שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שחלב סטולר-ליס
    תקופת האאוגניקה בזמן קום המדינה
    שחלב סטולר-ליס עורכת עבודת דוקטורט על ההיסטוריה של שירותי הבריאות בשנות החמישים, בהנחייתה של הפרופ' שפרה שוורץ, ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. ממצאיה הוצגו בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, שהתקיים לאחרונה במדרשת בן גוריון.

    החידוש

    במחקר של סטולר-ליס נעוץ בחשיפה של תקופה אבודה, בה דגלו במערכת הבריאות בישראל באאוגניקה. נעשו ניסיונות להעלים ולהשתיק את אותה תקופה, באמצעות צנזורה מכוונת, מתוך חשש שתורת האאוגניקה מקושרת עם הנאציזם.

    רקע - המושג אאוגניקה (משמעות מילולית - "נולד היטב"):

    אבי תורת האאוגניקה היה המלומד הבריטי פרנסיס גלטון. הוא טבע לראשונה את המושג, בסוף המאה ה-19. מטרת התנועה האאוגנית הייתה להשביח את הגזע האנושי. גלטון הציע תוכניות לעידוד ילודה בקרב "האנשים הטובים ביותר" בחברה ומניעת ילודה בקרב "האלמנטים הגרועים ביותר".

     

    המופע הרצחני ביותר של אאוגניקה קרה בגרמניה, אך בפועל, בין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה העשרים, הייתה זו תנועה שסחפה אחריה רבים במדינות כל העולם ה"נאור": באירופה (גרמניה, צרפת, איטליה, דנמרק, שוודיה ובלגיה), בארה"ב ואף בכמה מדינות בדרום אמריקה. במדינות שונות התקבלו חוקים שהתירו עיקור בכפייה של "קבצנים תורשתיים, פושעים, רפי שכל, שחפנים, עצלים וחסרי תועלת". בארצות הברית, עד 1935, כ-20 אלף בני אדם עוקרו בכפייה, כולל מהגרים, בני מיעוטים אתניים ואנשים בעלי איי-קיו נמוך. רוב המקרים אירעו בקליפורניה, בה בוטל החוק רק ב-1979! למעשה, ב-1985 עדיין התקיימו חוקים שהתירו עיקור של אנשים בעלי פיגור שכלי לפחות ב-19 מדינות בארה"ב.

    התנועה (בעולם) ניסתה לפתור בעיות חברתיות של עוני ונחשלות. רצו ליצור חברה בריאה יותר, מוכשרת, עשירה, לכן התנגדו למהגרים שמצטרפים לקבוצות החלשות.

     

    אבל ביישוב בישראל שררה אידיאולוגיה ציונית של עלייה וקליטה, מה שסותר את ההיבט הזה. לכן אימצו את הרעיון מכיוון אחר – להשתמש בגנים של העולים כדי להעשיר את המאגר הגנטי. כמו למשל נישואין בין עדות. האאוגניקה הצטרפה לתפיסת "היהודי החדש", החזק, בריא בגוף ובנפש, עם שאיפה לתוצאה מונוליטית. בוורסיה המקומית של האאוגניקה היה הרבה חיוב, שכן דווקא דגלה בעירוב. אבל תומכיה החלו להתקפל ולהתחבא בגלל המקום אליו נלקחה האאוגניקה ע"י הנאציזם.

    למרות שבכל מקום קיבלה התורה פנים מקומיות, ייחודיות, מעניין לציין שגם בגרמניה וגם בישראל נעשה חיבור בין אאוגניקה לבריאות וללאומיות.

    ביישוב העברי פעלו בשנות שלושים "תחנות עצה", שהוקמו לפי מודל וינאי של מרכזי ייעוץ לזוגות המבקשים להינשא ולהורים. באוסטריה הן שימשו, עם עליית הנאצים לשלטון, לטיפול בכפייה. בישראל לא עשו שום דבר שלילי בכוח, והתחנות נועדו ל"מתן עצות בשאלות מין ונישואין בעיקר, ובעניין מניעת הריון במקרים מסוימים". חילקו שם אמצעי מניעה בחינם למחוסרי אמצעים, ובמחירים מוזלים למעוטי היכולת. בתל אביב נפתחו תחנות העצה במרכזי אוכלוסיות של מהגרים: עג'מי ביפו, שכונת התקווה ונווה שאנן, אבל לאו דווקא ל"מזרחיים", אלא דווקא בקרב מזרח אירופאים.

     

    הטענה הראשית במחקרה של סטולר-ליס: גם אם ניסו למחוק את המושג, החשיבה שמאחוריו מלווה אותנו מאז. הביטוי הבולט בחברה הישראלית הוא השיעור הגבוה של בדיקות גנטיות, הגבוה בהרבה מהמקובל במדינות אחרות. למשל ביפן, ההפניה לבדיקות גנטיות נעשית בצורה הרבה פחות אוטומטית, וגם הטיפול בגילויים הוא שונה. כל-כך מוטבע בחברתנו, שקשה לנו לראות את הקושי שבגישה.

    דווקא בגלל שבמדינות המערב הייתה האאוגניקה יותר חזקה, עם סירוס כפוי של חולי נפש ושאר לוקים, נוצר שם לחץ יותר גדול נגדה. ואילו בישראל, בה האאוגניקה הייתה מאד חלשה, בלי עיקור כפוי, ובעיקר עם הסברה ושכנוע, הוטבעה הגישה. יש הגיון בחשיבה האאוגנית מבחינתנו עד היום, אך למרות שהכוונות טובות, הגישה כולה מסוכנת.

     

    שחלב סטולר-ליס התארחה בתכנית מספר 142

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שחלב סטולר-ליס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    שחלב סטולר-ליס
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    הד"ר יוסף מאיר
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    האם גם הציונות ניסתה להשביח את הגזע?
    באדיבות "חדשות המדע" ערוץ 8
    ביטוח רכב
    מומלצים