ד"ר לילך שלו-מבורך
שיטת אבחון וטיפול חדשנית לבעיות קשב וריכוז
במחקר המדעי של הקשב יודעים כבר 15 שנים שיש מערכות קשב, ולא "קשב" יחיד. למרות זאת, האבחון הסטנדרטי של ה-DSM מתייחס רק לקשב מתמשך, ולא לקשב סלקטיבי, הכוונת קשב, וניהול קשב. החידוש כאן היה להתייחס לכל מערכת בנפרד באבחון ובטיפול.
התחיל כמחקר מאד חלוצי, והתקבלו תוצאות מדהימות. לאור ההצלחה פתחו את המבחנים לשימוש הציבור. נקרא מבחני הפרופיל הקשבי, ולפיהם מתאימים את תוכנית האימון הקשבי, שמורכבת מסוללה של מטלות אימון במעטפת משחקית. המטלות, ב-4 קבוצות אימון, מפעילות את הילדים במטלות קשב, כל אחת מהן מפעילה אחת מ-4 מערכות הקשב:
1. קשב מתמשך (הבעיה ששמים אליה לב בד"כ, גם באבחון סטנדרטי וגם אצל אנשים ברחוב): זאת המערכת שמאפשרת לנו לבצע משימה באופן עקבי עם מינימום תנודות והתנתקויות. חשוב: לא מדובר על דברים מורכבים, אלא קשב בפעילויות קטנות ואפילו משעממות.
2. קשב סלקטיבי: מאפשר למקד את מירב משאבי הקשב בחלק הרלוונטי של המשימה, ובו בזמן להתעלם מכל המסיחים הפחות חשובים. המערכת הזאת קובעת איזה מידע יגיע למודעות שלנו ויזכה לשלבי עיבוד מתקדמים, כמו קידוד לזיכרון, קישור לידע קודם, ניתוח משמעות.
3. הכוונת קשב: מערכת שאנחנו לא מודעים לקיומה, ולא קישרו עד הזמן האחרון ל-ADHD. מעין זרקור קשבי, שמאפשר לאדם המתמקד במשהו שמולו, לשים לב לדברים שקורים בקצה שדה הראייה, במקום עם מעט קולטנים סנסוריים.
4. ניהול הקשב/בקרת קשב: מאפשר לבחור אם למקד את כל הקשב בנקודה אחת, או לפצל בין כמה מוקדים (מה שנקרא חלוקת קשב).
רמת כל מערכת קשב - מהכי טוב ועד הכי גרוע - בלתי תלויה ברמת המערכות האחרות. הפרופיל הקשבי מדרג כל אחד בכל אחד מהמערכות, עפ"י קבוצת הביקורת הגילאית שלו.
המחקר שלהם הוכיח באופן ניצח שההטרוגניות בלקויות גמורה. יש מעט ילדים עם לקות באחת המערכות או בכל ארבעתן, ולרוב יש לקות בשתיים או בשלוש, בכל שילוב אפשרי.
האבחון אורך כ-2 מפגשים או 3, כל מפגש שעה ברוטו. השפעת בעיית הקשב המתמשך במבחני שאר מערכות הקשב מנוטרלת ע"י מתן הפסקות בכמות שדרושה לנבדק בהם.
מבחן לדוגמא: על צג מחשב, מראים לנבדק 4 חיות – פיל, סוס, עכבר, כלב – שיכולות להופיע בכל אחד מארבעה צבעים. מבקשים מהנבדק ללחוץ על מקש רק כשמופיע סוס אדום.
מטלות האימון דומות למטלות האבחון, אבל יותר צבעוניות, אטרקטיביות ומשחקיות. הן מסודרות לפי דרגות קושי, וניתן פידבק מאד הדוק על ביצוען. הנבדקים צוברים נקודות, ושוברים שיאים מול עצמם ומול אחרים שהתאמנו על אותה עמדה. מהאימון הקשבי הראשון, הם חווים הצלחות ומשוב חיובי.
אימון לדוגמא, לקשב מתמשך: מחפשים מכונית אדומה, שבהתחלה מופיעה רק במרכז המסך, בעוד ברקע יש הסחות רבות. בהמשך צריך להתעלם ממכוניות כתומות במרכז המסך, ומאדומות שאינן באמצע המסך. אח"כ יכולות להופיע 2 אדומות בו זמנית.
אימון לניהול הקשב: מראים צורה גדולה שמורכבת מכמה צורות, למשל סמיילי שמורכב כולו מלבבות. בהתחלה צריך לזהות כשמופיעה הצורה הגדולה, ואח"כ לחפש את הצורה הקטנה. ואח"כ גם הגדולה וגם הקטנה – פיצול קשב. בשלב הבא, בכל צעד משתנה מה שמחפשים ונותנים לנבדק רמז לפני כן.
אחרי חודשיים של אימון קשבי, יש שיפור מדהים ומובהק ביכולות האקדמיות: הבנת הנקרא, תרגילי חשבון ובעיות מילוליות, קצב העתקה של טקסט. בנוסף, ההורים העריכו שאחרי האימון הקשבי, רמות ההיפראקטיביות (חוסר שקט מוטורי), האימפולסיביות (תגובה מהירה) וחוסר הקשב ירדו בהרבה. (המחקר שלהם מתייחס לילדים, לגבי מבוגרים אין עדיין הוכחות לגבי יעילות האימון).
קבוצת הביקורת עסקה במשחקי מחשב רגילים ופעילויות נייר ועיפרון כמו מבוכים ותפזורות.
ד"ר לילך שלו-מבורך, התארחה בתכנית מספר 126
