דום נשימה

מתוך תכנית 145 - ילדים ופעוטות:

אז הושבתם אותם מול הטלוויזיה, שיהיו חכמים יותר (או סתם מתוך ייאוש), ועכשיו הם צריכים ללכת לישון. אתם משכיבים אותם לישון, והם נוחרים, ונדמה לכם שזה קצת כמו אבא, אז מה העניין? ובכן, מסתבר שיש עניין. נחירות קשות יכולות לעתים לנבא על תסמונת דום נשימה, שיכולה בעתיד לגרום לילד ליקויי למידה ותיפקוד קשים. עוד פרטים על המחקר הזה – מביאות סווטה נטקוביץ' וליאת מר, מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע.

כשלושה אחוז מהילדים בעולם סובלים מתסמונת דום נשימה חסימתי. רק במקרים נדירים המחלה מסוכנת לחיים, ובדרך כלל מתבטאת בנחירות בזמן השינה. בזמן הבדיקה של הילדים שסובלים מהבעיה ראו שבעוד הילד הנורמלי חווה כ-3 אירועי התעוררות בלילה, הילדים עם התסמונת עוברים כ40-50 אירועים. בזמן התקף דום-נשימתי רמת החמצן בגוף צונחת, מה שמשפיע גם על פעילות הקוגניטיבית של הילד, מעבר לעצבנות ועייפות הנגרמים מחוסר שינה, שלעיתים מאובחנים באופן מוטעה כהיפראקטיביות או הפרעות קשב וריכוז. כמו כן אצל המתבגרים הרמון הגדילה מופרש לגוף בזמן השינה. ילד שלא ישן טוב לא מקבל את מנתו של ההורמון, ומתפתח יותר לאט, נראה יותר רזה ונמוך מבני גילו. הפתרון לטיפול בבעיה מאוד פשוט – ניתוח להוצאת שקדים. התוצאות של ילדים לאחר הניתוח היו מאוד מעודדות

מהו עיקרון הטיפול?

הקשר בין תסמונת דום נשימה חסימתי והפרעות שינה כבר ידוע, אבל כל עוד הבעיות לא גורמות לסכנת חיים מיידית נוטים להתעלם מהם. אין מודעות מספקת לחשיבות השינה וסכנה של הפרעות שינה, השינה לא נמצאת בתוכנית לימוד של בתי ספר לרפואה. לכן הרבה אנשים מסתובבים עם הבעיה, סובלים מתופעות לוואי שלה, בלי לדעת לקשר את עצמם אליה, לטפל בה ועל ידי כך לשפר משמעותית את איכות חייהם.

שקדים הם חלק ממנגנון ההגנה של מערכת הנשימה. פעם היו מוציאים אותם כתגובה לכל מיני דלקות, אבל היום יודעים לטפל בדלקות אלה בעזרת אנטיביוטיקה. תסמונת דום נשימה חסימתי היא אחת הסיבות העיקריות כיום לניתוח להוצאת שקדים. הניתוח משחרר את דרכי הנשימה מההפרעה ומאפשר נשימה ושינה תקינות.

כיצד התבצע המחקר?

המחקר נעשה עם ילדים בני 9-5. לקחו קבוצת ביקורת של הילדים ללא התסמונת, וקבוצה של הילדים עם הפרעות בנשימה. עשו להם מגוון מבדקים קוגניטיביים, מבחנים פרונטליים, חילקו שאלונים למורים כדי לקבל תמונה של ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד. התוצאות של הילדים בעלי התסמונת היו הרבה פחות טובות מהילדים הבריאים. כשישה חודשים לאחר הניתוח להוצאת שקדים שעברה קבוצת הילדים החולים עשו את אותם המבדקים שוב, וראו שהילדים שפיגרו אחרי בני גילם לפני הניתוח הראו את אותם התוצאות. התיפקוד הקוגניטיבי שלהם חזר לנורמה.

האם הנזק של התסמונת הוא בלתי הפיך?

יש וויכוח בסוגייה. ישנו חוקר אחד שטוען כי אכן אם לא עושים את הניתוח בזמן, נעשה נזק שלא ניתן לתיקון, אבל במבחנים של פרופ' טל ראו כי הילדים חזרו לתפקוד מלא, כמו בני גילם. כרגע מתבצע המחקר על ילדים קטנים בני שנתיים וחצי עד חמש.

סיפורו של ילד שעבר את הניתוח בהצלחה:

הסיפור שצולם בכתבה הוא סיפור הצלחה מאוד גדול: בגלל בעיות התפתחותיות לא רצו לרשום אותו לבית ספר במסגרת רגילה כי טענו שהתפתחותו לא מספקת, אחרי הניתוח היכולות הקוגניטיביות שלו עלו והוא אמור ללכת לכיתה א' בשנה הבאה.