כך הוחמצה תוכנית יפה לעידוד יזמות לחד-הוריות

שר האוצר, בנימין נתניהו, ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, מרבים לאחרונה לנופף ברגישותם החברתית. לקראת פרסום תקציב המדינה לשנת 2005 הצהיר נתניהו ש"אף אחד לא דאג לחלשים יותר ממני", ואילו אולמרט מנצל כל הזדמנות כדי להאשים את נתניהו כי התקציב שהכין פוגע קשות באותם חלשים. 

אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד. התגוששויות אין ספור בין בין אנשי האוצר והתמ"ת מונעות מימוש תוכניות לשיפור מצבם של השכבות החלשות. המקרה הבא מדגים את מחיר מאבקי הכוח שבין שני המשרדים הכלכליים.

עסק חדש ב-7,300 שקל

הרשות לעסקים קטנים והרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת פיתחו תוכנית ייחודית, המיועדת לסייע לאמהות למשפחות חד-הוריות ליזום ולפתוח עסקים משלהם, ולהפסיק את קיומם הבלעדי על דמי הבטחת הכנסה או תשלומי מזונות של הביטוח הלאומי.

הרעיון לפתח את התוכנית נולד כבר לפני כשנה וחצי, במסגרת החלטת הממשלה לסייע לחד-הוריות להשתלב במעגל העבודה, במקביל לקיצוץ שנעשה בקצבאות שהן מקבלות. אחרי שמאבקן של ויקי כנפו וחברותיה לביטול הקיצוצים בקצבאות נכשל, כינסו נתניהו ואולמרט מסיבת עיתונאים מיוחדת, שבה השמיעו הבטחות שונות ומשונות לסיוע לאמהות החד-הוריות. בין השאר, הצהירו השניים חגיגית על כוונתם להפעיל תוכנית עידוד לשילוב החד-הוריות במעגל העבודה.

בתוכנית אמורים להשתתף כ-1,000 משפחות חד-הוריות. מנהל הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת, בני פפרמן, המשמש כמנהל התוכנית, מעריך, על סמך מחקרים שערכה הרשות ותקדימים של תוכניות דומות שיושמו בהצלחה בחו"ל, שכ-550 מההורים היחידים שישתתפו בתוכנית יצליחו להקים עסקים מלשהם.

הרעיון העומד מאחורי התוכנית הוא פשוט: מדי שנה מנסים כ-18 אלף מהמובטלים במשק להקים עסק משלהם, אך רובם אינם מצליחים בכך, בשל מחסור בידע, בנסיון, בהיכרות עם העולם העסקי, ובגישה למזומנים. החונכים בתוכנית היזמות אמורים להעניק למשתתפי התוכנית גישה לכל אלה.

משתתפים התוכנית אמורים לעבור הכשרה מקצועית, שבה ילמדו כיצד מקימים עסק. לאחר מכן, הם אמורים לבחור את העסק שברצונם להקים, לבצע לו בדיקת היתכנות, לכתוב תוכנית עסקית, תחת הדרכה צמודה של חונך, ולהגיש אותה לקרן הלוואות, שתלווה להם עד 25 אלף שקלים להקמת העסק. גם אחרי שהעסקים יקומו, אמורים היזמים להמשיך ולהיפגש עם חונכי התוכנית, שיעקבו אחר מצב העסק שלהם, ועם קבוצת תמיכה, המורכבת מיזמים אחרים שעברו את התוכנית.

תקציב התוכנית אמור להסתכם בכ-3.865 מיליון שקל בלבד. על פי תחשיבי הרשות לתכנון כוח אדם, אמור משלם המסים להשקיע 7,320 שקל בלבד בהקמת עסק חדש, שאם יצליח להתקיים, עשוי להוציא ממעגל האבטלה לא רק את האם החד-הורית שתקים אותו, אלא גם את כל מי שיועסק בו בעתיד.

התוכנית כבר החלה לרקום עור וגידים. פקידי התמ"ת הכינו אותה במשך כ-7 חודשים, וכבר החלו לבצע עבודת שטח בלשכת התעסוקה, כדי לאתר את החד-הוריות הפוטנציאליות להשתתפות בתוכנית.

"הפסקנו את כל הפעילות"

אלא שלפני כ-3 חודשים הפסיקו הפקידים בבת אחת את כל העבודה על התוכנית. מה גרם להם לקטוע יוזמה כה מבטיחה, ולהוריד לטמיון כל-כך הרבה כוונות טובות?

"האוצר החל להערים בדרכנו קשיים כה גדולים, שהתלחנו לחשוש שהתוכנית לא תצא לפועל", אומר פפרמן. "לא רצינו להתבזות ולבזבז את זמנם של כל הנוגעים בדבר, והעדפנו להקפיא את הכל".

הרקע למחלוקת בין התמ"ת והאוצר, שהביאה לעצירת התוכנית, היא ריבוי הגופים השונים הנדרשים כדי להוציא תוכנית כזאת לפועל בתוך סבך הבירוקרטיה של משרדי הממשלה. בצוות ההיגוי של התוכנית משתתפים נציגיהם של כ-10 גופים שונים במשרד התמ"ת ובמשרדי ממשלה אחרים.

את התוכנית כתבה והכינה הרשות לסיוע לעסקים קטנים, בסיוע הרשות לתכנון כוח אדם. בנוסף לתכנון, אמורה הרשות לעסקים קטנים להיות גם הגוף המבצע, האמור להפעיל את התוכנית בשטח. אלא שבמשרד האוצר מתנגדים להחלטה לתת לרשות לעסקים קטנים להפעיל את התוכנית. באוצר סבורים, שעל פי הנוהל התקין, יש לבצע מכרז כדי לבחור יזם שיפעיל את התוכנית, ושואפים לכך שהיא תופעל בידי יזם חיצוני מהמגזר העסקי. 

מחלוקת אחרת קשורה לתקציב: באוצר דורשים, שהגוף המפעיל את התוכנית יקבל תקציב לפי מספר העסקים שיוקמו בזכותה בפועל, ולא לפי מספר החניכים שישתתפו בתוכנית מרגע הפעלתה.

באוצר לא מעוניינים בתוכנית

פפרמן סבור, שדרישות האוצר יכשילו את התוכנית. "קשה להבין את עמדת האוצר", אומר פפרמן. "לאפשרות שאת הפרוייקט יבצע עסק פרטי ולא רשות ממשלתית יש הרבה חסרונות ואין לה יתרונות ממשיים".

"הרשות מעניקה לממשלה הנחות גדולות בהפעלת התוכנית. מפעיל עסקי, לעומת זאת, ידאג קודם כל לבקש סכומים עודפים של כסף כדי להגן על עצמו מפני סיכונים אפשריים שהתוכנית עלולה לגרום לו. גם אם רמת הסיכון האובייקטיבי היא קטנה, הוא יבקש לקבל סכומים גדולים, שבסופו של דבר יתוספו לרווחיו, על חשבון הקמת עסקים במסגרת התוכנית. בניגוד למה שחושבים באוצר, הפעלת התוכנית על ידי יזם פרטי תהיה יקרה יותר".

"באוצר גם לא לוקחים בחשבון, שהרשות הצליחה לגייס לתוכנית את קרן קורט, קרן הלוואות שאמורה לתת ליזמים הלוואות נוחות במיוחד, מתוך שיקולים חברתיים. תנאי ההלוואות הן תנאי חשוב מאוד להבטיח את הישרדות העסקים שיוקמו. סביר להניח שהעברת התוכנית למפעיל עסקי תקטע את שיתוף הפעולה עם הקרן".

"אני חושש שבלי הקשר עם הקרן, התוכנית פשוט לא תצא לפועל, כיוון שבתחילת העבודה על הפרוייקט ניסינו להידבר עם הבנקים כדי ליצור מסלול הלוואות מיוחד עבור הפרוייקט, ולא הצלחנו בכך. בנוסף לכל זאת, לרשות יש ידע עשיר ונסיון מוכח בהפעלת פרוייקטים מהסוג הזה, ואילו מפעיל פרטי עלול שלא להכיר פרוייקטים כאלה בכלל".

אם הרשות היא כה זולה וכה מתאימה להפעלת התוכנית, ויזם פרטי הוא כל-כך יקר וכל-כך בלתי-מתאים, מדוע לא לבצע מכרז, ולהיות בטוחים שהרשות תזכה בו?

"אני חושש שגם אם הרשות תוכל להתתמודד במכרז, לא יהיה לה שום תמריץ לתת למשרד התמ"ת את כל ההנחות המפליגות שהיא התחייבה לתת בלא מכרז. אני מניח שכשהם יגשו למכרז, הם ידרשו פחות או יותר את אותם תנאים שיזם פרטי יבקש, ולכן המדינה תשלם בסופו של דבר על הפרוייקט הרבה יותר. התוצאה תהיה: הרווח של הרשות לעסקים קטנים יגדל, אבל פחות יזמים יפתחו עסקים ויצאו ממעגל העוני.

"מלבד כל זאת, אנחנו מדגישים שוב ושוב שמדובר בניסוי בלבד. התוכנית אמורה להיות מופעלת במתכונת נסיונית. מדוע, אם כך, ההתעקשות על מכרז?  

אם כך, מדוע מתעקשים באוצר על עריכת המכרז?

"אני מאמין שהאוצר אינו מעוניין בתוכנית בכלל. כל הטיעונים שלו נועדו להערים קשיים ולמנוע מהתכנית לצאת לפועל. שר האוצר התחייב לפני יותר משנה להקצות לתוכנית 4 מיליון שקל, אבל כנראה שבאוצר לא מאמינים בתוכנית, שמחייבת מעורבות ממשלתית במשק. התוכנית הרי מנוגדת לתפיסת העולם שלהם".  

"כשפקידי האוצר מסרבים להקצות לתוכנית את התקציב שסוכם עליו, הם פוגעים באפשרויות התעסוקה של האוכלוסיה שהתוכנית מיועדת לה. וזאת, אחרי שאותה אוכלוסיה כבר נפגעה מאוד מהקיצוצים בקצבאות שהיא חיה מהן, במסגרת התכנית הכלכלית של השנה שעברה. שלא לדבר על כל הפגיעה באמינות של הממשלה, שהבטיחה להפעיל את התכנית".

"גם עמדת האוצר לפיה יתוקצב הפרוייקט לפי התוצאות שלו, נובעת מאותה אידיאולוגיה. אם נקבל רק את הדרישה הזאת של האוצר, הפרוייקט עלול שלא לצאת לפועל".

באוצר אומרים שגם כשבונים גשר, מתקצבים אותו לפי התוצאה.

"כשמקימים בית ספר, מתקצבים אותו לפי מספר התלמידים הלומדים בו, לא לפי מספרם של אלה מהם שיגיעו לאוניברסיטה".

"הכלנובע ממאבקים בין נתניהו לאולמרט"

פקיד אחר באחד הגופים הממשלתיים המעורבים בנושא, שסירב להזדהות בשמו, חושב שמאחורי התנגדות האוצר לתוכנית היזמות עומדים מניעים שונים לגמרי מאלה שפפרמן מדבר עליהם.

"פפרמן מגלה קצת נאיביות, אם הוא חושב שהאוצר מכשיל את התוכנית בגלל אידיאולוגיה", אומר אותו פקיד. "התוכנית דווקא מתאימה לאידיאולוגיה של פקידי האוצר. הם הרי רוצים שמקבלי הקצבאות ישתלבו במגזר היצרני. אלא שבאוצר יש כעת הרבה טינה כלפי הרשות לעסקים קטנים, בגלל שאולמרט ביצע בה הרבה מינויים פוליטיים".

"זאת לא האידיאולוגיה, אלא המאבקים האישיים בין נתניהו לאולמרט שמשליכים גם על הפקידים. אבל בכך לא רוצים להודות, לא בתמ"ת, ובוודאי שלא באוצר".

האוצר: "בתמ"ת רוצים לנסוע באור אדום"

בכירים במשרד האוצר מכחישים גם את טענותיו של פפרמן וגם את הטענות על התחשבנות פוליטית.

"אין לאוצר שום דבר נגד התוכנית הזאת, שהיא תוכנית חיובית", אומר בכיר באוצר בתגובה, "אבל ברור לכולם ואין בכלל מחלוקת על כך שעל פי חוק חובת המכרזים, צריך לבצע מכרז. כל חטאנו הוא שאנחנו בסך הכל נצמדים לנהלים".

הרשות לעסקים קטנים היא גוף ממשלתי, ולא חברה פרטית שעשוייה להרוויח כסף. מדוע ההתעקשות על מכרז? מי שמע על מכרז בין רשות שלטונית אחת לרשות אחרת?

"אסור לבצע פרוייקט כזה בלא מכרז, כשם שאסור לעבור בכביש באור אדום, נקודה".  

בתמ"ת טוענים, שמכיוון שהם כבר התחילו לעבוד על הפרוייקט עם הרשות לעסקים קטנים, הפרוייקט ייקטע בגלל המכרז, והאמהות החד-הוריות יישארו בלא תעסוקה.

"שטויות. כל יזם שיזכה בפרוייקט, יפעיל אותו. חבל שהעבודה על הפרוייקט נעצרה, אבל צריך לבצע מכרז".

יש כאלה שטוענים שאתם מתנגדים להפעלת הפרוייקט על ידי הרשות לעסקים קטנים, בגלל שיש שם הרבה מינויים פוליטיים של אולמרט.

"כל משרד התמ"ת מלא מינויים פוליטיים של אולמרט. אם היינו מתנגדים לכל דבר שעושה מינוי פוליטי של אולמרט, היינו מתנגדים לכל דבר שנעשה בתמ"ת".

ממשרד התמ"ת לא התקבלה תגובה לדברים.