כל השיטות לטיפול בהזעת יתר
אם כל פעולה פשוטה גורמת לכם להגיר נחלי זיעה, נראה שאתם סובלים מהזעת יתר. נסו להמעיט באכילת מזונות חריפים, או שקלו טיפולים כמו ניתוח ובוטוקס
מי שמתלונן בקיץ על החום העז ואגלי הזיעה שהורסים כל חולצה טובה בדרך מהמכונית למשרד, שינסה לדמיין איך זה לחיות ככה כל השנה: קיץ וחורף, יום ולילה. למה לדמיין? שידבר עם מישהו שסובל מהזעת יתר. אין אמנם סטטיסטיקה לגבי שכיחות התופעה, אבל כל רופא משפחה יגיד לכם שהיא נפוצה מאוד, ומופיעה בשכיחות דומה אצל גברים ונשים.
ייעוץ מקצועי: ד"ר צחי וידר, כירורג, מומחה לטיפול בהזעת יתר, וד"ר ענת גרינשטיין, יו"ר איגוד הנטורופתים בישראל.אז למה בעצם אנחנו מזיעים? מדובר במנגנון העיקרי לקירור הגוף. הזיעה שומרת על כך שטמפרטורת הגוף לא תעלה על 37 מעלות, מה שעלול לפגוע בתהליכים שונים המתרחשים בו ובחלבונים המווסתים תהליכים חיוניים אלה.
מה זה?
הזעת יתר מוגדרת כמצב שבו נפגע היחס שבין הפעילות הגופנית או טמפרטורת הסביבה למידת ההזעה. מדובר בתופעה שפוגעת קשות באיכות החיים אבל אינה מסוכנת, לפחות אם נתעלם מהסכנה הכרוכה בכך שקומקום מים רותחים עלול להחליק מפני שהיד האוחזת בו מזיעה מאוד.
הזעת יתר היא תופעה תורשתית שנחלקת לשני סוגים: ממוקדת או כללית. הסוג הראשון, שנקרא גם הזעת יתר ראשונית, קשור לעתים קרובות לאו דווקא לחום, אלא למצבי התרגשות או לחץ. הזעה מסוג זה מופיעה בדרך כלל באיבר מסוים או במספר איברים כמו בתי שחי, פנים, וכפות ידיים ורגליים. גם ניתוח שבמהלכו נחסם עצב מסוים עלול לגרום להזעת יתר מפצה, בעיקר מתחת לחזה, בבטן ובגב, ולעתים בישבן וברגליים.
ההזעה הכללית, לעומת זאת, עלולה להיות תסמין לפעילות יתר של בלוטת התריס, גידולים סרטניים, השמנת יתר ושינויים הורמונליים של גיל המעבר.
איך מאבחנים?
בדרך כלל האבחון מתבסס על תלונותיו של האדם המזיע (או של הסובבים אותו). כיוון שלא מדובר במחלה אלא בהפרעה הפוגעת באיכות החיים, המדד העיקרי הוא מידת ההפרעה לאדם הסובל מכך.
איך מטפלים?
הסובלים מהזעת יתר נעזרים בשיטות שונות כדי להתמודד עם הבעיה ברמה היומיומית. כך, למשל, מי שמזיע בכפות ידיו נמנע לעתים קרובות מלחיצת ידיים, ומי שמזיע בבתי השחי נמנע מלבישת חולצות צמודות או בהירות, אולם יש גם טיפולים רפואיים להזעת יתר.
ניתוח סימפטקטומיה אנדוסקופית (ETS): הניתוח, הנערך בהרדמה כללית, יעיל לטיפול בהסמקה ובהזעת יתר בכפות הידיים. במהלכו מחדיר הרופא מצלמה ומכשירי ניתוח דרך חתכים זעירים בבתי השחי או בקדמת בית החזה, ומנתק את העצב האחראי לבלוטות הזיעה באותו אזור, פעולה המפסיקה את ההזעה לחלוטין. זהו ניתוח קל יחסית, הכרוך באשפוז של לילה אחד ובהחלמה בת שבוע, אולם אצל מחצית מהמנותחים הוא עלול לגרום להזעה מפצה, ואצל חלקם לאי-נוחות שמקורה ביובש מוחלט בכפות הידיים. כן יש שכיחות נמוכה של סיבוכים כמו דימום, פגיעה בריאה וצניחת עפעף.
בוטוקס: הזרקת רעלן הבוטולינום לאזור המזיע משתקת את השריר האחראי לכיווץ בלוטות הזיעה, ובעקבות זאת מפסיקה את ההזעה באזור זה לתקופה של כתשעה חודשים. בשנים האחרונות זהו טיפול מוביל, שנחשב בטוח ואינו מצריך אשפוז או הרדמה. הבוטוקס מתאים לטיפול בכל אברי הגוף, אולם יעיל בעיקר במניעת הזעת יתר בבתי השחי. עם זאת הוא יקר, השפעתו זמנית כאמור, והוא אינו מומלץ לילדים, נשים בהריון ונשים מיניקות.
דריוניק: מדובר במכשיר הפועל על סוללות ויוצר באמצעות זרם נמוך שכבת בידוד חשמלית על העור, המונעת את הפרשת הזיעה באזור המטופל. בדריוניק משתמשים בבית, 20 דקות כל פעם, ויש לחזור על הטיפול כמה פעמים, בהתאם לחומרת הבעיה. השפעתו נמשכת כ-6 שבועות, והוא יעיל בעיקר לטיפול בהזעת יתר בכפות הידיים והרגליים, אולם גם באזורים אחרים בגוף. חסרונו בכך שהוא דורש התמדה והשקעת זמן, ואצל חלק קטן של המטופלים יעילותו מוגבלת.
תכשירים למריחה מקומית: יכולים להפחית את ההזעה במקום שנמרחו לתקופה שנמשכת בין כמה שעות לכמה ימים. רובם מכילים מלח אלומיניום בריכוז גבוה מהמקובל בדאודורנטים. עם זאת מדובר בתכשירים שיעילותם חלקית ושלעתים קרובות גורמים לגירוי בעור.
מה האלטרנטיבה?
לכמה מהזרמים ברפואה המשלימה יש מה להציע לסובלים מהזעת יתר. הנה כמה שיטות:
פרחי באך: תמציות של 38 פרחים, ששילובים שונים ביניהן מתאימים לטיפול בבעיות שונות. כיוון שעל פי הרפואה הסינית פחד וחרדה עלולים לעורר או להגביר הזעת יתר, יש להשתמש בתערובת המיועדת לטיפול בבעיות אלה. עם זאת מומלץ לפנות למומחה שיתאים את התערובת באופן אישי.
רפואה סינית: על פי גישה זאת מומלץ להימנע ממזונות "חמים": חריפים, מטוגנים, וכאלה המכילים קפאין (קפה, תה, קקאו, קולה ושוקולד), שכן הם יוצרים אפקט חימום פנימי והזעה. לעומת זאת כדאי להרבות באכילת מזונות "קרים": ירקות ירוקים כמו חסה, מלפפון, שמיר ופטרוזיליה, המעניקים אפקט של קירור הגוף.
גורם נוסף להזעת יתר, על פי הרפואה הסינית, הוא חולשה של הכליות ושל הריאות, הפוגעת ביכולת הגוף לקרר את עצמו כיאות. כדי לטפל בכך מומלץ לאכול מזונות המתגברים איברים אלה ובהם אורז, שעועית, נבטים, חיטה, אצות, תפוזים, תפוחים, אגסים ואבטיחים.
נטורופתיה: כמה שיטות יש לנטורופתים לטפל בהזעת יתר, החל בשתיית חצי לימון סחוט, דרך שתיית חליטה של קמומיל, מנטה, סרפד, ברוש, פסיפלורה ותות - שלוש פעמים ביום, ועד להשריית הרגליים המזיעות בגיגית המכילה שליש כוס חומץ תפוחים לכל ליטר מים. משהו מאלה בוודאי יעזור.
רפלקסולוגיה: עיסוי הנקודות ברגל הפועלות על אזורי הכליות והריאות מווסתת אף היא את מנגנון משק המים ומפחיתה את ההזעה. גם לחיצה על אזורים כמו מקלעת השמש (מעל הטבור, באזור הסרעפת) משפיעה על מערכת העצבים, מרגיעה אותה ומפחיתה את כמות הזיעה.
איך מונעים את הריח? דבר התזונאית
אחד ההיבטים המטרידים ביותר של ההזעה הוא הריח הנלווה אליה. לפעמים פשוט צריך להזכיר למזיע הסדרתי את קיומם של מקלחת, סבון ודאודורנט, אבל בפעמים אחרות לא די בשמירה על היגיינה.
"קיומו של ריח זיעה תלוי ביכולתן של בלוטות הזיעה להפריש ריח", מסבירה התזונאית ענת יהלום. "אצל חלק מאיתנו הן מפרישות ריחות רבים ומגוונים, בעוד שאצל אחרים לא יהיה לזיעה ריח, גם אם יזיעו מאוד".
לדברי יהלום, אותם אנשים שהזיעה שלהם מלווה בריח צריכים לקחת בחשבון שמה שהם אוכלים משפיע על ריח הזיעה.
"המזונות הידועים ברפואה העממית כ'מנקים את הגוף', למשל שום, חילבה, סחוג, סלרי, שומית ועירית, גורמים הן להפרשה מואצת של הזיעה והן לריח עז הנלווה אליה. גם התבלינים המזרחיים מאופיינים בריחות גוף עזים, המורגשים בעיקר על ידי אנשי המערב שלא מורגלים בצריכתם", היא מסבירה.
כדי לנטרל את ריח הזיעה מציעה יהלום ללעוס עלי פטרוזיליה טריים, הסופגים ככל הנראה באמצעות הכלורופיל חלק גדול מהארומה של המאכלים. אפשרויות אחרות הן תפוח אדמה מבושל במים, ללא תוספות, שאכילתו מסייעת בספיגת ארומת עשבי תיבול כמו חילבה וסלרי, וכן אכילת לחם יבש. ואם כל זה לא עוזר, אין ברירה אלא להימנע מהמאכלים הריחניים הללו בשעות שלפני מפגש חברתי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
