתיים הוקם לראשונה בישראל, על ידי מגן דוד אדום, בשיתוף משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בנק דם טבורי ציבורי, כחלק ממאגר בינלאומי. לדברי פרופ' אילת שנער ממד"א, עד היום הוקפאו לטובת הציבור 500 מנות בלבד שנמצאו ראויות לתרומה. כל דגימת דם עוברת סיווג רקמות, ונתוניה מועברים למחשב המאגר הבינלאומי. בעת הצורך יעביר בנק הדם הטבורי הציבורי את התרומה לנזקק, מבלי שפרטי התורם ייחשפו.
כאשר הוקם הבנק הציבורי, נושא איסוף דגימות דם טבורי היה להיט. חוקרים רבים רצו להאמין שנמצאה האופציה הטיפולית האולטימטיבית למגוון מחלות, בשל הפוטנציאל הגלום בתאים צעירים אלה. דיברו אז גם על האפשרות של שימוש בתאי גזע למטרות ריפוי של מחלות קשות נוספות מלבד סרטן. בשנתיים שחלפו, שבמהלכן הוקמו על ידי יזמים חרוצים גם בנקים דומים פרטיים, ההתלהבות שככה מעט. במקרה הטוב, אומרים היום רופאים, זוהי עוד אופציה טיפולית – אבל עדיין לא הבשורה שחיכינו לה.
עד היום בוצעו מהמאגר הבינלאומי יותר מ-3,000 השתלות של מוח עצם שהופק מדם טבורי, רובן בילדים. במקרים המעטים שבהם השתמשו בדם טבורי להשתלה במבוגרים לא נרשמו הצלחות גדולות. בישראל, לדברי פרופ' ראובן אור מבית החולים הדסה עין כרם, לא בוצעה אף השתלה של מוח עצם שהופק מדם טבורי, בגלל מיעוט התרומות לבנק הציבורי.
דם חבל הטבור מתאים בעיקר וכמעט רק לילדים החולים במחלות ממאירות מסוימות, במחלות גנטיות של מערכת החיסון (כמו ילדי הבועה) או במחלות שבהן יש כשל של מוח העצם. לכן הם הנזקקים העיקריים לשירות זה, שלדעת החוקרים יכול להיות במקרים מסוימים, כאמור, טוב יותר מהשתלת מוח עצם רגילה.
כמה זמן הדם יישמר
לעומת בנק הדם הציבורי, שנועד לשרת את האוכלוסייה כולה, בנק הדם הפרטי אמור לשמש את בעל דגימת הדם בלבד. רק ב-25% מהמקרים יתאים הדם הטבורי לבני משפחה אחרים, בעיקר וכמעט רק אחים.
המצדדים בהקמת בנקי דם פרטיים טוענים שהיוזמה הפרטית ברוכה, אם כי הם מודים שהיא מעלה בעיה אתית מורכבת של רפואה לעשירים מול רפואה למי שידם אינה משגת. לעומתם, השוללים הקמת בנקים כאלה טוענים שהרווח במקרה זה אינו מוכח ואפילו מופרך.
שירות של בנק דם פרטי מוצע בבית החולים שיבא, שגובה על נטילת הדם ואחסונו ל-15 שנה סכום של 550 דולר. לאחרונה שידרג בית החולים את הפקת הדם הטבורי לדרגת עסק ממש, בצורת פוליסה ביטוחית שנקראת 'טבורית'. סוכני ביטוח חרוצים ימכרו לנשים הרות את השירות, והתקווה היא שבחמש השנים הקרובות 'יתעשר' הבנק ב-50 אלף פוליסות חדשות. את מספר המבוטחות בבנק הפרטי מסרבים בשיבא למסור.
גם חברת קריו סל מציעה 'בנקאות דם' פרטית. החברה חתמה על הסדר כספי עם כל בתי החולים בארץ, למעט שיבא, לפיו מגיעים נציגיה לכל יולדת שמביעה עניין בהליך. עלוני החברה מצויים ברשתות הפארם, במרפאות של גינקולוגים ובמחלקות היולדות בבתי החולים. לדברי ניר כאהן, מנכ"ל החברה, הנשים שבוחרות בשירות מוחתמות על טופס שמקביל לטופס ועדת הלסינקי בבתי החולים, שבו מפורטים חסרונות ויתרונות השיטה. איסוף ועיבוד הדגימה יעלה למעונינת 549 דולר, ועבור כל שנת הקפאה נוספת היא תשלם 75 דולר נוספים.
קריו סל מאחסנת את הדם הטבורי בבנק דם בבלגיה, המצוי "תחת פיקוח הרשות למעבדות באיחוד האירופי". לדברי החברה, הדם נשמר למשך 20 שנה ומשמש את היילוד ובני משפחתו בלבד. בפרסומיה כותבת החברה שכיום מבוצעים מחקרים על שימוש בתאי גזע גם לטיפול במחלות כמו פרקינסון, אלצהיימר, סוכרת, טרשת נפוצה ועוד.
כאהן: "תאי גזע מסוגלים לטפל ב-60 מחלות דם וסרטן ובריפוי רקמות שריר הלב. גם זמן ההקפאה שאנחנו מתחייבים עליו, 20 שנה, מבוסס מדעית, אם כי לא היסטורית, כיוון שההקפאה הראשונה בוצעה רק בשנות ה-80. השלכנו על הקפאת דם טבורי מהקפאות של תאים דומים, כמו תאי זרע או תאי עצם".
"זו שרלטנות להבטיח פוליסה לא מעשית", זועם פרופ' עמי באלין, ראש המחלה ההמטולוגית לילדים בבית החולים וולפסון. "להבטיח לציבור רפואה עתידנית שספק אם תתרחש – זו הונאה". לדבריו, להשליך מתאים מסוימים על תאים אחרים זו ספקולציה. "זה שטחי לקחת ניסיון ממושך של הקפאת תאי זרע ולהשליך ממנו על הקפאה חדשה יחסית של תאי דם טבורי. ההקפאה הראשונה של דם טבורי בוצעה בשנת 1988, כך שנסיון 20 השנים עוד לא עומד לטובתנו".
פרופ' באלין, העומד בראש ועדת היגוי שהקים לאחרונה משרד הבריאות ועוסקת בנושא, הציע לדרוש מהבנקים הפרטיים ערבויות לכך שה'פוליסה' תמומש בזמן אמת. עוד הוא מבקש לדעת מה יקרה אם הבנק חלילה ייסגר. מי יהיה אז ערב לדגימות שניטלו באמצעותו?
גם ד"ר אופירה בן-טל, המטולוגית בכירה ומנהלת בנק הדם בבית החולים איכילוב, מסתייגת מהקמתם של בנקים פרטיים לאיסוף דם טבורי. "כל הנושא שנוי עדיין במחלוקת", היא אומרת. "מוקדם מדי לדעת מה יהיו, אם בכלל, השימושים העתידיים של השתלות תאי גזע. "החברות הפרטיות מסתמכות על ההנחה שהדם הנלקח מהשליה ינוצל לריפוי עתידי של מחלות ממאירות וגנטיות של היילוד ובני משפחתו. אבל לא ידוע עדיין לכמה זמן יישמר הדם הזה ומה השימושים שיכולים להיעשות בו בעתיד. למשל במחלת אלצהיימר. האם תינוק שנלקח דם משליית אמו יוכל להשתמש במנת הדם הזו כשיגיע לגיל 80 ויחלה במחלה? גם לגבי מחלות אחרות, גנטיות וממאירות, מחקרים הוכיחו שהשתלות מזרים עדיפות לא פעם על השתלות עצמיות. הרפואה כיום הולכת על כיוונים אחרים, מבטיחים יותר".
אין מספיק ניסיון בהשתלות
כל נושא הדם הטבורי לוקה במחסור במחקרים ומיעוט השתלות, דבר שמקשה על החוקרים לגבש דעה אחידה לגבי הנושא. לדברי פרופ' באלין, בארץ ובעולם מבוצעים מחקרים נקודתיים בלבד בתחום. "המחקרים הנעשים כיום מתמקדים רובם ככולם בניסיון להגדיל את מספר התאים בכל מנת דם, תוך הוספת הורמונים וחומרים נוספים. דבר זה יאפשר להגדיל את מאגר התרומות לטובת כל הציבור".
"ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות בקרב ילדים בני ארבע חולי לוקמיה עולה שכבר בבדיקת הדם הראשונית שניטלה מהם, מיד אחרי לידתם, נמצאה עדות לממאירות. כך שלהשתיל בהם חזרה דם יהיה שיקול רפואי בלתי נבון בעליל", אומר ד"ר עמוס תורן, מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית במרכז הרפואי שיבא. לדבריו, ניסיון שנעשה להפוך תאי גזע לתאי עצב לא צלח. "כל השיטה עוד טעונת הוכחה", הוא אומר. "הנושא עדיין לוט בערפל".
"מוקדם מדי לדבר על אכזבה גורפת מהשיטה", אומר פרופ' באלין. "עדיין לא מסתמן מפח נפש מהגישה, אבל גם ההצלחות שהשיגה אינן מסחררות. מדובר בכיוון חדש. עדיין אין לנו מספיק ידע וניסיון בהשתלת תאי גזע במקום תאים חולים. עם זאת, סיכויי השתלה של תאים המופקים מדם טבורי עשויים בעתיד להיות טובים".
ד"ר רונית אלחסיד, מנהלת יחידת השתלות מוח עצם ילדים בבית החולים רמב"ם, תומכת בשיטה ומסתייגת ממנה בו בזמן: "השכיחות של מחלות ממאירות בילדים נמוכה מאוד – 13 ל-100 אלף – כך שסיכוייו של ילד שניטל ממנו דם טבורי להשתמש בתרומה הם יותר מאשר נמוכים. אם אותו ילד יחלה בבגרותו ויזדקק לתרומה, הכמות הזעומה שניטלה לא תוכל לשרת אותו להשתלת מוח עצם. בנוסף, לא פעם עדיפה השתלה מתורם מאשר השתלה עצמית".
בתגובה מאשר משרד הבריאות שהוקמה ועדה שתפקידה לקבוע סטנדרטים לניהול בנקי דם טבורי פרטיים. אחרי קביעתם תחליט הנהלת המשרד על דרך הפעולה הנדרשת, כולל מתן אישורים ותנאי פיקוח. "הטכנולוגיה של תאי גזע, ובכללם תאי דם טבורי, היא מבטיחה אך מחייבת עדיין מחקר ופיתוח, ולכן עוד לא מצאה את מקומה בפעילות הרפואית השגרתית".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
