בערב ראש השנה ירימו בבית משפחת פרידמן ברחוב הנשיא בכרכור כוסית לחיי הבן הבכור, גל, שיחגוג באותו ערב את יום הולדתו ה-29. ההורים, דגנית ואורי, לא יצטרכו לשאול את גל מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. כבר היום פרידמן הוא גדול, אולי הגדול מכולם. הישגו המדהים של פרידמן באולימפיאדת אתונה - מדליה אולימפית שניה בקריירה בלי קשר לתוצאות השיוט היום - הופך אותו בעיני רבים לספורטאי הישראלי הבכיר בכל הזמנים.
| הקרב על הזהב |
|
| יריבו הברזילאי של פרידמן: "גל הוא אלוף העולם" / תומר גנור |
|
"אני עשיתי מספיק", מצטנע ריקדרו סנטוס, שמוליך בראש הדירוג בתחרות המיסטרל לפני הגולש הישראלי. הוא כועס על שמאמנו נאלץ להישאר בברזיל ומנסה להרגיע את המתח ערב השיוט המכריע: "כל המתחרים אומרים לי שאנצח, זה מעודד" |
| לכתבה המלאה לחצו כאו |
|
|
|
פרידמן לא מתחרה מול קהל ואין לו אוהדים. גם בעידן הטכנולוגי של ימינו, תחרויות השיט אינם מצולמות וגם אם היו משדרים אותן בטלוויזיה - ספק אם אנשים היו צופים בהן, שלא לדבר על להבין מה קורה בין המצופים. כל זה אינו מפחית מהישגו המדהים של פרידמן, שסימן לעצמו מטרה ועמד בה (נכון, כולנו מקווים לזהב, אבל בכל מקרה מדליה תהיה לו). כמה ספורטאים ישראלים יכולים להתפאר בכך?
פרידמן. המשפחה זרקה אותו למים בגיל צעיר (צילום - איי אף פי)
הסיפור של פרידמן עם הים מתחיל כמעט מגיל אפס. אביו אורי היה מראשוני הגולשים בארץ ודודו מתי היה זה שזרק את הזאטוט למים. הרומן של גל עם המשחקים האולימפים החל בסיאול 88', סמוך לבר מצווה. האולימפיאדה הקוריאנית זכורה כטראומתית עבור מועדון הבית של פרידמן, הפועל שדות ים. צמד השייטים יואל סלע ואלדד אמיר התחרו אז בדגם 470. השניים היו במרחק נגיעה ממדליה אולימפית ראשונה לישראל אבל נאלצו לוותר על שיוט שנערך ביום כיפור. השניים סיימו במקום הרביעי - "המקום הנורא ביותר", כפי שטוען פרידמן עד היום.
חברי שדות ים הסתובבו עם הראש באדמה. "במועדון השיט הייתה הרגשה של אבל", כפי שהעיד פעיל ותיק בענף. קשה לדעת עד כמה הטראומה הזאת נצרבה בתודעה של פרידמן, אולם מאז הוא החליט כי הוא רוצה מדליה. בכל מחיר.
לא רואה ממטר
גל החל לגלוש ביחד עם הדוד מתי בכל מזג אוויר ובכל מצב. לעיתים עזבו את הים ויצאו לאימונים באגם ברוך שבעמק יזרעאל, המוכר כאתר גלישה פופולרי. לעיתים נסעו לכינרת. הבעיה של גל הייתה שהדגם האולימפי באותן שנים היה גלשן "לכנר", גלשן גרמני גדול וקשה לתפעול המיועד בעיקר ללימוד גולשים חדשים. עמית ענבר ממכמורת נחשב לגולש הטוב בעולם על גלשן הלכנר. ענבר ייצג את ישראל בברצלונה 92', אך נכנע לדיאטה חריפה שהתישה את כוחותיו ולתקלה טכנית נדירה שארעה באחד השיוטים. הקרדן (המפרק המקשר בין המפרש לגלשן) של ענבר נשבר באמצע השיוט. הלכה המדליה.
| פרידמן מקבל כבוד מראש הממשלה. נשאר צנוע (צילום: עמית שאבי) |
ענבר רצה מדליה, אבל המזל שיחק לטובתו של פרידמן. הוועד האולימפי הבינ"ל החליף את הלכנר המיושן בדגם המיסטרל החדש. בניגוד לגלשן הגרמני, המיסטרל הוא גלשן קצר יותר וקל לתיפעול. היוצרות התהפכו, השרירים של ענבר הפכו לפחות חשובים. לעומת זאת, משקל הנוצה של פרידמן הפך ליתרון והתואר הראשון הגיע בדמות מדליית כסף באליפות אירופה 95'. שנה מאוחר יותר פרידמן כבר היה סגן אלוף העולם. התואר הזה הקנה לו את הכרטיס לאטלנטה 96' על חשבונו של ענבר ומשם הוא חזר עם מדלית ארד, אותה השיג בשיוט האחרון.
כשחזר פרידמן לארץ החל מאבק ספורטיבי בינו לבין ענבר על הזכות לייצג את ישראל בסידני 2000. מאחורי המאבק הספורטיבי עמד גם דו קרב עסקי. שתי המשפחות עוסקות במקביל בייבוא ושיווק של גלשנים וציוד עזר לגלישה. מדי פעם נדמה היה כי המאבק גולש לפסים מכוערים, אבל שני הספורטאים ידעו רוב הזמן לשמור על פסים מקצועיים, מה שמאוד לא אופייני לביצת הספורט המקומית בכלל והאולימפית בפרט.
גולש ותיק שזכה להתחרות עם השניים יודע לנתח את התופעה. "פרידמן וענבר הם טיפוסים מאוד דומים. מחוץ למים הם בחורים חביבים וידידותיים. אבל מרגע שהמירוץ יוצא לדרך הם מוכנים לדרוס את כל מי שעומד בדרכם. הם לא רואים אף אחד ממטר. שניהם ווינרים, אבל בעוד שעמית הוא טיפוס קצת יותר רגיש, גל הוא טורף אמיתי. הוא ממוקד כולו במטרה, לא נותן לשום דבר להפריע לו או להסיח את דעתו. פעם הוא לא ידע איך לטפל בקטע התקשורתי, אבל היום הוא כבר מכיר את המשחק וזה לא מזיז לו".
| פרידמן וזאבי, המדליסטים באתונה (צילום: ראובן שוורץ) |
ענבר זכה בכרטיס לסידני אבל לא הצליח לזכות במדליה ופרש. פרידמן שנשאר בארץ פרש לשנתיים והחל לרכב על אופני-הרים. הוא האמין כי אם יתמיד יוכל להיות אלוף הארץ במקצוע הקשה, אבל הים קרא לו לחזור. ברגע שפרידמן חזר למים, הוא הפך להיות אותו פיט-בול שהכירו יריבו. מדליית ארד באליפות אירופה 2001. אלוף עולם בתאילנד 2002, מדליית כסף באליפות אירופה 2002, ארד באליפות העולם 2003. עכשיו אתונה. המקום אליו כיוון את עצמו. היעד הסופי.
ילד של שקט
בניגוד גמור לפרידמן של המים, על היבשה גל הוא בחור שקט ומופנם. עד לפני שנתיים הוא התגורר בבית הוריו, בכרכור. חדר נעורים קטן ושקט. עם טלוויזיה קטנה, מערכת סטריאו וכמה דיסקים. לפני שנתיים עבר פרידמן לגור עם חברתו, מיכל פלד מקיבוץ שדות ים, עשרה קילומטר מבית ההורים. פרידמן הוא טיפוס שזקוק לחוג קטן וחם של אנשים שמחזק אותו מנטלית. הוא אמנם נוהג להתהדר במותגי האופנה האחרונים, אבל מדובר בבחור צנוע ונחמד. אחד מהחבר'ה.
רחוב הנשיא בכרכור, בו גדל פרידמן, נשפך אל קצה המושבה. מקום בו נפרשת גלויית נוף רחבה המתחילה בגגות האדומים של זכרון יעקב, דרך קיבוץ משמרות של מאיר אריאל ושלום חנוך ועד לשלדי הביניינים של כפר קרע שבפאתי ואדי ערה. מהאופק הזה גלש גל פרידמן היישר אל היכל התהילה של הספורט הישראלי, Into the Great Wide Open, כמו ששר פעם טום פטי. בלי דיסקוטקים, בלי אוהדים, בלי רמזורים, בלי סוכני שחקנים, בלי מעריצות ועיתונאי חצר. רק ילד אחד, עם גלשן, וכוח רצון אדיר.
השיוט המכריע בתחרות, שצפוי להחל בשעה 13:00, יועבר בדיווח חי ב-ynet.
