מתנה מהמינהל לחברת יכין-חק"ל
בשבוע הבא ידון מינהל מקרקעי ישראל בבקשתה של חברת יכין-חק"ל להאריך את חוזה החכירה של 13 אלף דונם – בחלקם באזורי ביקוש. החברה, שאמורה להחזיר את האדמות למדינה, מסתמכת על הבטחה לכאורה שנתן לה שרון בשנות ה- 90 כשהיה שר השיכון
מדינת ישראל עשויה להעניק הטבות מופלגות לחברת יכין-חק"ל שבבעלות סמי שמעון בגלל הבטחה שלטונית לכאורה שנתן לו אריאל שרון בתחילת שנות ה-90, בעת שהיה שר השיכון ויו"ר מינהל מקרקעי ישראל. ראוי לציין שסמי שמעון תרם בעבר כספים לפעילות הפוליטית של שרון.
בשבוע הבא צפויות לעלות בישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל הצעות של הנהלת המינהל, שנועדו להיטיב עם יכין-חק"ל בנוגע לקרקע חקלאית בהיקף של כ 13 אלף דונם. המינהל נדרש להאריך את חוזי החכירה של הקרקעות לחברה עד לשנת 2059. הקרקע כבר אינה מעובדת ברובה, ושמעון מבקש זה שנים להפשירה לבנייה.
במרכז הדיון תעמוד הבטחה שלטונית שנתן לכאורה אריאל שרון בתחילת שנות ה- 90 בהיותו שר השיכון. דו"ח של היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, שיוגש לחברי מועצת המינהל, חושף את הפרשה. וכך כותבת היועצת: "על פי הטענה, קודם לרכישת החברה (על ידי סמי שמעון) נפגש שמעון עם מנהל המינהל ועם היו"ר (של מינהל מקרקעי ישראל) שרון, ואלה נתנו את הסכמתם לאיחוד מועדי החוזים ולהארכתם באותם תנאים... ההבטחה שניתנה לא ניתנה על ידי מי שמוסמך לתיתה (סמכות הזאת נתונה רק למועצת המינהל – ע"פ) וככזו לאו הבטחה היא".
את החברה של שמעון, כותבת היועצת, ייצג יועצה המשפטי דאז, עו"ד דב וייסגלס, שהוא היום מנהל לשכת ראש הממשלה, שמאשר במכתבו מאפריל 1993, כי בשיחה עם שרון הובטח לסמי שמעון שאכן יוארכו החוזים.
ועוד כותבת היועצת המשפטית של המינהל, רחל זכאי-נוימן: "תמוה כיצד אין מצויים מסמכים מהותיים ביותר שנכתבו על ידי מנכ"ל המינהל בתיקי המינהל (בתקופת שרון כיו"ר – ע"פ), וכיצד זה אחד מהם אינו מודפס כלל על נייר המינהל – דבר שמעלה ספק אם הודפס במינהל". ועוד היא כותבת: "קודם שנבחן עובדות אלו איננו יכולים לפטור עצמנו מלתהות על אופן התנהלות הדברים באותה עת".
משמעות ההטבה היא, שקרקעות שאמורות היו לשוב לידי המדינה בשנים הקרובות יישארו בידי החברה שנים רבות נוספות, שמהלכן צפוי כי תפעל לשנות את הייעוד של חלקן לפחות. חשוב לציין כי שינוי ייעוד של קרקע – מחקלאית למגורים או למסחר – מגדיל את ערכה עשרות מונים, כך שאפשר שיכין-חק"ל תקבל בעצם מתנה מהמדינה בשווי של מאות מיליוני דולרים.
היועצת גם כותבת שלטענת חברת יכין-חק"ל, ניתנה לה זכות ייזום בכל המקרקעין. היועצת מדגישה כי הזכות הזאת לא ניתנת לבעלי מטעים אחרים, שלהם חוזים זהים כמו ליכין-חק"ל, ואלה גם נדרשים להשיב את הקרקע למינהל בעת שינויי ייעוד. "בהבטחה שזה עניינה קשה לראות הבטחה המצויה במתחם הסבירות", כותבת היועצת.
אולם אף שהיועצת קובעת שספק אם ההבטחה השלטונית שניתנה ליכין-חק"ל היא "במתחם הסבירות", ולמרות הממצאים הקשים שלה בנוגע לאופן שבו ניתנה הבטחה הזאת היא ממליצה בסופו של דבר לשקול לקיימה.
מנכ"ל משרד הפנים, גדעון בר-לב, נוקט עמדה אחרת בנושא: "עמדתנו היא כי מבחינה תיכנונית קיימת חשיבות רבה להשבת הקרקע למדינה במקרה של שינוי ייעוד על ידי יכין-חק"ל בקרקעות המיועדות לעיבוד חקלאי. מדיניות התיכנון הארצית היא לרכז את פיתוח הקרקעות תוך שמירה על שטחים פתוחים".
ממשרד ראש הממשלה נמסר שהפרשה אינה זכורה להם.
לפנייה לכתב/ת 
