אז מה אם חושבים שאני אהבלה
אורלי וינרמן מנסה לשכנע את הציבור בחוכמתה: היא חובבת ספרות, היא קוראת עכשיו ביוגרפיה של מוחמד, היא משתתפת בהפגנות, היה לה 90 ומשהו במתמטיקה, היא מעריצה את שמעון פרס. ועכשיו היא גם זמרת. שיר אחד כבר יצא לרדיו, ויום אחד, לא בוער לה מתי, היא תשורר דיסק שלם. ומה עם אהבה? את זה אני לא אגיד, אמרה ליואב בירנברג, אבל הבטיחה להזמין אותו לחתונה
היא מתויקת בתודעה כבלונדה שעסוקה רק בעצמה, תמיד עם כפתור אחד פחות, מה שמקנה לה בקלות את תואר המחשוף הלאומי. אבל מי שבאמת מכיר את אורלי וינרמן יודע שמתחת למחשוף הנדיב מסתתרת וינרמן הרבה יותר מסוגרת, פגיעה, חשדנית, שכדי לקלף ממנה שכבה אחת צריך לעבור מבחנים כמו ביחידת מודיעין נבחרת. על שאלה פשוטה כמו "מה עם ילדים" היא ישר תופסת מרחק, מתצפתת אותך ומתנסחת בקמצנות יובשנית. רק בהתחלה.

 

מה אורלי וינרמן הפרטית אומרת על אורלי וינרמן התופעה?

 

"הרבה אנשים שפוגשים אותי, אחרי כמה דקות בחברתי אומרים 'יו, איך את שונה במציאות מהדמות של עוגן'. חושבים שאני אהבלה ומטומטמת וריקנית, ואני
לא. מבחינתם, אני מטומטמת, כי עוגן היא כזאת סתומה, ואני מדברת גם על אנשים אינטליגנטים. מצד שני, יש גם אנשים שלא חושבים ככה. יש אנשים שקולטים שאני לא כזאת. פעם הלכתי ברחוב ומישהו אמר לי 'אורלי, את חייבת להיות גאונה גדולה בשביל לשחק מישהי כל כך מטומטמת'. וזה לא היה איזה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, אלא סתם בנאדם. לא שזה נורא מפריע לי, אבל אני הרבה יותר חכמה ממה שחושבים".

 

אז למה את לא טורחת לחשוף את אורלי האמיתית?

 

"אני לא טורחת לנקז את הדברים. שיחשבו מה שרוצים. אני נהנית מהאמביוולנטיות הזו. כנראה שאני באמת נהנית להצטייר כמשהו לא ברור. זה יותר מסתורי, יותר מרתק. מה רע? לי זה בטח לא מפריע". 

 


אורלי ויינרמן

 

וינרמן אומרת את הדברים כשהיא מחייכת חיוך של ילדה קטנה שהצליחה לסובב את כל העולם סביב האצבע הקטנה שלה. והיא עושה את זה כבר קרוב לעשר שנים בהצלחה לא מבוטלת.

 

בטח זורקים לך הרבה הערות ברחוב.

 

"כשאני עוברת, תמיד יש לאנשים מה להגיד לי. צועקים לי ממכוניות כל מיני שטויות מגניבות, אומרים שאני חתיכה, מגניבה, וזה נחמד".

 

איך זה להיות סמל סקס?

 

"לא נעים לי להגיד. זה שחצני להגיד על עצמי את זה. זה לא מעליב, זה בטוח. טוב להיות סמל סקס מאשר סמל של משהו אחר. אבל סמל סקס זה יותר הגדרה של עיתונים. בעיני אנשים אני מקסימום סקסית, לא סמל".

 

מה אבא שלך חושב על זה שהוא אבא של אורלי וינרמן?

 

"הוא בטח מאוד גאה בי".

 

את לא חושבת שאת מככבת יותר מדי במדורי הרכילות?

 

"מדורי הרכילות פחות פוגעים בי. רכילות זה עבודה. אם הבנאדם יכתוב רק פוצ'י מוצ'י על אנשים, זה לא יעניין אף אחד. זו העבודה של מדורי הרכילות, ללכלך, להתלכלך, ואני מבינה את זה. זה חלק מהביזנס. שאלוהים יסלח לרכילאים. אנשים הרי לא זוכרים מה כתוב במדורים האלה, רק את האנשים. הרבה יותר יפגע בי כשמישהו שאני נפגשת איתו מלכלך עלי או מסלף דברים שאמרתי. יש עיתונאיות שמוציאות את כל התסכולים והמרירויות שלהן עלי, וכשזה בא מזדון זה פוגע בי. חוץ מזה, אתה יודע מה עושים יום למחרת מהדברים שכתבו עלי".

 

בעצם, אם מסתכלים על הרזומה שלך, לא עשית יותר מדי, ולמרות זאת אין בטח אדם בישראל שלא יודע מי זאת אורלי וינרמן.

 

"לא יודעת למה זה. אולי בגלל הרייטינג של 'שמש'".

 

מרימה עוגן

 

אחרי שש שנים כעוגן, העיזה פזיזה הבלונדינית ב'שמש', שקיבעו את מעמדה של וינרמן כאייקון לאומי, היא חוזרת לשיר. בשבועות האחרונים אפשר לשמוע אותה ברדיו שרה בקולה המתיילד משהו את 'ציפורים' )מילים שלה ושל מאיר נווה, לחן של יניב פרידל( מתוך האלבום 'עושים את זה יחד', שמבוסס על שיריו של נווה וייצא בסוף החודש הקרוב.

 

מה פתאום חזרת לשיר?

 

"הציעו לי, ושמחתי. כבר הציעו לי פעם להיות סולנית של הרכב וזה לא התאים לי. כששיחקתי ב'שמש' הופעתי בכל מיני תוכניות אירוח, כשבכל תוכנית התבקשתי לשיר. אני יודעת שיום אחד, לא בוער לי מתי, אני אעשה תקליט ולא לשם חיתוך לכיוון אחר. זה משהו שאני אוהבת, ואני יודעת שאני אעשה אותו טוב. זה יהיה בשביל הפאן, לא בשביל קריירה. אני לא הולכת לתת הופעות בפאבים או באיצטדיונים, אני פשוט נורא אוהבת להקליט".

 

וינרמן של תקליט השדרים מזכירה את וינרמן שמחוץ לעטיפת הדיסק. בשניהם היא לפעמים אישה-ילדה. מדברת בלחש, אסוציאטיבית מאוד, משתמשת בהרבה מילות התפעלות כמו ילדה היפר אקטיבית לצד ניסוחים מורכבים והפתעות אחרות שלא הייתם מצפים לשמוע מהאישה שחתומה על עוגן. ככה זה כשהבלונד מנצח.

 

מי המציא את השם עוגן?

 

"אני לא סגורה על זה, אבל נדמה לי שצביקה (הדר). זה בא מהבדיחה - הרימו עוגן. תרתי משמע. מאוד אהבתי את הדמות".

 

אני בנאדם שקופא מקור

 

וינרמן, 33, נולדה בתל אביב, כמו שנכתב בכתבות המעטות שבהן הסכימה להתראיין, השתתפה בשירוויזיון לצד עפרה חזה, נסעה עם ההורים לשלוש שנים לדרום אפריקה וחזרה ללהקת צעירי תל אביב, שהצמיחה שורה ארוכה של כוכבים. את השירות הצבאי העבירה בלהקת חיל האוויר, ואחר כך הרביצה שנתיים פלוס של לימודי משחק בסטודיו של לי שטרסברג בלוס אנג'לס. עד שהגיעה 'שמש' וטרפה הכל. 

 

איזו תלמידה היית?

 

"היו לי ציונים מאוד גבוהים. במתמטיקה יש לי 90 ומשהו. כמעט כל התעודה שלי היא תשעיות ועשיריות. אני יודעת שזה הורס את התדמית של הבלונדינית, מה לעשות. הייתי בכיתה פיזיקלית עם מחנכת הומנית שלימדה אותנו לאהוב ספרות. ספרות זה מקצוע ענק. מתה על זה. קניתי לא מזמן ספרים על כל מיני דתות, ואני קוראת עכשיו את הביוגרפיה של מוחמד שכתבה קארן ארמסטרונג ואת 'חיי פיי' של איאן מרשל. אני מצטערת שלא חייבו אותנו ללמוד ערבית בבית הספר. אולי אנשים היו מבינים שמאחורי השפה הזאת יש גם אנשים, ואז הכל היה נראה אחרת".

 

בטוח.

 

"אני מאוד אוהבת את שמעון פרס. פשוט חולה עליו. כל האנשים סביבי מעריצים את פרס. אין בנאדם איפה שאני לא הולכת שלא מאוהב בו. אין הרבה אנשים בעולם ברמה שלו. מדינות אמורות לעשות טוב לבנאדם, אבל באזור שלנו הן מכניסות אותך למלחמה. המלחמה באזור היא לא בין האנשים, ביניהם אין יריבות, אלא בין המדינות. אני גם ממש לא בעד התנחלויות. אף אחד, ימני או שמאלני, לא מסכים לזה שרוב הכספים הולכים למתנחלים. הם התיישבו שם וחיים על חשבוננו. מוזר לי שהמדינה לא גמרה עם ההתנחלויות לפני כמה שנים".

 

את הולכת להפגנות של השמאל?

 

"בהחלט. אם אני לא הולכת, אני דואגת שמישהו מהמשפחה שלי יהיה שם. אנחנו תמיד מיוצגים"

 

למי הצבעת בבחירות האחרונות?

 

"לטומי".

 

לימודי המשחק בסטודיו של שטרסברג לא גרמו לוינרמן לחשוב על קריירה בתפוח הגדול. היא אפילו לא ניסתה. לא חלמתי להיות כוכבת בארהב. רציתי רק ללמוד משחק אצל לי שטרסברג. "אני מעריכה את כל האנשים שיש להם סבלנות להיות שם ולחכות לתפקיד, אבל לי לא היתה סבלנות לזה. אם אני ארצה, אני אחזור שם. בינתיים לא בוער לי. חוץ מזה, שחקן גדול הוא שחקן שעושה תפקיד גדול, לא משנה איפה".

 

מה בעצם שבר אותך?

 

"אני חושבת שמה ששבר אותי היה מזג האוויר בניו יורק. אני בנאדם שממש קופא מקור, ומכל החורפים בניו יורק, שגם ככה הם נוראיים, הייתי שם בחורף הכי קשה שהיה להם ב-57 שנה האחרונות. הייתי מגיעה לדירות ומחכה להפשיר את הידיים כדי שהן יתחילו שוב לנוע. הפרצוף שלך בקושי זז בקור הזה. כשהייתי מסתובבת ברחוב, יכולתי להבין למה אנשים מתו מקור במלחמה ברוסיה. אני גם מבינה למה האנשים בניו יורק הרבה יותר עצבנים מהאנשים שחיים בחוף המערבי. זה מזג האוויר הדפוק. מאז ניו יורק אני יודעת שבחיים אני לא אחיה במקום שאני אסבול בו מקור. ב-40 מעלות חום אני חוגגת. כשאנשים מתעלפים מחום, אני הכי מאושרת בעולם".

 

הכי שקופה בעולם

 

מדי כמה חודשים נקשר שמה של וינרמן לעוד פרויקט טלוויזיוני חדש שצץ ונופל. פעם זו תוכנית מציאות אינטראקטיבית, פעם טלנובלה, פעם דרמה. "לא לקחתי את תוכנית המציאות כי זה לא התאים לי. אני לא מוכנה לעשות שקר. אף אחד לא מצלם תוכנית מציאות שהיא ממש תוכנית מציאות. אני אוהבת לשחק, לא לשקר. כל יום יש לי הצעות חדשות. הציעו לי כבר פעם אופרת סבון. לא התחברתי לכתיבה, אז הציעו להביא כותבים במיוחד בשבילי, שהכתיבה תהיה טיפה יותר שנונה. אבל אין לי כוח לכל הטלנובלות האלה, גם אם מרוויחים שם כסף. זה לא עושה לי כלום. את 'שמש' אהבתי אבל זה משהו אחר. זה הצחיק אותי מהרגע הראשון, והאנשים שם היו נהדרים".

 

מה עם קולנוע?

 

"היתה לי הצעה לשחק בדרמה. ברוב הדברים שנעשים בקולנוע הבנות בצבע השיער שלי הן רוסיות עם מבטא רוסי, והמבין יבין. מדובר בבלונדיניות לבנבנות. זה לא אני".

 

איזה שחקנים את מעריצה?

 

"שון פן. אני חושבת שהוא השחקן הכי טוב בעולם, בגלל שיש לו בהבעות פנים השתקפות של כל מה שיכול לעבור על בנאדם. הוא יכול להעביר לך כל רגע אפשרי. אני יכולה לבכות רק מלהסתכל עליו. המשחק שלו ב'מיסטיק ריבר' זה אליפות. ליגה. מהשחקניות אני אוהבת מאוד את נעמי ווטס, היא מדהימה בעיני. גם קייט ווינסלט ואומה תורמן".

 

ומה בקשר למרילין מונרו?

 

"אחרי שסיפרו לי כמה אני דומה לה, אחרי שהחליטו שאני מרילין מונרו בארץ, הסתכלתי על הסרטים שלה בפעם הראשונה. והיא מקסימה. מה שיש למרילין מונרו יש רק למרילין מונרו. יש לה איכויות שאין גם לשחקנים הכי טובים, וזה לא רק הבלונד. כתבו שיש משהו בפגיעות שאני משדרת שמזכיר את הפגיעות שבה. ויש בי הרבה פגיעות. אני לא חושבת שאני מסתירה אותה. לדעתי אני בנאדם הכי שקוף בעולם. רואים כמה אני פגיעה מהרגע הראשון. בגלל זה אני עוטפת את עצמי בכל כך הרבה חומות. אני נזהרת. לא רוצה להיפגע, לא רוצה שינצלו אותי".

 

נולדת בלונדינית?

 

"עד גיל 26 לא נגע בי שום דבר חוץ מהצבע הטבעי. שום חומר כימי. כמו שז'אן, ידידי הטוב והנאמן וספר-על, אומר לי: 'אין דבר כזה בלונדינית בגיל 30. גם בשבדיה'. מרילין המתוקה אמר על זה משפט מצוין: יו נואו מי הבלונדיניות שנשארות? לבקניות. גם ההולנדיות, השבדיות, הפינלנדיות צריכות שיפוץ, אבל עדיין הצבע שלי בהיר מאוד".

 

את כבר בת 33.

 

"ואין לי בעיה עם זה. להיפך. אני לא מתגעגעת לשום תקופה, גם לא לתקופות נפלאות. זה יכול להמתיק לי את המחשבות, אבל זה לא משהו שהייתי רוצה לחזור אליו. תמיד יותר כיף עכשיו. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו יותר נהנים מהחוויה. קוראים לזה תבונה. עם השנים אנחנו נהיים אנשים יותר עמוקים. בכלל, אני סנטימנטלית לא לגבי תקופות, אלא רק לגבי אנשים".

 

איזה בנאדם את?

 

"אין כזה דבר ללכת כל היום 24 שעות רק שמח, אבל בסך הכל אני בנאדם מאוד אופטימי".

 

מחכה לפרפרים בבטן

 

על חיי האהבה של וינרמן כמעט לא נכתבה מילה. היא מצידה לא אוהבת לדבר עליהם, והתקשורת, די מפתיע, שמרה מרחק.

 

יש לך אהבה עכשיו?

 

"את זה אני לא אגיד לך, זה אישי מדי, אבל אני מבטיחה להזמין אותך לחתונה".

 

פרידות מבאסות אותך?

 

"בתקופה הראשונית כן, ולא משנה אם אני עוזבת או שעוזבים אותי. גם כשאני בוחרת להיפרד ואני שלמה עם הבחירה במאה אחוז, זה עצוב. ברור שאני רוצה זוגיות מאושרת, אבל אני לא יכולה להגיד לך עם מי ומתי זה יקרה. הגישה שלי היא להיות מאושרת ממה שאני, וכיום אני נהנית מהרווקות. אז מה אם אני בת 33? בשביל מה להילחץ? אנחנו ב-2004, אל תשכח. אז מה אם לפני 50-40 שנה התחתנו צעירים יותר. אני רוצה להביא ילדים אחרי שאני אספיק משהו, ויש לי עוד מה להספיק.

 

"אני אתחתן רק עם מי שאני ארגיש פרפרים בבטן כשאני אתאהב בו. רוב האנשים בזוגיות בכלל לא מאוהבים. אני בנאדם מאוד טוטאלי. כשאני מאוהבת, זה עד הסוף. אני מאמינה באהבה אמיתית. אולי בגלל זה אני עוד מחכה. אני בעיקר מאוהבת באיך שמאוהבים בי".

 

מה עם ניתוחים פלסטיים?

 

"אני לא רוצה לפגוע בפרנסה של הרופאים ולא יודעת מה אחשוב על זה עוד 20 שנה, אבל אני חושבת שכמה שיותר טבעי יותר יפה".

 

רואים אותך הרבה במגרשי כדורגל. עושה רושם שאת אוהדת חצי ליגה.

 

"אני אוהדת את מכבי חיפה, את הפועל חיפה בגלל המשפחה שלי, ואת סכנין. את סכנין בגלל שהם בני דודים. כדורגל זה הפנינג נורא מרגש, כמו ששקספיר היה פעם".

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה אז מה אם חושבים שאני אהבלה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ראיון
    צילום: ג'ו קוט
    אורלי וינרמן. אהבתי את עוגן
    צילום: ג'ו קוט
    7 לילות
    ynet ספיישל