סיפור חיים
"על החול החם רוקדים יחדיו צלו של מי שבשיא פריחתו, עם שרידיו של מי שסיים לפרוח". שי גינות יורדת אל החוף לבקר את נר הלילה החופי
בשעת בין הערביים נראים למרחוק פרחי נר הלילה, ומכאן שמם העברי. נדיר לראות בין פרחי הארץ פרחים כל כך גדולים. הפרח מואבק על ידי רפרפים, אלא שבשנים האחרונות, יחד עם ההשתנות המסיבית בסביבת חופי הים, הבנייה והתאורה המלאכותית, נעלמים המאביקים ונעצרת ההתרבות הטבעית.
זהו פרח בר מוגן, אף שאינו ממוצא מקומי. הוא עלה לארץ לפני כמאה שנה מחופי טקסס. בארץ הוא נפוץ לאורך קו החוף. עליו של נר הלילה החופי שעירים ומגנים עליו מפגיעת רסס הים המלוח שנושאת עמה הרוח. הפרחים נפתחים לפנות ערב ונובלים בשעות הבוקר המאוחרות.
תוך זמן קצר מאוד עובר הפרח שינויים משמעותיים. עלי הכותרת שהיו קודם פרושים לרווחה, מתכווצים ומצטמקים. מה שהיה קודם צהוב-לימוני נוטה לצבעי אשכולית אדומה. האבקנים שהיו זקופים, נשמטים. כך הוא מרפה בטבעיות את אחיזתו, מוותר, משחרר ונושר.
על החול החם רוקדים יחדיו צלו של מי שבשיא פריחתו, עם שרידיו הממשיים של מי שסיים לפרוח. בקרבת מקום, בתפאורה דומה, להקת סיקסקים מתנועעת כמתפללת בין הפרחים או כמגהקת, ומשמיעה קולות רמים.
מי שמבלה ליד נחלים ומקווי מים יראה את פרחי הערברבה השעירה, אף היא ממשפחת נר הלילה, שונה בצבעה ודומה במבנה הצלקת (האיבר הנקבי של הפרח) דמויית הצלב, המאפיין משפחה זו. שוני ודמיון, גנטיקה ומראה חיצוני, משפחולוגיה קייצית.
שי גינות היא צלמת, מנחת סדנאות התבוננות וצילום, ומחברת סדרת הספרים 'לגעת באור', 'מקום בלב - ירושלים', 'חופשית ברוח' ו'נופי נפש'. לאתר הבית שלה לחצו כאן.
לפנייה לכתב/ת 
