אוי חלם, חלם

אם לחבית הטרור יש תחתית ולחומה יש רגליים ולסבתא של ראש השב"כ יש גלגלים – תרשו לי לייעץ למי שמחפש מיד השקעה טובה, משהו בטחוני מהיר ומכניס לכמה שנים: לכו על מוטות ברזל, לכו על ציוד למניעת חפירה, על מגלי מנהרות. לכו על רגליים לחומת הבטון ותחתיות לחביות.

אחרי שחיסלנו את כל פנקסי המבוקשים, כמו שאמר ראש אמ"ן זאבי-פרקש, פתחנו מיד פנקס חדש של יעדי חיסול, והבא בתור כבר בהדפסה. גילינו כי לחבית הטרור אין תחתית. בכל רגע נולד מבוקש על ציר פילדלפי הרמוס, בדיר אל-בלח החרבה או בין הריסות בית-האריזה. צה"ל והשב"כ הם מיילדות נפלאות. תודה לאל. יעלון ודיכטר הם גינקולוגים מהשורה הראשונה.

אחרי שהקמנו חומת בטון של 8 מטרים, 15 טון כל אלמנט, אחרי שהשקיעו מיליארדים בחומה, אחרי שקוממנו עלינו חצי עולם, מזהירה עתה מערכת הביטחון מפני מנהרות מתחת לחומה. הופ, שכחנו שהחול שתחת הקיר, מעומק של נגיד חצי מטר, היכן שמוטמנת תחתית החומה, ועד לב כדור הארץ – פרוץ לגמרי. לחומה אין רגליים והפלשתינים, כמו כל חומר בטבע, כמו מים, למשל, כשהם נלחצים, כשהם נדחפים, כשהם נבלמים – הם מוצאים פירצה.

ברפיח ולאורך הגבול המצרי הם כבר גילו את נפלאות החול. הם מצאו שישראל ששולטת ביד קשה ובזרוע נטויה באוויר, בים וביבשה, לא שולטת בכל עומק

אוי חלם, חלם. לעולם לא תחסרי מומחים ופרויקטים ביטחוניים. לעולם לא ינוחו ממעש קבלניך המתעשרים. לעולם לא תשבות מערכת הביטחון ממלאכתה הבזבזנית. אם לא נגיע להסכם עם הצד השני, אם לא נשב להידברות ונישאר חד-צדדיים לנצח, אם לא נקלוט כי מערכת הביטחון אינה מספקת שום פתרון, אלא רק דחייה והחרפה, יגיע היום שבו נחפור תעלת מים מלוחים לאורך כל הקיר. נתקין זיזים על פסגתו, נגביה את 8 המטרים ל-12, נשלב אלמנטים חשמליים ופעמוני בקר בצדדים, וגם אז נשב בפחד במרפסת ונקשיב לאזהרות דיכטר, יעלון ומופז.