זוג יונים

עדלי מרכוס וקרן פלג (בקרוב מרכוס), הזוג שרץ לדירה, מציגים על המסך זוגיות נהדרת נטולת חיכוכים ותככים. האם זה אמיתי? "מה שרואים בתוכנית זו הזוגיות האמיתית שלנו", טוענת קרן. "מי שרגיל לקלל בבית יקלל גם בטלוויזיה, וכך גם מי שצועק ואוהב להאשים ולהתווכח".

תגידו, אתם בכלל רבים?

שניהם ביחד: "לא".

אף פעם?

"לא".

צעקות, טריקת דלת, משהו?

קרן: "לא! אנחנו שונאים לריב. זה לא אומר שבזוגיות הקודמת של כל אחד מאיתנו לא היו מצבים שהעלו רוגז וכעס, אבל אם מתחיל משהו שנראה כמו ריב, אנחנו עוצרים ומדברים על זה".

עדלי מרכוס קרן פלג רצים לדירה (צילום: שמואל יערי)

כל אחד מעשרת הזוגות, שהתחילו בתחרות "רצים לדירה", זכו לכינוי שיהלום את אופיים. אבי וג'ולי הם "האמביציוזים", אורי ונטע לי "הקיבוצניקים", איתי וגלי "הרוחניים", ועדלי וקרן סיימו עם הכותרת "היאפים התל אביבים".

"מרבית הזוגות גרים בפריפריה ואנחנו גרים בתל אביב", ממהר עדלי להפריך את התדמית. "אנחנו נראים טוב, קרן בלונדינית ואני נוסע ברובר קטנה, אז כולם אומרים 'וואו איזה עשירים' - זו בדיחה".

נשמע כאילו יש למישהו משהו נגדכם.

קרן: "רוצים ליצור נגדנו אנטגוניזם. אמרו שאבא שלי יקנה לי דירה. אנחנו גרים בדירת שני חדרים קטנה וצוחקים על זה, שואלים את אבא שלי מה עם הדירה שהבטיח. חלק מהזוגות בוכים ומציגים עצמם כמסכנים. מתברר שהם לא מסכנים כמו שהם עושים את עצמם. העניין פה הוא לא למי מגיע יותר ומה מצב העו"ש של המשתתפים. המשחק הוא לא מטעם לשכת הסעד. מי שיצליח יזכה בדירה, ולא בשל המצב הכלכלי שלו".

סוף סוף יוצאים מכם קצת עצבים.

עדלי: "אנחנו עובדים קשה בשביל הכסף שלנו, לא חוסכים. חיים עם מה שיש. לא חושבים פעמיים לפני שיוצאים למסעדה טובה, אבל גם לא נוסעים חמש פעמים בשנה לחו"ל. אין טעם לקנא בנו".

משחקים נקי

כחובבי מסעדות, עדלי וקרן מציעים שחלק מהראיון יתבצע במסעדה תל אביבית הומת אדם. המארחת שמובילה אותנו לשולחן מאחלת להם בהצלחה. המלצרית, שמגישה את התפריטים, אפילו יותר מתלהבת: "כל המסעדה בעדכם. אתם לא יודעים מה הולך במטבח מהרגע שנכנסתם". אין מה לדבר, הם הזוג שאוהבים לאהוב.

מי לדעתכם יזכה בפרס חביבי הקהל, ששווה 50 אלף שקל?

"אנחנו. באתר האינטרנט אנחנו תמיד ראשונים. בכל מקום אומרים לנו שהצביעו לנו".

ובכל זאת, במהלך בפרקים הראשונים כמעט לא ראו אתכם.

"במבחן הזוגיות אין אצלנו אקשן. אנחנו לא רבים ומתכסחים, ולכן הראו אותנו פחות. שיחקנו משחק הוגן, ולכן לא ייצרנו כותרות".

אז מי אתם מהמרים שייקח את הדירה?

"בפרקים הראשונים ידענו פחות או יותר מי יעוף. עכשיו אנחנו בגמר, התחרות שווה, הזוגות הטובים הגיעו עד כאן והכל פתוח. יש לנו יתרון ואנחנו יכולים לגבור עליהם, אבל מניסיון הרבה משימות הסתיימו במזל של המשתתפים ולצערנו יש זוג אחד שהכל מסתדר לו, אי אפשר להבין איך - ג'ולי ואבי".

עדלי: "הסלוגן שלהם הוא 'לא באנו לחפש חברים'. זה קצת מוזר, כי לפני שהתחילו הצילומים ונפגשנו באודישנים, החלפנו טלפונים והוזמנו להתארח אצלם במושב".

מה קרה ביניכם?

"היה לנו קטע מסריח איתם, כשקבענו לארוחת בוקר והם הבריזו כדי להגיע מוקדם יותר לתחנה הראשונה. בסוף יצא שישבנו שם חצי שעה וחיכינו יחד איתם עד שהתחנה תיפתח. ההתנהגות שלהם לא מכובדת, אז שלא ישחקו אותה מסכנים כשכולם מחליטים לא לדבר איתם".

קרן: "לצערנו זה לא כמו בתוכנית הישרדות, שהמתחרים מחליטים מי יעוף. אי אפשר להפריע להם, רק לא לעזור. גם אנחנו רוצים את הדירה, אבל נעשה את זה חכם. התחברנו עם נטע לי ואורי, כי הם זוג חזק. אסטרטגית, אני מאמינה ששניים חזקים טובים מאחד".

מה האסטרטגיה שלכם?

עדלי: "המטרה היתה להגיע לגמר, ורק אחר כך להתחרות על הדירה, וכך עשינו. זו לא תחרות של מאה מטר אלא של 12 פרקים, ולדעתנו אפשר לשחק משחק נקי, ספורטיבי וישר".

קרן: "אם לא נזכה, נלחץ ידיים ונגיד - מי שהיה החזק זכה. במקרה זה אנחנו מנוגדים לגמרי לאבי וג'ולי. לדעתנו, אפשר להגיע רחוק ולכבוש את המטרה בלי לדרוך על אנשים".

אריק ורחלי טענו שהמשחק לא הוגן.

עדלי: "אריק ורחלי בסך הכל ניסו לתפוס כותרות. הם חשבו שהרעש שהם מייצרים וצווי מניעה לשידור התוכנית יפרסמו אותם. ברגע שהבנו שהם חושבים שפגענו בהם, צלצלנו אליהם ללבן את העניין אבל אריק צעק עלינו אז ויתרנו. בכל מקרה, אנחנו מודים להם על כך שהם החליטו שאנחנו זוכים בדירה".

ברכה מהרב

עדלי, 29, נולד, גדל וחי במרכז תל אביב ("מודיעין? אופציה קשה למי שלא יצא מאותו בלוק כל חייו, אבל אופציה"). הוא שיחק במשך שנים כדורגל מקצועי בעקבות אחיו, משה מרכוס, שהיה שוער במכבי ת"א. "חשבתי שהמשחק יהיה רציני יותר, אבל ההורים שלי דחפו אותי ללימודים אקדמיים", הוא מתנצל. "אני קצת מצטער על זה, אבל לא התרחקתי לגמרי מעולם הספורט".

כיום הוא משמש מנכ"ל מינהלת ליגת העל בכדורסל. "אני אוהב את התחום, למרות שעדיף לשחק מאשר לנהל", הוא מודה. ברזומה האקדמי שלו לימודי עריכת דין, "אבל אני לא מתחבר לזה. באופיי אני לא טיפוס וכחן ולא אוהב להתפלפל על כל שטות. בעיקרון אני מעדיף לסגור הכל מהר, גם במחיר של התפשרות, מה שבעייתי במידה מסוימת לעורך דין". בצבא שירת במשטרה צבאית כלוכד עריקים. "אצלי היו הכי פחות מאבקי כוח עם העריקים", הוא מתגאה.

קרן, 28, נולדה בפתח תקווה להורים אנשי צבא קבע. מגיל צעיר הוקדשו חייה לריקוד. בגיל 11 התחילה להופיע בפסטיבלים שונים, למדה בתלמה ילין במגמת מחול, ולאחר השירות הצבאי המשיכה לתואר ראשון בהוראת הריקוד. במהלך השנים החלה להופיע באופן מקצועי כשחקנית וזמרת בהצגות ומחזות זמר וככוריאוגרפית בקליפים, בטקסי האוסקר הישראלי, באירוויזיון ועוד. כיום יש לה סטודיו לריקוד בראש העין. "אני חולת במה וטלוויזיה", היא מסכמת. "אנשי מקצוע מכירים אותי. הריאליטי הוא לא כרטיס הביקור שלי".

קרן ועדלי ביחד כבר שלוש שנים - מהערב שבו נפגשו במסיבה סוערת. בעוד פחות משבוע הם ממסדים את יחסיהם. "ביקשנו מהרב שיברך אותנו בחופה שנזכה בדירה", הם נסחפים. על ההזמנה לחתונה (הנושאת את הכותרת "קרן ועדלי רצים לחופה") הוטבע הלוגו של "רצים לדירה", כשהדמויות לבושות כחתן וכלה. את ירח הדבש הם יעבירו יחד עם אורי ונטע לי, שהתחתנו לפני כמה שבועות.

"כל החיים שלי עשיתי המון דברים במקביל", מספר עדלי. "לא היתה לי מערכת יחסים רצינית לפני קרן, ותמיד אמרו לי שזה מהפחד להתחייב. והנה אני מתחתן".

"רצים לדירה", ערוץ 2, ב' 20.50