"עבדתי באוניברסיטה 5 שנים סך הכל. פעמיים הייתי בהריון. בפעם הראשונה הועסקתי והכל היה בסדר. בפעם השנייה נכנס דבר חדש, 'מינוי' כל חצי שנה. ידעו שאני בהריון, לא חידשו את המינוי ונותרתי חצי שנה בלי משכורת, שלושה חודשים בלי ביטוח לאומי, בלי כלום. סמסטר א' לאחר מכן חידשו לי את המינוי. פגעו בי פעמיים: לא קיבלתי משכורת חצי שנה, ובגלל שפיטרו אותי אני זכאית לפחות פיצויים. זה פוגע ומקומם, במיוחד במוסד כמו אוניברסיטה, שאמור לסמל נאורות. הקטע הזה חישל אותי. שיוויון בעבודה? ממש לא".
(עדותה של א', דוקטורנטית, עובדת באוניברסיטת ת"א)
בתחילה היה קשה להאמין. אוניברסיטת תל אביב, מוסד אקדמי מוביל במדינת ישראל, מפסיק את עבודתן של עובדות הרות? אבל העדויות החלו להצטבר במערכת ynet, עדויות קשות ומעוררות דאגה, של נשים שחוששות לדבר בגלוי - מפחד שלא ישובו לפקוד עוד את הקמפוס.
תשע נשים תיארו בשיחה ל-ynet כיצד "לא חודש המינוי" שלהן, במהלך ההריון, שעליו ידעו מעסיקיהן. משפטנים ומומחים לדיני עבודה שבדקו לבקשתנו את המקרים, קבעו: אוניברסיטת תל אביב מצאה דרך לעקוף את החוק – שוב ושוב ושוב. היא מסיימת למעשה את עבודתן של עובדות בהריון, עובדות בחופשת לידה ועובדות שאך שבו מחופשת לידה - 3 מקרים שבהם החוק אוסר זאת. בתגובה לפניית ynet, טענה האוניברסיטה כי אף עובדת לא פוטרה ללא אישור ממשרד התמ"ת. במשרד התמ"ת אומרים כי לא ניתן אישור לפטר את העובדות שהתראיינו לתחקיר.
המשפטנית פרופסור פרנסס רדאי, מומחית לדיני עבודה באוניברסיטה העברית, אומרת בחוות דעת מיוחדת שמסרה ל-ynet (ראו מסגרת) לאחר עיון בתיקי
| חוות הדעת |
|
| דפוס של פיטורים / פרופ' פרנסס רדאי |
|
"ניתן לומר שלכאורה יש דפוס התנהגות של אוניברסיטת תל אביב, המפלה עובדות בסגל הזוטר שלא חודש מינוין בתקופת הריונן ונגד העובדות שלא הוחזרו לעבודה אחרי חופשת הלידה" |
| לחוות הדעת המלאה |
|
|
|
השיטה: כתב מינוי ולא חוזה העסקה
הסבר קצר: עובדות הסגל שבהן מדובר אינן עובדות קבועות, אך הן שכירות לכל דבר ועניין. שכרן נמוך מאוד: אסיסטנטית לדוקטורנט מקבלת בממוצע 2,400 שקלים לחודש, ומסטרנטית מקבלת כ-1,300 שקלים לחודש בממוצע. הן מועסקות במה שמוגדר "כתב מינוי", שהוא למעשה חוזה העסקה זמני, שהאוניברסיטה מחדשת מדי שנה.
לפי הנוהג הקיים באוניברסיטה, לדוקטורנטים/יות המינוי הוא שנתי, מ-1 באוקטובר ועד 30 בספטמבר. לעובדות הסגל כחלק מהתואר השני ישנם שני כתבי מינוי בשנה (שני סמסטרים): הראשון - חמישה חודשים, מ-1 באוקטובר עד 28 בפברואר. השני - מ-1 במרס ועד 31 ביולי. במרבית המקרים, העובדים מועסקים בשני הסמסטרים ברצף ומעל לשישה חודשים. זהו הזמן המינימלי שבו מאפשר חוק עבודת נשים לעובדת לממש את זכויותיה. כל הנשים שהתלוננו בפני הסגל האקדמי הזוטר הועסקו בפרק זמן של מעל לשישה חודשים.
הפרופיל של העובדות שסיפוריהן תועדו בתחקיר ynet, מראה כי מדובר בנשים שהועסקו על ידי האוניברסיטה כעוזרות הוראה, מתרגלות לתואר שני ואסיסטנטיות-מדריכות לדוקטורט. עבודתן הופסקה – או שהן זכו ל"סיום מינוי" - בזמן ההריון, או לפני תום 45 הימים לאחר חופשת הלידה. אחרות לא הוחזרו לעבודתן בתום ימי חופשת הלידה. והיו גם מי שהוחזרו, אך לא קיבלו את זכויותיהן בפרק הזמן שבו לא הועסקו.
"בהתחלה אמרו לי שרוצים לפטר אותי באמצע ההריון בחודש חמישי. אמרתי להם שאני הרה ושהם לא יכולים לפטר אותי, אז הם פשוט חיכו שלושה חודשים עד שאלד - ומאז לא הועסקתי". מספרת ה', מתרגלת ועוזרת הוראה מזה קרוב לשלוש שנים בחוג לניהול, שלא הועסקה שוב לאחר שילדה בחודש אוקטובר 2003. את ההודעה הרשמית על סיום עבודתה קיבלה ה' בעל פה רק לפני מספר חודשים, אם כי בפועל הפסיקה לעבוד באוקטובר שעבר. במשך הזמן עד ההודעה לא עבדה מאחר שהאמינה כי תועסק מחדש על ידי האוניברסיטה. ה', כמו נשים רבות שעבודתן הופסקה במהלך ההריון, חוששת להיחשף - מפחד שהדבר יפגע בסיכוייה לשוב אי פעם לשורות האקדמיה.
"כשהייתי בהריון שאלתי מראש אם אוכל לתרגל, והפרופסורים שאיתם תרגלתי אמרו שבגלל הלידה הם לא ייקחו אותי. ובאמת, לאחר הלידה הם לא האריכו לי את כתב המינוי ולא יצרו איתי קשר למרות שביקשתי לחזור. גברים קולגות שתרגלו איתי עדיין עובדים בתפקיד ויעבדו גם בשנה הבאה. זה מאוד הכעיס אותי. כששאלתי לפני כן והודעתי שאני רוצה לתרגל אמרו לי: 'לא, בגלל הלידה לא תוכלי'. זו פשוט חוצפה. אין סיבה שייקחו מישהו אחר אם אני יכולה להמשיך".
למה לאוניברסיטה להפסיק את ההעסקה?
מה יש למוסד האקדמי להרוויח מהעניין? הנה כמה דוגמאות. תסריט ראשון: נניח שאישה נמצאת בחודש מתקדם להריונה והסמסטר נגמר במהלך היותה בחודש שמיני. על פי החוק אמורה האוניברסיטה לשלם לה את משכורתה במשך חודש נוסף (הרי היא לא יכולה למצוא עבודה בשום מקום בהיריון מתקדם). כך למעשה חוסכת האוניברסיטה משכורת של חודש - ואף למעלה מכך (במקרים של חודשים פחות מתקדמים בהריון). יש כאן למעשה פגיעה כפולה בנשים כי עבודתן הופסקה בחודש מתקדם והן לא יוכלו למצוא עבודה חדשה עד הלידה.
בנוסף, הכסף שהאישה אמורה לקבל מהביטוח הלאומי במהלך חופשת הלידה הוא על פי ממוצע השתכרות שלה בחודשים לפני כן, ואם היא לא הרוויחה - הוא יורד דרסטית.
תסריט שני: עובדת בסמסטר א' נכנסת להיריון. האוניברסיטה לוקחת בחשבון שתיאלץ להחליפה באמצע סמסטר ב', כי תחזור רק בתום חופשת לידה שנופלת באמצע סמסטר או תיעלם באמצע סמסטר - וזה לא נוח, ועל כן מעדיפה להפסיק את עבודתה.
תסריט שלישי מבהיר כי חלק מהמקרים נובעים פשוט מחוסר מחשבה וחוסר ידע. אין מודעות לכך שצריך להאריך את החוזים לאישה שנמצאת בהיריון - ולפיכך לא עושים זאת.
הפיטורים: בהריון או מייד לאחריו
26 נשים פנו בעקבות הפסקת עבודתן לארגון הסגל האקדמי הזוטר, המייצג אותן. לפי דיווחיו, בחמש השנים האחרונות פנו אליו 11 נשים שעבודתן הופסקה בזמן הריון, וסבלו מפגיעה נגררת של הפחתה בדמי הלידה מביטוח לאומי, וכן מפגיעה בוותק עבור זכויות סוציאליות (בין היתר: קרן השתלמות, קרן פנסיה, קרן קשרי מדע, פיצויי פיטורין, הבראה, ימי חופשה ומחלה); 11 נשים נוספות שעבודתן הופסקה בזמן ההריון והלידה, הוחזרו לעבודה מאוחר יותר תוך פגיעה בזכויות ההריון והאימהות שלהן וכן 4 נשים שעבודתן הופסקה כאשר חזרו מחופשת הלידה (בתוך 45 הימים שבהם אסור למעביד לפטרן). כמה נשים התבקשו לעזוב במהלך ההריון ולא פנו? המספר הזה אינו ידוע.
"הנתונים שבידי ynet חמורים. כשמדובר בגוף כמו אוניברסיטה, יש לכך משמעות ציבורית, כי כגוף ציבורי הוא נתון לסטנדרטים מחמירים יותר", אומרת עו"ד מיה צחור, מומחית לענייני עבודה ומפעילת אתר האינטרנט 'עובדות' העוסק בזכויות נשים.
לדבריה, "על פי 'חוק עבודת נשים', במקרה של רצון המעסיק להפסיק את עבודתה של אישה הרה, הוא רשאי לפנות למשרד התמ"ת (תעשייה, מסחר ותעסוקה) לקבלת אישור. לפטר נשים בהריון בניגוד לחוק עבודת נשים ובלעדי אישור השר זו עבירה פלילית. אם נכונה הטענה, שמפסיקים עבודת נשים בהריון או אחרי חופשת הלידה גם בתום 45 הימים לאחר חופשת הלידה כי הפכו לאימהות - זו לכאורה אפליה".
אוניברסיטת תל אביב, מעסיקתן של העובדות בכל המקרים – טענה בתגובה רשמית כי כל מקרה של פיטורי עובדת הרה מצריך פנייה למשרד התמ"ת כדי להשיג את האישור הנדרש כחוק. ממשרד התמ"ת נמסר ל-ynet ולארגון הסגל האקדמי הזוטר בתום בדיקה כי לא נעשתה פנייה לגבי אף אחת מ-9 הנשים שפוטרו ומוזכרות בתחקיר.
"הנשים לא מודעות לזכויות שלהן"
לפני כשנתיים זכה הארגון המייצג את העובדות בפסק דין תקדימי של בית הדין לעבודה במקרה של אלה שגב, מרצה שפוטרה במהלך ההריון והועסקה מחדש רק חודשיים לאחר תום חופשת הלידה. בעקבות פסק דין ישנה הסכמה עקרונית של האוניברסיטה לשלם לעובדות שפוטרו בזמן הריון והוחזרו לעבודה רק לאחר מספר חודשים. אבל הסכמה עקרונית לחוד ומציאות לחוד: בפועל, הנושא מתעכב כבר למעלה משנה, מנימוקים שונים.
"לגבי עובדות שהופסקה עבודתן לחלוטין", אומרת אידה סיון, חברת ארגון הסגל הזוטר שמרכזת את נושא פניות הנשים בהריון במסגרת צוות מיוחד,
"האוניברסיטה מתכחשת לכך שהיא אמורה להחזירן, זאת למרות שהחוק היבש אומר שהעובדת מוגנת מפיטורים 45 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה. לצערי, מאז שאני בתפקיד היו לא מעט פגיעות בזכויות נשים באוניברסיטה". סיוון מוסיפה: "כשהלידה של אותן נשים נופלת באמצע הסמסטר - אז מתחילות הבעיות. אותי זה לא מעניין שהלידה לא מסתדרת במועד נוח לאוניברסיטה, אין לפגוע בזכויות שלהן. גברים יוצאים למילואים ועובדה שלהם יש פיתרון. ברוב המקרים הללו מנוצלת התמימות של אותן נשים, שלא מודעות לזכויות שלהן".
"פיטרו אותי בעודי בהריון, באמצע החודש השמיני" מספרת ק', אז סטודנטית לתואר שני ועוזרת הוראה בפקולטה למדעי החיים, שילדה בספטמבר שעבר. חודשיים, מיום הפסקת עבודתה עד ללידה, לא קיבלה משכורת. בנוסף, מאז ההריון לא הוחזרה לעבודה. ק' שייכת לאותן נשים שהאוניברסיטה הפסיקה את עבודתן בהריון, מסכימה כעת לשלם להן - אולם בפועל העבירה לה רק חלק מהכסף.
"שלחו לי מכתב באופן פורמלי שהמינוי נגמר. הם לא קראו לזה מפוטרת, אלא פשוט לא חידשו את המינוי. עד אז השתכרתי שם כ-1,250 שקל בחודש, עבדתי בשליש משרה. במחלקה שעבדתי בה אין להם מושג מה מגיע למי. לא ידעתי שמגיע לי לתבוע דמי לידה, זה נובע בפירוש מחוסר ידע. רק אחר כך הבנתי מהארגון שמגיע לי".
המכתב החריף של פרופ' רוזן
ב-12 ליולי השנה שלחה פרופ' טובה רוזן, יועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים, מכתב חריף בנושא לאחראית משאבי האנוש באוניברסיטה, מריאנה שדה, עם העתקים להנהלה ולסגל הבכיר באוניברסיטה, בזו הלשון: "באחרונה הובאו לידיעתי מקרים של פיטורי נשים מן הסגל הזוטר בתקופת ההריון וחופשת הלידה. כידוע, חוקי מדינת ישראל נותנים הגנה לעובדת מפני פיטורין בעת ההריון וחופשת הלידה, ועד 45 יום לאחריה".
פרופ' רוזן מוסיפה כי לגבי נשים שפוטרו בזמן הריונן, וסבלו מפגיעה נגררת של זכויותיהן, "הגיעה האוניברסיטה להסכמה עם ועד הסגל הזוטר לשלם לנשים אלה את כל המגיע להן, כולל השבת כל הזכויות, כאילו לא פוטרו. הסכמה זו לא בוצעה עד עצם היום הזה".
לגבי נשים שעבודתן הופסקה בזמן הריון ולידה והוחזרו מאוחר יותר כותבת רוזן: "הבינותי כי האוניברסיטה 'מעיינת' בנושא, אך בינתיים נוקטת סחבת".
| התגובה |
|
| תגובת אוניברסיטת תל אביב / ynet |
|
"קיימת מחלוקת משפטית באשר לפרשנות שיש לתת לאחד מסעיפי חוק עבודת נשים, באשר לסיום מינוי בעת חופשת לידה ולאחריה. אוניברסיטת תל אביב מחזיקה בפרשנות לפיה תום מינוי, לאחר לידה, לא ייחשב כפיטורים בתקופת חופשת הלידה, ואילו פרשנות ארגון הסגל הזוטר הינה שונה. מחלוקת משפטית היא לגיטימית, ובמיוחד כאשר הנושא טרם הוכרע" |
| לתגובה המלאה |
|
|
|
לגבי הנשים שפוטרו לקראת סוף חופשת הלידה היא כותבת: "הבינותי כי האוניברסיטה טוענת כי חוק 45 הימים לא חל על סגל זוטר, לא ברור לי מדוע". למכתב צירפה רוזן את הנתונים המספריים לגבי אותם מקרים של פיטורי נשים מן הסגל הזוטר בתקופת ההריון וחופשת הלידה.
בעקבות פנית ynet, נמסר מהאוניברסיטה (ראו תגובה מלאה במסגרת) כי פרופ' רוזן זומנה לשיחה עם אחראית משאבי אנוש, שבה הובהר לה כי הנתונים בידיה אינם נכונים. פרופ' רוזן סירבה להגיב לשאלות ynet בנושא.
יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב, בעז בן-דוד, טוען: "האוניברסיטה נוהגת בצביעות. בעודה מקדמת תוכניות לימוד אקדמיות בנושאי מגדר וזכויות נשים, היא מנצלת קשיים ומצוקות של עובדות בהריון בכדי לחסוך כמה גרושים. חבל שאנחנו צריכים ללמד את האוניברסיטה מהו שוויון, אבל אם היא תמשיך לפגוע בנשים ולעכב תשלומים המגיעים להן כחוק בתואנות קלושות - ניאבק בהם. זהו מאבק עקרוני על פניה של החברה בישראל".
אחרית דבר: מה קורה באוניברסיטה?
העבודה העיתונאית על התחקיר נמשכה מספר חודשים. זמן קצר לאחר פניית ynet בפעם הראשונה (ב-8 באוגוסט 2004) לאוניברסיטת תל אביב לצורך קבלת תגובה לטענות הנשים שעבודתן הופסקה במהלך ההיריון, החלה האוניברסיטה לשלם משכורת רטרואקטיבית ל-9 נשים שרואיינו לצורך התחקיר. מאז תחילת התחקיר הופסקה עבודתן של שתי נשים נוספות במהלך ההיריון, שגם הן פנו לארגון הסגל הזוטר ודרשו את המגיע להן.
מספר חודשים לאחר שנעשתה פנייה רשמית למשרד התמ"ת כדי לברר האם קיבלה האוניברסיטה אישור בעניין הנשים ההרות שהתראיינו לתחקיר, הגיעה התשובה. במכתב מתאריך 17 לנובמבר, כותב שמואל פור, ממונה יישום חוק חופש המידע במשרד: "על פי ההודעה של הממונה על חוק עבודת נשים במשרדינו, על פי בדיקה שנערכה במשרדנו, במהלך השנים 2003-2004 לא הוגשו בקשות על ידי אוניברסיטת ת"א לקבלת היתר לפיטורי העובדות המופיעות ברשימה".
