אביו של סשה, שנהרג ברחובות: הצריף ובו בני בער מול עיניי

"עמדתי והבטתי בצריף ובו בני, שבער מולי", כך סיפר ל-ynet בדמעות גיאורגי מלנקה (סֶנדְלֵר) אביו של סשה, אחד משני בני-הדודים בני החמש, שנשרפו אתמול (יום ג') למוות במחסן ברחובות. בדליקה נספה גם אנדריי מוריזיוק. בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים אומרים כי מדי שנה מתים בישראל שמונה ילדים בעקבות שריפות וכוויות. מוות מיותר.  

• האסון: שני ילדים נשרפו למוות
• התושבים מאשימים את העירייה בהזנחה

גורמים במשטרה אמרו ל-ynet כי לא נותר דבר מהגופות, ולכן הזיהוי מתעכב. הדליקה פרצה בצריף ברחוב מבצע ליטני בעיר. שני הילדים שהו באותו זמן במחסן הסמוך לאחד הבתים, בו אוחסן ציוד רב מעץ. ככל הנראה, הם הגיעו למקום עם גפרורים וחומרים דליקים, ולא הצליחו לחלץ את עצמם מבעד לאש.

גיאורגי, אביו של סשה מלנקה (סֶנדְלֵר), משחזר את הרגעים הקשים: "הייתי בעבודה כשאשתי מרינה התקשרה אלי, ואמרה לי בבכי ובבהלה שהתקשרו אליה הביתה, והודיעו לה שהצריף בחצר נשרף ושהבן שלי, סשה, בפנים". סמוך לשעה 13:00 הוזעקו למקום כוחות כיבוי ומשטרה.

"עזבתי הכל וטסתי במהירות למקום", מספר האב, "ראיתי שם המון כבאים ושוטרים. הם לא נתנו לי להתקרב למקום. התחלתי לצעוק להם שהבן שלי נמצא שם. הם החזיקו אותי ועמדתי מרחוק כשהצריף ובו הבן שלי בוער לי מול העיניים. אני לא מבין איך זה קרה. סשה היה ילד טוב, ממושמע, מעולם לא עזב את הבית בלי רשותנו, ואני עדיין לא מאמין שהוא נשרף שם בפנים. אני פשוט לא מאמין. אני עדיין לא מעכל את מה שקרה".  

העירייה נזכרה להרוס (צילום: תומריקו)

ד"ר מיכל חמו-לוטם, רופאת ילדים ומנכ"ל ארגון בטרם לבטיחות ילדים, אמרה ל-ynet כי "בקיץ הזה יש עלייה בתמותת ילדים ותינוקות עקב פציעה. זו טרגדיה נוראית. מקרי הכוויה גורמים לפגיעות קשות, בדרך כלל, ילדים מובאים לאשפוז בגלל כוויות ממים רותחים או בישולים, 25% כוויות מאש חיה (מנגל, מדורות) והמקרים של שריפה כמו היום הם נדירים אבל קטלניים".

לדברי ד"ר חמו-לוטם, "ילדים לא יודעים למלט את עצמם. אסור להשאיר ילדים בגיל כזה לבד בלי השגחה. חסר ידע להורים, והם לא מבינים מה עלול לקרות לילדים כשהם לבד. לא הוכח שהעמדה לדין של הורים עוזרת. הפחד לשלום הילד הוא המרתיע הטוב ביותר. לא הפחדה, אלא הסברה. צריך לעזור להורים שלא יעשו טעויות".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אומר ש"הקיץ הזה היה הקיץ הגרוע ביותר מזה שנים מבחינת פגיעות בילדים, ילדים רבים מתו מאסונות, תאונות דרכים, השארת פעוטות ברכב, חנקים, דקירות ורצח בני נוער, והרשימה ארוכה ובלתי נסבלת. אני חושב שהרוב המוחלט היו מקרים מיותרים. כל מוות הוא נורא, פי כמה כשאפשר היה למנוע. אלה לא אסונות טבע, לא מחלות ולא גזירה משמיים, אלא מקרי מוות שנבעו מפזיזות, חוסר השגחה וחוסר אחריות. עדיף להיזהר מאשר להתאבל כל החיים".

ד"ר קדמן קרא למשטרת ישראל לפעול לאכיפת החוק שאומר שעד גיל 6 אסור להשאיר ילד ללא השגחה: "יש חשיבות עצומה שההורים יהיו עירניים. אם חס וחלילה קורה אסון, אז המשפחה מקבלת עונש נוראי בלי המשטרה. אבל אם יש מקרה שמסתיים בכי טוב, כמו המקרה אתמול שבו הושאר ילד לבד ברכב בזמן שאביו יצא והשאירו ללא השגחה, והמשטרה מעלימה עין. יש להעמיד לדין הורים שלא משגיחים, ולשלוח מסר ברור שזה עלול להוביל לאסונות נוראים".

לקצץ את החופש הגדול

ד"ר קדמן התייחס לסוגיית הילדים שמשוטטים ברחובות בלי מסגרת חינוכית בחודשי הקיץ: "החופש הגדול ארוך מדי, ולדעתי יש לקצץ אותו. ובגלל המצב הכלכלי המתדרדר יש הרבה ילדים שלא נמצאים במסגרות מאורגנות כמו קייטנות לאורך הקיץ. מספר הילדים שיכלו השנה להשתתף בקייטנות מסובסדות למיעוטי יכולת ירד מאוד בגלל שהתקציב קוצץ. חופש ארוך מדי וחוסר מסגרת גוררים אסונות כבדים". 

יו"ר ועדת החינוך בשלטון המקומי, שמואל אבואב, מחזק את דברי קדמן ואומר שהשנה בולטת במיוחד בעיית היעדר המסגרות, "אין השגחה ואין עין שומרת ובוחנת. בשנה הזו היתה ירידה של 20% במספר הילדים שנמצאים בקייטנות או במסגרות מסודרות במהלך הקיץ, מה שמגביר את הסיכונים והאסונות. לילדים אין מספיק שיקול דעת ויכולת להבין שהמשחקים שלהם עלולים להסתיים באסון. ההורים חושבים שקייטנה זה מותרות, או נאלצים לוותר עליה, והילדים נמצאים ללא השגחה".

לדברי אבואב, "בשנתיים האחרונות הבינו שחוסר המעש של ילדים בזמן החופש הוא מסוכן מאוד, במיוחד בתקופה ההיא בהם היו הרבה פיגועים, אז המדינה השקיעה כספים בסבסוד קיטנות ומסגרות מסודרות כדי שהילדים לא יסתובבו. אבל השנה המדינה משכה את ידה מלעזור לרשויות המקומיות בסבסוד הקיטנות. להורים אין כסף, לרשויות אין כסף, המתנ"סים שנתמכים על-ידי הרשויות המקומיות, גם הם בגירעונות ולא יכולים לספק פתרונות. המדינה לא עוזרת וקורים אסונות".

עולים חדשים מתקשים לשלם עבור חוגים

כמו ד"ר קדמן, גם שמואל אבואב קרא לקצץ את החופש הגדול, "המדינה אחראית לילדים שלה, גם בחופשות. זו שנה נוראית עם ריבוי אסונות שפגעו בילדים".

רות בראון, מנכ"ל סל"ע - מרכז סיוע לעולה במשבר התייחסה לעניין היעדר המסגרות החינוכיות, סוגייה המקשה במיוחד על משפחות עולים: "יש קשר הדוק בין היכולת הכספית ליכולת לפקח על ילד. אנשים לא יכולים לשלם עבור השגחה או קייטנות או חוגים, והם חייבים לצאת לעבוד. אצל עולים חדשים אין אותן מערכות תמיכה שיש לוותיקים כמו קרובי משפחה, חברים או שכנים".

לדברי בראון, "אי אפשר לייחס לעולים חדשים הזנחה של ילדים. יש המון רצון לשמור ולהיטיב עם הילד. ברוב חברות ההגירה ישנה התרופפות בסמכות ההורית בדור הראשון בהגירה, כי ההורים עסוקים בחבלי הקליטה וילדיהם שולטים טוב יותר בשפה ובמנהגים. יש פחות הכוונה, פחות אמצעים כלכליים, פחות תחושת שייכות, יותר בלבול, וכל אלה מדרדרים את מצב המשפחה".