פרוג זה איכסה
סולן "ג'טרו טאל" איאן אנדרסון שונא רוק פרוגרסיבי ("ז'אנר שיותר מדי מרוכז בעצמו"), מתעב את רדיוהד ("הם נוראיים", אוסף אופנועים למרות שאין לו רישיון, מתמסטל מפלפלים חריפים ועדיין עומד על רגל אחת. עוד שבועיים הוא בקיסריה
להקת הפרוג-רוק, ג'טרו טאל, היא אולי השריד האותנטי האחרון לעידן בו דינוזאורים של רוק מתקדם הסתובבו חופשי בין במות גדושות פירוטכניקה לאולפני ההופעות. בניגוד ללהקות פרוג רבות מתור הזהב של הרוק המתקדם, איאן אנדרסון שחגג לפני שבוע את יום הולדתו ה-57, משמר את מורשת הלהקה כמעט ללא שינוי.
למרות גילו הוא ממשיך להשתולל ולהופיע במסגרות שונות - סולו, עם תזמורת ועם ג'טרו. במקביל הוא עוסק בגידול דגי סלמון וסוגים שונים של פלפלים חריפים, הצלת חתולי בר נכחדים ואיסוף אופנועים. בשנה האחרונה הוציא אנדרסון שני אלבומים - האחד סולו - 'Rupi's Dance'והשני 'Christmas Album' שמאגד בתוכו שירים באווירת חג המולד. לקראת ביקורו הרביעי בארץ בעוד שבועיים יחד עם להקתו שתופיע בקיסריה ב-30 באוגוסט - החלפנו איתו כמה מילים. אנדרסון התגלה כאנגלי חביב שאוהב לדבר ולספר ונסחף בתשובותיו לכיוונים שונים תוך כדי הטפה לאהבה ושלום עולמי.
מזל טוב, חגגת יום הולדת.
"כן, תודה רבה".
אין ברירה, חייבים לשאול, לא מפחיד להופיע בישראל?
"אני מודע מאוד למצב המורכב של הפוליטיקה בישראל ולא, ממש לא מפחד. אני יודע שמדונה ביטלה הופעות בארץ אבל לדעתי זה מסיבות יותר אישיות ואיומים יותר ספציפיים. אנחנו לא נכנעים לתכתיבים של כל מיני טרוריסטים, כמו שאנחנו, כלהקה, לא נפתור את בעיית השלום העולמי. לא ניראה לי שאת הבעיות האלה אפשר לפתור בארוחת ערב רומנטית, לאור נרות בקמפ דייויד".
בשנה האחרונה הוצאת שני אלבומים, מה ההבדל בגישה בין יצירת אלבום סולו ליצירת אלבום של "ג'טרו"?
"כשאני כותב חומר לאלבום סולו אני משוחרר מהמחשבה שהחומר צריך 'לשמח גם את המתופף'. אלבום סולו הוא יצירה הרבה יותר אגואיסטית ואנוכית. בחומרים שאני כותב לג'טרו טאל אני לוקח בחשבון שהדברים אמורים למצוא חן בעיני כל חברי הלהקה ושהם בטח יעברו שינויים ע"י חברי הלהקה כאשר כל אחד ישנה ויוסיף מעצמו ליצירה, דבר שמביא לפריחה מוזיקלית של המוצר הסופי".
איך הכותב של "אקוולונג" שהוא אלבום אנטי דתי, חי עם הכותב של "קריסמס אלבום"?
"אני לא אדם אנטי דתי, אני פשוט נגד ההשתלטות הדת על ההגיון הבריא, ולא משנה עם זה נצרות, יהדות, איסלם או הינדו. דת, בדומה למוזיקה, צריכה ללמד שלמרות ההבדלים בין בני האדם, אנו יכולים לחיות אחד לצד השני בהרמוניה. מה שעושה את כדור הארץ מקום מעניין זה השוני בין האנשים, תאר לעצמך שכל האנשים היו מאמינים באותה הדת, או שכולם היו אוהבים אותה מוזיקה, זה היה משעמם וחד גוני".
איך אתה מסתדר עם הצורך של המעריצים ב"ג'טרו טאל" הקלאסית הישנה והאהובה, לעומת הצורך האינדיבידואלי שלך להמשיך ולהתפתח כאמן ויוצר?
"בדיוק כמו שאחרי שסימנו את האלבום הראשון שלנו, ניגנו אותו על הבמה כשהראש שלנו היה ביצירת האלבום הבא. זה דבר שכל מוזיקאי לומד להכיר בתחילת דרכו – כשעל הבמה הוא מנגן את העבר שלו והראש שלו כבר בעתיד שלו".
אפשר לשחק איתך משחק קצר?
"משחק….. כן".
טוב, אז בא נגיד שאתה פסיכולוג, אני אתאר לך בן-אדם ואתה תגיד לי מה דעתך עליו. הוא אדם שלעולם לא עבר מבחן רישוי לנהיגה אבל הוא בעלים של אוסף אופנועים קטן והתחביב שלו זה לגדל זנים שונים של פלפל חריף?
"זה בטח אדם שמעדיף את הצורה החוקית של ריחוף קל בעזרת קפסאיצין שהוא הייסוד הכימי בפלפל חריף שגורם להעלאת אנדרופינים במוח, והוא חוקי להעברה בין יבשות. אף על פי שלאחרונה עצר אותי שוטר גבול ספרדי שהיה בטוח שהוא תפס אצלי כמות גדולה של הרואין. הוא החליט לבדוק את החומר כמו בסרטים ולקח טעימה עם האצבע, בחיי שניסיתי לשכנע אותו שלא כדאי לו, אבל הוא התעקש לבדוק. מדובר היה באבקת הבאנארו (הערת המחבר - פלפל חריף מאוד), ומיד אחרי שהוא טעם עיניו יצאו מחוריהם, הוא התחיל להזיע ורץ מהר לשרותים. כשהוא לא חזר אחרי כמה דקות פשוט המשכנו לעבור את הגבול".
האדם השני הוא כוכב רוק שהתפרסם בנגינת חליל כשהוא עומד על רגל אחת והוא שונא את המילה הראשונה בשם להקתו, המורכבת משתי מילים.
"זה בטח האל ההינדי קרישנה שאתה מדבר עליו. לפני 5,000 שנה קרישנה הצעיר נהג לנגן על חליל כשהוא עומד על רגל אחת, בנסיון לפתות רועות צאן צעירות. האמת שלא ידעתי על זה כלום עד שעיתונאי הודי התעצבן אלי כי הוא חשב שאני מתבדח על חשבון האל הכי אהוב בהודו. גם בקרב השבטים האינדיאנים יש אגדות על נגן חליל על רגל אחת, למעשה סיפור אגדה כזה מסתובב בגירסה זאת או אחרת בכל העולם, לגרמנים יש את החלילן מהמלין למשל. כפסיכולוג אני מנתח את האנשים הללו, שהם אני כמובן, כאנשים בעלי אישיות מורכבת ומתוסבכת מעט, עם נגיעות באמנות".
יפה, אז נחזור לאמנות, בתור הכוח היוצר בלהקה, אתה לא מרגיש לפעמים ש'ג'טרו טאל' הפכו למותג מחייב שמגביל את היצירתיות שלך?
"חשוב לזכור שהכוח היוצר בלהקה, מגיע מכיוונים שונים, זה לא רק אני וכל השאר הם 'נגנים שכירים', לכל אחד בלהקה יש יכולת, אפילו הקטנה ביותר, להשפיעה על היצירה המוזיקלית. על הבמה אנחנו חמישה נגנים דמוקרטים ולכל אחד יש אפשרות להשפיע ולכוון את הנגינה וכמובן שהרוב קובע. אני לא חושב שהיצירה במסגרת 'ג'טרו טאל' מגבילה יותר מעבודת צוות אחרת, בכל עבודה קבוצית של מספר אנשים אתה מוגבל ע"י יכולתם של חברי הקבוצה".
בזמנו, ניסיתם במכוון ליצור פרוגרסיב-רוק או שההגדרה באה רק בדיעבד?
"אני בכלל לא חושב ש'ג'טרו טאל' היא להקת פרוג-רוק, את זה אפשר לומר על להקות כמו ELP או ג'נסיס ויס המוקדמים. במובן הרחב של המושג רוק מתקדם ניתן להכליל להקות רוק רבות משנות ה-80 וה-90 שתרמו להתקדמות של הרוק, כמו את... איך קוראים ללהקה הזאת שכל עיתונאי אנגליה מאוהבים בה? הלהקה עם טום יורק?"
רדיוהד?
"כן, אני אישית חושב שהם נוראיים, אבל לא ניתן להתכחש לתרומה שלהם להתקדמות הרוק ולהרחבת המושג רוק, בכך למעשה הם מתקדמים - במובן הזה הרוק התקדם מאז ראשיתו. לדעתי, להכליל את 'ג'טרו טאל' תחת קטגורית הז'אנר 'פרוג-רוק' בדומה לג'נסיס ויס זה טעות. אמנם ניגנו מה שנחשב ל'פרוג-רוק', רק שאנחנו צחקנו מכל הסצינה הזאת, כשכיוונו לכך את המוזיקה ואת הצורה שהופענו, הומור שאני לא מוצא בלהקות פרוגרסיב רוק אחרות. למעשה אני לא נהנה מלהקשיב למוזיקת הפרוגרסיב רוק זה ז'אנר שיותר מדי מרוכז בעצמו וחסר רגשות כי הכל מחושב מדי".
אז מה אתה מעדיף לשמוע?
"אתה יכול למצוא אותי בקלות בין צלעות המשולש של מאדי ווטרס, קפטין ביפהרט ובטהובן. אהה... ויש לך עוד דקה ושש שניות לראיון".
אז שאלה אחרונה, אחרי 36 שנה של הופעות אנרגטיות עם "ג'טרו טאל" אתה חושב שיבוא יום בו תהיה "זקן מדי לרוקנ'רול"?
"כן, זה בטח יגיע יום אחד ולכן אני משתדל להרבות ולהופיע. אני נורא אוהב להופיע וחשוב לי לא להגיע לנקודה בה לא אופיע יותר משבועיים. ההופעות חשובות לי לכושר הפיזי והמנטלי. וזה עדיף בהרבה מאשר לצאת כל בוקר לג'וגינג עם מרטין - נגן הגיטרה של 'טאל'".
(תודה רבה לגידי הברט שהשתתף ועזר בראיון)
לפנייה לכתב/ת 
