יופיים אינו ידוע
באוקיינוסים הגדולים נמצא האבולני בסכנת הכחדה. דווקא כאן, על חוף קטן בים התיכון, הוכיחו שניתן לחקור ולפתח מבלי לפגוע בעתידו של חילזון הים הססגוני
בין בית ינאי למכמורת, ממוקם לו פרוייקט יוצא דופן, רווי חן, פנימי, וחיצוני ומה שביניהם. מכל זווית התבוננות נגלה יופי אחר והמכלול כולו מעורר את המחשבה שהעולם אכן יכול להיות מקום שנעים ואפשרי לחיות בו.
בחוות 'שיאור מרין' מתמחים בגידול ה'אבלוני', חילזון הים הצבעוני, ומוצרי ים נוספים, המיועדים ליצוא ליפן ולמזרח הרחוק, בטכנולוגיות מתקדמות וידידותיות לסביבה.
באוקיינוסים ברחבי העולם נכחדו רוב החלזונות מזן זה עקב רעייה לא מבוקרת והתחממות האוקיינוסים. באוסטרליה הובטח פרס של 5,000 דולר למלשין על דייג אבלוני.
ייחודו של פרוייקט זה הוא שעל אף אופיו העסקי, הוא אינו מזהם את הסביבה, אינו פוגע או בא על חשבון האחרים. כאן אפשר להבין את המושג "פיתוח בר קיימא" למעשה, וללמוד איך ניתן לשלב בין פיתוח לבין הבטחת עתידם של הדורות הבאים.
יזם את הפרוייקט בני שרפשטיין, לפני כעשר שנים, בשיתוף ד"ר מיקי שפיגל מהמכון לחקר ימים ואגמים. אחרי שנים של מחקר ופיתוח והקמת תשתיות, נפתח המקום לביקורי קבוצות (רק בתיאום מראש: 831453 - 054). הצצה ברשימת הגורמים שאישרו את הקמת החווה מלמדת משהו על מורכבות הפרויקט: המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות, מכבי אש, קצא"א, מע"צ, רשות העתיקות, נציבות המים, רשות הטבע והגנים, ועדת תכנון ובנייה, רשות ניקוז נחל אלכסנדר, בזק, מועצה אזורית, איגוד ערים.
מי הים נשאבים מעומק 80 מ' ליד מכמורת ומוזרמים לבריכת גידול האבלוני. בצעירותם ניזונים החלזונות הימיים מאצות חד-תאיות. בהמשך מסופקת להם חסת ים, אצה שמגדלים במקום. בנוסף להיותה מקור המזון משמשת האצה הירקרקה כמסננת טבעית של המים מחומרי ההפרשה של החלזונות.
חומרי הדישון החיוניים לצמיחת האצות מיוצרים על ידי הפרשות דגי הדניס הגדלים כאן בבריכה, למטרה זו, ועל ידי האבלוני. כך שלמעשה, לאחר שהמים סוננו על ידי האצות הם מוזרמים, נקיים וצלולים, בצינור לנחל אלכסנדר. כפי שנשאבו, כך הם מוחזרים לטבע, לאחר שסייעו בתהליך ייצור מקורות מזון ופרנסה לחיים בתוכם.
לפנייה לכתב/ת 
באוסטרליה הובטח פרס כספי למי שילשין על דייג אבלוני
צילום: שי גינות
פרסום שימושי
מומלצים
