| |
כמה עולה התואר?
צילומים, הדפסות, תוספות, נסיעות, שכר לימוד, מגורים - את כל אלו ועוד משלמים הסטודנטים מכיסם או מכיס ההורים במשך שלוש שנים ארוכות לפחות ; שלא לדבר על אובדן השכר הפוטנציאלי שהיו יכולים להרוויח אם היו הולכים לעבוד ; כמה באמת עולה לעשות תואר ראשון?
בני ברק ומיכל פלד-פליישר
לא קל להיות סטודנט בימינו. שכר הלימוד הגבוה הוא נושא לוויכוחים חוזרים ונשנים, אבל בלהט הוויכוח נשכח לפעמים פרט אחד חשוב: במהלך הלימודים נפלטים הסטודנטים כמעט לחלוטין ממעגל העבודה, ואפשרויות התעסוקה שלהם מוגבלות עד לא קיימות. הלימודים נמשכים במקרה הטוב שלוש שנים, וההוצאות מסביב - ספרי לימוד, צילומים, נסיעות - הולכות ותופחות. בניגוד לצבא, שמספק מגורים ואוכל ברמה כזאת או אחרת, הסטודנטים צריכים בדרך כלל לממן את ההוצאות האלו בעצמם. ואם אין להם כסף - הם חייבים לקחת הלוואות מההורים או מהבנק.
משה וסמדר קצין מחברת חשב, המתמחה בעריכת תחשיבים, נרתמו למשימה וניסו לחשב כמה
| 50% לא גרים עם ההורים (צילום: אילוסטרציה, שלום בר טל) |
כשעושים את החשבון הנכון והמלא של הוצאות שכר הלימוד, מתברר שמדובר בהשקעה גדולה מאוד. כמה גדולה? די אם נאמר שבהשקעה דומה היה אפשר לקנות מכונית מנהלים מפוארת. מחירו של תואר ראשון בישראל בשנת 2004/5 הוא לא פחות מ-178,260 שקל (כולל חישוב אובדן הכנסה), או 56,275 שקל (ללא חישוב אובדן הכנסה והנחות). נשמע מופרך? המציאות מוכיחה אחרת.
לקראת הלימודים
טופס מועמדות והרשמה. הצעד הראשון בדרך לאוניברסיטה הוא מילוי טפסי ההרשמה והגשת המועמדות ללימודים לתואר הראשון. את ערכת ההרשמה, הכוללת מספר טפסים, ניתן לרכוש בחנויות הספרים במחיר של כ-410 שקל. רוב הסטודנטים מגישים את מועמדותם למספר אוניברסיטאות (בדרך כלל שתיים לפחות), ולאחר שקיבלו תשובה אם התקבלו או לא - מחליטים היכן ללמוד.
ספרי לימוד, מחברות, כלי כתיבה וחומרי עזר. הורים נוטים להתלונן על מחירם הגבוה של ספרי הלימוד לבתי הספר, אבל לעומת מחירי הספרים הנדרשים ללימודים באוניברסיטה מדובר במשחק ילדים של ממש. חלק מהספרים הם באנגלית ודורשים יבוא מיוחד ארצה, והמחיר בהתאם. אמנם את רוב ספרי הלימוד ניתן למצוא בספריות, אך אלו מציעות בדרך כלל מספר נמוך של עותקים, והסטודנטים נלחמים עליהם לא מעט. בכל סמסטר לומדים קורסים אחרים, והספרים משתנים, מה שמצריך קנייה לפחות פעמיים בשנה (אם לא שלוש).
בזמן שלמדתם
שכר לימוד. הנושא הכי שנוי במחלוקת. שכר הלימוד הגבוה יחסית במדינת ישראל
| לפחות יש הנחות לסטודנטים (צילום: אביגיל עוזי) |
(תלוי לאן משווים) הפך את הלימודים האקדמיים לנטל רציני על הנושאים בעול התשלום - בדרך כלל ההורים. על שנת לימוד באחת האוניברסיטאות תשלמו כ-8,600 שקל בשנה, ובמכללות המחיר אף גבוה יותר. את התואר הראשון ניתן להשלים ברוב החוגים תוך שלוש שנים (לא כולל ארכיטקטורה, רפואה, רפואת שיניים, ראיית-חשבון ועוד), אך בפועל מדובר בעניין תאורטי לחלוטין - ורוב התארים הראשונים נמרחים הרבה מעבר לכך. הדרך היחידה לחמוק מכך היא להיות בעלי הורים החברים בסגל האוניברסיטה - ואז אתם פטורים מתשלום.
תוספת לקורסים חיצוניים. שכר הלימוד הבסיסי אינו כולל מספר קורסים שהם חובה להשלמת התואר, אך נחשבים חיצוניים. מדובר בדרך כלל בשפות - לימודי אנגלית למי שלא הגיע לרמת פטור בפסיכומטרי, לימודי עברית לעולים ולסטודנטים זרים, ולימודי שפה זרה נוספת בחוגים ההומניים. גם אם לקחתם מספר שעות גדול יותר מהרגיל באחד הסמסטרים תאלצו לשלם על כך תוספת מיוחדת.
דמי שמירה. המצב הבטחוני לא פסח על האוניברסיטאות, שהציבו בשעריהם מאבטחים קפדניים. התשלום על כך נופל כמובן על הסטודנטים, שנאלצים לתרום כ-415 שקל בשנה לקופת האוניברסיטה לטובת לימודים בטוחים.
הוצאות נסיעה. בעיה גדולה וטורדנית. אם אינכם גרים במרחק הליכה מהאוניברסיטה (מה שבחלק מהמקרים מקפד את אפשרויות התעסוקה הנמוכות ממילא שלכם), הרי שתאלצו לנסוע אליה. כרטיס חופשי-חודשי לאוטובוס עולה כ-315 שקל, ובהנחה ששנת הלימודים האקדמית נמשכת שמונה חודשים, והתואר אורך שלוש שנים, החישוב הכולל מגיע ל-7,560 שקל. אם הסטודנט בר המזל מצוייד במכונית משלו, הרי שבמידה והוא גר במרחק 20 ק"מ מהאוניברסיטה ומשלם 4.90 אגורות לליטר דלק, תוך שלוש שנים תגיע ההוצאה לכ-4,320 שקל. אלא שכאן לא מסתיימת ההוצאה: החנייה היא עניין דחוק ברוב האוניברסיטאות, והסטודנטים משלמים עליה כשבעה שקלים ביום בממוצע. בחישוב של שלוש שנים מגיעות הוצאות החנייה ל-1,700 שקל - ובסך הכל 6,020 שקל, לא כולל את עלות הרכב עצמו.
ארוחה בקפיטריה. על איכות המזון באוניברסיטה אין מה להרחיב, אבל מה שברור זה שהוא
| וצריך גם ללמוד... (צילום: חיים הורנשטיין) |
צילומים. מאמרים, סיכומי שיעור ולעתים חצאי ספרים - את הכל ניתן וצריך לצלם. בהנחה שצילום עולה כ-15 אגורות, ושבשנה נדרשים 300 צילומים לפחות, מגיע הסכום ל-135 שקל בשלוש שנים. אם הסטודנט חולה, עושה מילואים או סתם נעדר מהלימודים - ההוצאה על צילומים תעלה ותפרח.
טלפונים הקשורים ללימודים. למרצה, למתרגלת, לתלמיד חרשן או סתם כדי לקבוע עם חבר בקפיטריה - הטלפון, ובעיקר הסלולרי, הוא חברו הטוב של הסטודנט. כמות המספרים העוברים מיד ליד ביום ממוצע באוניברסיטה לא היתה מביישת אף פיק-אפ בר תל-אביבי בשיאו, וההוצאה בהתאם.
שירותי הדפסה. אפשר לתת למישהו אחר להדפיס עבורכם את עבודות הגמר בצורה נקייה ומסודרת, רק שזה יקר. כמה יקר? 10 שקלים לעמוד. מומלץ רק בעבודות גמר ובסמינריונים חשובים.
תשלום עבור אישורים שונים. אחת מנקודות הדמיון המובהקות בין האוניברסיטה לצה"ל היא טופס הטיולים בכניסה וביציאה. עברתם חוג? הקפאתם את הלימודים? חזרתם ללמוד? כל הדברים האלה דורשים אישורים מגורמים שונים באקדמיה, ועל כל טופס כזה תאלצו לשלם.
מגורים. כ-50% מהסטודנטים גרים מחוץ לבית ההורים במהלך הלימודים - אחרי הכל מדובר באנשים צעירים שכבר בילו מספר שנים בצה"ל. מחירי הדירות השכורות משתנים מעיר לעיר, ותלויים גם במספר השותפים בדירה ובמצבה. אם מניחים שמחיר השכירות הוא כ-200 דולר בחודש (סכום נמוך ביותר, כמעט לא ריאלי בערים כמו תל-אביב), אך רק מחצית מהסטודנטים משלמים אותו, יגיע החישוב התלת-שנתי ל-10,800 שקל.
מה יכולתי לעשות במקום
הנחות לסטודנטים. נקודת האור הכמעט יחידה מבחינה כלכלית היא ההנחות שמעניקים גורמים שונים במשק לסטודנטים. מוזיאונים רחמניים, מופעים מסובסדים (דרך אגודת הסטודנטים) ובנקים שניאותים להראות את צדם הרך יחסכו לכם כ-50 שקל בחודש, ובסך הכל 1,800 שקל בשלוש שנים.
אובדן שכר פוטנציאלי. זהו הנתון החשוב ביותר בחישוב עלותו של התואר הראשון. בהנחה
שהסטודנט יכול היה להעסיק עצמו בעבודה שהיתה מזרימה לו משכורת ממוצעת (5,157 שקל בחודש נטו) בשמונת החודשים בשנה בהם הוא לומד, ובהנחה שכל התהליך אורך שלוש שנים בלבד, הרי שהשכר הפוטנציאלי של הסטודנט מגיע ל-123,786 שקל. אם מוסיפים לסכום זה את סכום ההוצאות השונות, ומפחיתים את ההנחות לסטודנטים, מגיעים ל-178,260 שקל. לימודים נעימים.
|
