"ההיסטוריה הוכיחה: ננצח את השב"ס"

"ההיסטוריה של שביתות האסירים הביטחוניים הוכיחה פעם אחר פעם כי בסופו של דבר, השובתים תמיד בצד המנצח. כך יקרה גם הפעם". את הדברים אומר בראיון ל-ynet "אבו אחמד", מנציגי האסירים הביטחוניים, ששובתים רעב גם הבוקר (יום ב') - זה היום השני ברציפות.

ביום רביעי צפויה להתרחב השביתה והיא תכלול את האסירים בבתי הכלא הנוספים, כולל בתי הכלא של צה"ל. ייתכן כי גם האסירים המנהליים יצטרפו אל השביתה. גם הורי האסירים צפויים להשתתף בהפגנות המחאה, ומגזרים רחבים במוסדות הרשות ובציבור הפלסטיני. הארגונים הפלסטינים מקווים כי השביתה תקיף מספר רחב ככל האפשר של משתתפים במטרה לתמוך באסירים השובתים.

מאז החלה השביתה, הוחרפו אמצעי הענישה נגד האסירים, וחייהם השתנו. הטלוויזיות, העיתונים ומקלטי הרדיו הוצאו מהתאים. "הצעדים האלה רק מוכיחים את חולשתן של הרשויות", אומר אבו אחמד. "הם רוצים למנוע מאיתנו לצפות ולקרוא על התמיכה של עמנו ושל דעת הקהל בשביתה הזו, אבל גם בלי האמצעים האלה אנו מרגישים את התמיכה בנו ונחושים להמשיך ולהצליח".

בין הדרישות שהעלו האסירים - אפשרות למגע בין הביטחוניים לילדיהם, שלא דרך מחיצות, בשעת הביקור. ארגון "עדאלה" עתר היום לבג"ץ בדרישה דומה בשם עשרה ילדי אסירים ו"האגודה למען האסיר".  

השביתה, אומר נציג האסירים, היא "בעלת אופי אנושי ומוסרי, ולא נושאת שום אופי פוליטי". הוא וחבריו אינם נרתעים מן "ההצהרות הפרובוקטיביות והגזעניות של השר צחי הנגבי ובכירים ישראלים אחרים", ומבטיחים: "זה לא יפגע ברוח השובתים ולא ירתיע אותם".

איך מתקדמת השביתה?

"לפי שעה השביתה מתנהלת בארבעה בתי כלא מרכזיים של השב"ס ומקיפה 1,500 אסירים. בעוד יומיים יצטרפו בתי כלא נוספים והשביתה תקיף 4,500 אסירים, כשאליהם יצטרפו בהמשך אסירים נוספים בצעדי הזדהות שונים". 

מדוע בעצם לשבות, אם השב"ס והדרג המדיני הודיעו חד-משמעית שלא ייכנעו לדרישותיכם? 

"ההיסטוריה הוכיחה שהצהרות כאלה של הבכירים בישראל מעולם לא החזיקו מעמד. אחרי שבועות של שביתה תמיד נפתח מו"מ והיתה היענות לרגשותינו". 

"אנו יודעים היטב מהן המגבלות של מה שאפשר להכניס לתאים, אבל הדרישה העיקרית היא שיתייחסו אלינו בכבוד". 

"להפסיק את החיפושים". צילום: חגי אהרון

לדברי אבו אחמד, הלימודים ומכשירי הרדיו והטלוויזיה הן זכויות שבג"ץ הבטיח לאסירים לפני מספר שנים. אנשיו דורשים גם להפסיק את "הדיכוי" מידי היחידות המיוחדות של השב"ס, וכן לשפר את איכות המזון. "אנו רק דורשים, כאסירים ותיקים יותר מאלה הפליליים, לאפשר לנו לבשל את האוכל שלנו בעצמנו, ולא לאכול מידי האסירים הפליליים".

מה יחשוב ישראלי ממוצע על דרישות שכאלה, כאשר חלק מהאסירים הם רוצחים?

"בין שני העמים יש מאבק מתמשך, ובגלל זה לקחו את החופש שלנו. אנו לא דורשים לקחת אותו מחדש, רק שיתנו מאסר בתנאי כבוד.

"לאורך השנים אנו בדיאלוג עם הנהלות בתי-הכלא. אנו יודעים את חשיבות הדיאלוג, אבל כשהכרזנו על שביתת הרעב, זה היה הצעד האחרון לאחר שכל הדרישות שלנו לא נענו ולא ראינו שום כוונה להבין את מצוקתנו".

השר לביטחון פנים אומר שמצידו, אתם יכולים לצום עד מוות. 

"אלה דברים פרובוקטיביים וגזעניים, שפוגעים בכבודנו. אבל אנחנו מוכנים לאתגר ונתמודד עמו. הדברים האלה לא יכניעו אותנו, וההיסטוריה כבר הוכיחה שידוע מי יהיה הצד המנצח במאבק הזה, שהוא בעיקרו מאבק של רצון ונחישות".

"הדברים האלה, לפני שהם נטולי אמת, הם נטולי ערך. זה בסך-הכל תירוץ להמשך הפגיעה בנו ובמאבק שלנו. כאשר אתה מנגן לדעת הקהל על העניין הביטחוני, אתה שואף למנוע מאיתנו להשיג את תמיכת דעת הקהל. סביר שהעניין הביטחוני יועדף על פני הכבוד האנושי, אבל לגופו של עניין, אין שום אמת בדברים האלה".

אחד האמצעים בהם עשויים הסוהרים לנקוט הוא הפעלת מנגלים, בתקווה שריח הבשר הנצלה "ישבור" את רוחם של שובתי הרעב. אבו אחמד רואה בכך אמצעי מגוחך. "זהו ניסיון סרק להציג את השביתה שלנו כשביתה חלשה, שניתן לשבור אותה בקלות. הרעיון הזה, כמו רעיונות אחרים, הוא שטות שלא תזיז לנו. אחרי שבועות של שביתה, הם יבינו שאנחנו חזקים מכדי להישבר. בן אדם שחי שנים בכלא, בתנאים קשים, לא יישבר בגלל מנגל עלוב".