שמונה תינוקות נדבקו ממוהלים בהרפס באיבר המין בזמן ברית המילה לאחר שהמוהלים ביצעו בהם – כחלק מטקס הברית – מציצת דם באמצעות הפה. חלק מהתינוקות לקו בהתקפים חוזרים של הנגיף לאחר ההדבקה הראשונה, ותינוק אחד סובל מנזק מוחי קבוע לאחר שהנגיף גרם לדלקת מוח.
מחקר ישראלי, שהתפרסם בימים האחרונים בעיתון היוקרתי בעולם לרפואת ילדים – "פידיאטריקס" – מגלה בפעם הראשונה כי שמונה תינוקות בני ימים אחדים נדבקו בנגיף ממוהלים שנשאו אותו ברוק שלהם.
מה אומרת ההלכה
אפשר גם עם שפופרת / רמי חזות
מציצת הדם על-ידי המוהל בזמן ברית המילה מקובלת מדורי דורות, והמקור לכך מופיע בגמרא – הסביר אתמול הרב יוסף שרעבי, המשמש כבוחן מוהלים
ארבעה מהתינוקות נדבקו משני מוהלים. מקרה נוסף של תינוק יהודי שנדבק בצורה דומה – שאינו מופיע במאמר – דווח לפני שבועיים מבית-החולים לילדים בטורונטו.
בברית המילה שלושה חלקים: משיכה לאחור של העורלה, חיתוך העורלה – ומציצה, שבמהלכה ממלא המוהל את פיו ביין, מניח את פיו על הפצע שנותר לאחר המילה ומוצץ את הדם. לאחר מכן הוא יורק את התערובת של הדם שנשאב והיין לתוך כלי מיוחד.
המציצה מתבצעת כמה פעמים, עד לעצירת הדימום. בעוד ששני החלקים הראשונים מהווים את טקס המילה עצמו, המציצה מתבצעת מסיבות רפואיות כדי למנוע דימום.
בשנים האחרונות, בגלל הסכנה להעברת מחלות זיהומיות במגע בין פיו של המוהל לפצע, משתמשים חלק גדול מהמוהלים בקשית מיוחדת או בשפופרת לצורך המציצה, אולם רבים ממשיכים עדיין לבצע את המציצה לפי הנוהג הישן.
החוקרים הישראלים, בראשותו של ד"ר בני גזונדהייט, רופא ילדים מבית החולים "סורוקה", מדווחים על שמונה מקרים של תינוקות שחלו בהרפס מסוג 1, האופייני לאיזור הפה והשפתיים, בגלל מוהל נגוע בהרפס. שמונת הילדים טופלו בחמישה בתי-חולים. בגלל היעדר מנגנון דיווח מסודר על סיבוכים רפואיים בעקבות ברית מילה קיבלו החוקרים דיווח על המקרים באמצעות קשרים אישיים, והם אספו עליהם מידע מהתיקים הרפואיים של המטופלים וניהלו מעקב אחר מצבם לאחר ששוחררו מבתי-החולים.
מהמידע שנאסף עולה כי ההרפס גרם לתינוקות לתופעות באיזור איבר המין. בעת אישפוזם סבלו כל התינוקות מחוסר תיאבון, מחום ומפריחה באיזור הפין.
נגיף ההרפס בודד בבדיקות המעבדה שנלקחו מכל התינוקות, אולם לא נמצאה עדות לקיומו אצל אף אחת מהאמהות שלהם, דבר שהיה עשוי להסביר את ההדבקה. אחד התינוקות סבל בעקבות ההדבקה מדלקת מוח ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית-החולים "שיבא".
שישה מהתינוקות אושפזו בבית-חולים וקיבלו טיפול נגד הנגיף דרך הווריד. ארבעה מהם סבלו מאירועים חוזרים של התפרצות הנגיף באיבר המין שלהם לאחר ששוחררו לביתם, והתינוק שסבל מדלקת מוח נותר עם נזק נוירולוגי ארוך-טווח.
ארבעה מהמוהלים נבדקו, ונמצא כי הם נושאים את נגיף ההרפס. החוקרים הסיקו כי קיימת עדות חזקה לכך שהתינוקות נדבקו מהמוהלים בגלל אופן פיזורם של הנגעים באיזור איבר המין, העיתוי שבו הופיעה המחלה (4-11 יום לאחר הברית), העובדה שבודד הרפס מהסוג שאופייני לאיזור הפה ולא לאיברי המין, העובדה שהאמהות לא נשאו את הנגיף והיעדר המחלה אצל בני המשפחה האחרים.
"בגלל שבכל המקרים המוהל מצץ את הדם באמצעות הפה לאחר שחתך את העורלה, סביר מאוד שהזיהום הועבר ישירות באמצעות המגע עם הפה או עם הרוק", הם כותבים.
החוקרים מציינים במאמרם כי התופעה אינה מדווחת כראוי, וכי המקרים שתוארו במאמר הם רק "קצה הקרחון" של השכיחות האמיתית של ההדבקה במחלה.
"עד לפני מאה שנה טקס המציצה היה הדרך ההיגיינית ביותר לטפל בפצע שנוצר בברית", אמר ד"ר גזונדהייט, מחבר המאמר. "כיום הוא מהווה סכנה בריאותית של ממש ומשקף קרע תרבותי עמוק בין המסורת הרבנית השמרנית לבין צורכי העידן המודרני. אנחנו לא נגד ברית מילה אלא נגד ביצועה בדרך כזו שעלולה לגרום לתינוק למחלה קשה, לאשפוז ממושך ולצורך לעבור בדיקות מכאיבות. כל הורה שבנו עובר ברית מילה צריך להתעקש על כך שהמוהל ישים מסכה על פניו וישתמש בכלים סטריליים, ובשום אופן לא יבצע מציצה באמצעות הפה אלא בעזרת שפופרת מיוחדת בלבד".
