שתף קטע נבחר

רמלה: תושבים יהודים נגד בית הספר הערבי

בשכונת קריית מנחם ברמלה סוערות הרוחות. קבוצת הורים ערבים, שביקשו להקים עבור ילדיהם בית ספר חדש במקום המוזנחים הקיימים, שכרו מבנה בשכונה היהודית, ומתכוונים לשכן בו שלוש כיתות לימוד כבר ב-1 בספטמבר. תושבי השכונה היהודים מתנגדים. "אנחנו לא שונאים ערבים", כתבו לראש העיר, "אבל צריך להבין שהדבר יגרום לנזק בל ישוער"

"כבודו צריך להבין שאנו לא שונאים ערבים, אך תרבותנו ואורח חיינו שונה מהם, ולא נסתדר כאן יחד... במעשה זה - פתיחת בית ספר ערבי - ייגרם נזק בל ישוער", כך כתבו תושבי קריית מנחם ברמלה לראש העיר, בניסיון למנוע את הקמתו של בית ספר ערבי בשכונה.


מאבקם של תושבי שכונת קריית מנחם ברמלה הוא מאבק רגיש במיוחד. בעיר המעורבת, שיודעת דו קיום בין יהודים וערבים, צצה ועלתה לאחרונה המתיחות היהודית-ערבית על רקע מחאת התושבים נגד הכוונה להקים בית ספר ערבי ללא רישיון העירייה, בלב שכונת המגורים שלהם.


מעל המרכז המסחרי ברחוב אבא אחימאיר שבלב השכונה, שוכן כבר זמן רב מבנה ללא שימוש. גורמים ערביים בעיר שכרו את המבנה, ניערו ממנו את האבק ופועלים לפתיחתן של שלוש כיתות בית ספר יסודי במקום, כבר ב-1 בספטמבר. ללא רישיון.


"לפני שלוש שנים התחלנו לחשוב על תחליף לבתי הספר הקיימים ברמלה, הסובלים מהזנחה מתמשכת. בשנת 2003 רק 16 תלמידים עברו את בחינות הבגרות מתוך 230 תלמידים. רמת הבגרות של אלו שכן עברו היתה נמוכה מאוד, כך שלמשל, לא מדובר ב-5 יחידות מתמטיקה אלא בשתיים או שלוש לכל היותר", מסביר ד"ר זידאן נסאר, מנכ"ל חברת "אל-מנאהל" שייסדה את בית הספר.


לדבריו, "אנחנו, כהורים, לא יכולים לתת לילדינו ללמוד בבתי ספר כאלה. מערכת החינוך ברמלה צריכה לעשות המון תיקונים. לעשות חשבון נפש ולשפר את המצב. בינתיים כהורים לקחנו יוזמה, וחשבנו לפתוח בית ספר קהילתי שעונה על הקריטריונים של משרד החינוך". 


פנינו עשרות פעמים, העירייה התעלמה


לפני שבעה חודשים גייס ד"ר נסאר עשרות הורים ערבים מרמלה, המאוכזבים ממערכת החינוך הקיימת, ושכנע אותם להצטרף לעמותת "אל מנאהל" שהקים.


לדבריו, "בהתחלה התלבטנו האם להשקיע בבתי הספר הקיימים או לבנות בית ספר חדש. סיכמנו שנתמוך ככל הניתן בקיים, ובמקביל נבנה בית ספר לילדינו כדי שיקבלו חינוך טוב יותר מזה שקיים היום". ד"ר נסאר טוען שהעירייה לא התייחסה לבקשתם להשכיר מבנה לבית ספר בעיר. "פנינו עשרות פעמים לראש העירייה כדי לקבוע עמו פגישה ושלחנו לו מספר פעמים מכתבים, בהם הסברנו על מטרות בית הספר". 


לבסוף בחרו ההורים המתוסכלים לשכור מבנה מאדם פרטי, וקיבלו לכך את כל האישורים ממשרד החינוך. בבית הספר ילמדו בתחילת השנה הבאה, כך לפי נסאר, רק שלוש כיתות - 80 תלמידים בכיתות א' עד ג'. זאת על אף שהרשות המקומית ברמלה, כאמור, כלל לא נתנה את הסכמתה. יתרה על כך, עיריית רמלה הודיעה שלא תאפשר את פתיחת בית הספר.


לא שונאים ערבים

 

תושבי קריית מנחם פנו בימים האחרונים במכתב אל ראש העיר, יואל לביא, ושלחו העתקים למשרד החינוך. "יש לנו די בעיות עם בית ספר ערבי אחר, השוכן מחוץ לשכונה", הם כותבים. "כבודו צריך להבין שאנו לא שונאים ערבים, אך תרבותנו ואורח חיינו שונה מהם, ולא נסתדר כאן יחד. וכפי שלא ניתן לפתוח בית ספר יהודי בלב שכונה ערבית, כך לא ניתן לעשות פה את ההיפך...


"כבודו יודע שאנו מעריכים את מעשיו ופעולותיו לקידום ופיתוח השכונה והעיר, אבל במעשה זה - פתיחת בית ספר ערבי, ייגרם נזק בלתי ישוער ולא ניתן לתיקון לעשייה המבורכת בשכונה ובעיר בכלל. תושבי השכונה ממורמרים ומאיימים לעזוב את המקום, דבר שיגרום לנזק תדמיתי קשה מאד לעיר... אנו מתנגדים התנגדות מוחלטת ונחרצת לפתיחת בית הספר בשכונה ומבקשים בכל לשון של בקשה למצוא דרכים לפתור את הבעיה העומדת בפנינו".


מעיריית רמלה נמסר כי "אכן ישנה כוונה של גורמים ערביים להקים בית ספר בשכונה אולם העירייה אינה מתכוונת לספק רישיון להפעיל מוסד חינוכי בתוך השכונה".


ד"ר נסאר לא מתרגש מתגובת האוכלוסייה היהודית. "לא מדובר כאן באוכלוסייה שלמה, אלא ביחידים, זוטרים, שהתקהלו כשנכחה הטלוויזיה הרוסית בתחילת החודש והתבטאו במלים קשות. זה בשביל הרייטינג התקשורתי, ולא יותר מזה" אמר נסאר.

 

"המצב שקט ויהיה תמיד שקט", מעריך נסאר. "לבית הספר יש שער המפריד בינו לבין שאר השכונה. תושבי השכונה, רובם עולים חדשים מרוסיה שקיבלו חינוך ציוני ולא יהיה בינם לבין הערבים שום קשר. כנראה לא לימדו אותם שיש הבדל בין הערבים אזרחי המדינה לבין ערביי השטחים וערביי ירדן, ולכן כאשר שמעו על פתיחת בית ספר ערבי בשכונה תגובתם הראשונית היתה 'אוי ואבוי'. לאט-לאט הם יכירו אותנו וידעו שמדובר בליגה אחרת. הסברנו להם שבית הספר מיועד לחינוך הילדים ולטובת המדינה.

 

למרות התנגדות העירייה מתעקש נסאר כי בית הספר יחל לפעול: "בית הספר הפך לעובדה קיימת. הם לא יוכלו להזיז אותו. יש להם שתי ברירות: לשתוק בלית ברירה או לפנות לעירייה ולבקש שתספק לנו בניין אחר. במקרה השני נסכים לצאת".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן יולס
רמלה. דו-קיום או עימות?
צילום: רונן יולס
צילום: חן מיקא
"עובדה קיימת". (אילוסטרציה)
צילום: חן מיקא
מומלצים