המדריך לחובב ההגה באירופה

בגדול: איטליה היא המדינה היחידה בעולם בה אפשר לזהות שוטר עם יד שמאל על מסגרת חלון של אלפא רומיאו משומשת ודפוקה מכל כיוון, סיגריה בזווית הפה, זיפים של שלושה ימים ומשקפי שמש של גוצ'י. זו גם המדינה היחידה בעולם בה המכונית שצופרת לך מאחור ברמזור, מדרבנת אותך לזוז קדימה כשהוא עדיין אדום לוהט, ותנועה אחרת חוצה את הצומת, עלולה להיות אותה אלפא בדיוק, עם אותו שוטר.

היא המדינה היחידה בעולם בה אתה עלול להיעקף על-ידי פיאט 127 עם נערה בת 18 מאחורי ההגה, כי היא מהירה ממך. וכן, ניחשתם נכון, היא בפירוש עלולה להיות הבת הבכורה של אותו שוטר מהדוגמה הקודמת. אבל אתה יכול להתחיל איתה מול עיניו של אביה, בתנאי שאתה נוהג במכונית ספורט אקזוטית. חוץ מזה, בשום מקום אחר בעולם לא חוזר רכב עוקף למסלול ימין תוך שתי שניות וחצי.

בשום מקום אחר בעולם לא תמצא פער גדול כל-כך בין המהירות המרבית המותרת, לזו שנוהגים בה בפועל. אפרופו מהירות, השוטר שכבר שוחחנו אודותיו, עשוי לעקוף אותך גם אם אתה עובר ב-50 קמ"ש את המהירות המותרת בכל כביש. לא כדי לעצור אותך - כי הוא ממהר. ועוד משהו קטן. איכות השילוט בכבישים משניים היא נמוכה מקטסטרופלית לעיתים. קחו בחשבון והצטיידו במפה מצוינת ובקנה מידה מתאים.

הכי חשוב: אתה נוהג כמו שאתה חושב שצריך לנהוג, לא כמו שאומר החוק. טיילו באיטליה ותגלו הרבה פחות תאונות על הכביש מישראל. לא במקרה. למרות המהירות, למרות הכאוס לעיתים, למרות העצבנות בעיר.

מהירות מרבית בחוק: 130 קמ"ש (בחלק מהכבישים - 150)

מהירות מרבית בפועל: 180 קמ"ש בממוצע. יש כמובן גם 250, ו-300. כך שכדאי תמיד להביט טוב-טוב במראה לפני שיוצאים לעקיפה על האדריאטיקה, אוטוסטרדה ארוכה ומאד אהובה.

כבישי אגרה: יש, והם לא זולים. אבל תמיד יש אלטרנטיבות בחינם. בניגוד למדינה הזו בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון.

להתרחק: ממילנו ומרומא בשעות השיא. בכלל, עדיף להיכנס לערים גדולות רק עם קטנוע, כי אין כניסה למכוניות ברוב מרכזי הערים העתיקים. וגם אם יש, לא יהיה היכן לחנות. וגם אם יהיה, זה הרבה יותר רומנטי להקיף את רומא העתיקה עם וספה ישנה, מאשר עם מאזדה חדשה.

כולם עושים: עוברים באדום, לא עוצרים בעצור, עוקפים על פס לבן, צופרים בתוך העיר למרות שהחוק אוסר על זה במפורש - ונוהגים מהרררר.

לא מקובל: עקיפה מימין. בעצם, גם לא.

מכונית שצריך להיזהר ממנה: פיאט 500 ישנה, עם שיפורי מנוע וגברת בת 80 על הגז.

מכונית שעדיף להתרחק ממנה: כל אלפא, כמעט כל לנצ'יה, ב.מ.וו ואודי. בעצם, אל תתפתו לעשות רייסים בכלל. זה הורס את המצמד. מצד שני, זה אוטו שכור...

איכות הכביש: האוטוסטרדות מצוינות, הכבישים המשניים קצת פחות (אבל הם עדיין יותר טובים מהאוטוסטרדות שלנו). בערים אתם עלולים למצוא כבישים ממש גרועים וברמה ישראלית. אבל רק לעיתים ממש רחוקות.

בגדול: זה לא מה שהיה פעם. אתם עומדים אמנם לחדור לגן עדן מוטורי מבחינות רבות, אבל אורגיית המהירות שהייתה פעם על האוטובאן נעלמה - כנראה לבלי שוב. בחלק גדול מהאוטוסטרדות יש הגבלת מהירות ל-120 או 130, באחרות יש חלקים גדולים שמאפשרים נהיגה במהירות כזו ולא יותר, ורק מעטות רשאיות לכנות עצמן "לא מוגבלות".

בכל זאת, אין מדינה אחרת בעולם עם כבישים מדהימים כל-כך מבחינת תשתית, עם אפשרות ללחוץ על המנוע עד שאין לו יותר מה לתת לאורך כמה זמן שיתחשק לכם. אין גם מקום אחר בעולם בו אתה עלול לראות אורות מהבהבים במראה הפנימית, לזרוק מבט למד המהירות ולגלות שהמחט אצלך מצביעה על 230. בטח אין שום מקום אחר שבו אתה נוהג 230 ונעקף על-ידי מרצדס S600, ואז מגלה שהנהג במכונית היוקרה מעכב שלושה נהגים מהירים ממנו שחייבים לנהוג מהר עוד יותר. באמת מטורף.

אבל המהירות כאן אינה כל הסיפור. כי השילוט כאן הוא הטוב בעולם, כבישים בין כפרים מציעים איכות סלילה ואספלט טובים יותר מכביש 6 אצלנו. יש תחנות דלק בכל מקום ואזהרות מפני נסיעה של כמה עשרות קילומטרים ללא מקום עצירה למנוחה, תדלוק ומזון. הנהגים יודעים טוב מאד מה הם עושים, וינהגו כלפיך בסבלנות. אלא אם... אלא אם הם יחשבו שאתה חצוף, למשל נוהג 160 במקום שמוגבל ל-100.

גם המופרעים שבנהגים שם מכבדים את הגבלת המהירות. בעצם, הם בעיקר מפחדים מקנסות איומים. חוץ מזה, גדל שם דור של "מחנכים". אם הם לא נוהגים מהר, גם אתה לא. אם תנהג לאט מדי, הם מאד יכעסו.

הכי חשוב: באוטוסטרדות ללא הגבלת מהירות נוהגים מהר. מאוד מאוד מאוד מאוד מהר, ולא יוצאים לעקיפה אם לא ממש בטוחים שאפשר להשלים אותה בזמן, מבלי לגרום לאחר לבלום. שומרים באדיקות על החוק, בעיקר כזה בתוך העיר.

מהירות מרבית בחוק: ללא הגבלה אלא אם מצוין אחרת (וכאמור, ביותר ויותר כבישים מצוין אחרת). הגבלה על הכביש המהיר תהיה בדרך כלל 130. מהירות בכבישים בין עירוניים עשויה להגיע ל-110, או כל מהירות אחרת בין 80 ל-120.

מהירות מרבית ממוצעת בפועל: 200-150 קמ"ש

כבישי אגרה: אין

להתרחק: אזור עמק הרוהר בשעות השיא. בכלל, מכל כביש בשעת השיא שלו. בעיקר אם זו אוטוסטרדה.

כולם עושים: נוהגים מאוד מהר ומתפלאים כשעוקפים אותם עוד יותר מהר

לא מקובל: לנהוג לאט ולשכוח להיזהר מעצמים מנמיכי טוס

מכונית שצריך להיזהר ממנה: פולקסווגן גולף שעקפה לפני שנייה פורשה 911

מכונית שעדיף להתרחק ממנה: פולקסווגן גולף ישנה אבל מאד קרובה לכביש ועם משהו שנראה כמו המוביל הארצי משתלשל מאחוריה, ומוציא המון עשן שחור כשהנהג מוריד הילוך כדי לעקוף פורשה 911

איכות הכביש: שבילים בין כפרים נידחים, טובים יותר מחוצה ישראל.

בגדול: הצרפתים אוהבים ויודעים לנהוג. הם הרי אלה שהמציאו את המשחק הנפלא "בואו ננסה להכניס בבת אחת 300 מכוניות עם נהגים עצבניים ולחוצים בשעת בוקר עמוסה לכיכר פריזאית אחת ונראה איך הם מסתדרים עם זה בלי עשרות תאונות בדקה". חוץ מזה, לצרפת יש שני דברים להציע לנהג שאין בשום מקום אחר. באלפים יש כבישי הרים הכי מדהימים שיש. בפריז יש את התנועה העירונית הכי מטורפת שיש.

בסוג הכבישים הראשון אתם עוד עלולים ללמוד לנהוג כמו בני אדם, ואילו בעיר תלמדו להתנהג כמו חיה חסרת נימוס ועכבות. זאת אומרת, אם תרצו להמשיך הלאה ולא לעצור לשעה קלה. ועוד דבר אחד קטן: פריז היא גם העיר שהמציאה את ה"חנייה תוך דחיפה של מכוניות בעזרת הפגושים". סקר שנערך לאחרונה בפריז הוכיח של-95% מהמכוניות יש לפחות פנס אחד שבור. הפריזאים טוענים שזה בגלל התיירים, אנחנו טוענים שזה בגלל הפריזאיות. סתאאאאאם, צחקנו.

הכי חשוב: קודם כל, אם הכביש האלפיני מושלג ויש המון ערפל נמוך, ותרו על ניסיונות עקיפה. באמת, למה להסתבך. אז מה אם רנו 5 חלודה עוברת אתכם כאילו נהגתם לאחור? שנית, אם אתם מסתובבים בכיכר, רואים את השלט לפנייה רק אחרי שעברתם אותה ועכשיו צריך לעשות עוד סיבוב, זה לא חוש הומור צרפתי. זה הגיון צרפתי. אחרי הכול, כשאתם מסתובבים סביב כיכר, יורד הלחץ מהתנועה הממשיכה קדימה. לא הגיוני?

מהירות מרבית בחוק: 130 קמ"ש

מהירות מרבית בפועל: 150 קמ"ש

כבישי אגרה: יש. מצוינים. המחירים די גבוהים

להתרחק: מפריז בשעות השיא. מכבישי האלפים בחורף ובקיץ, מסוף השבוע הראשון באוגוסט ועוד כמה מועדים נפלאים בהם כל הצרפתים יוצאים לקנן על האספלט בהמוניהם.

כולם עושים: מקללים ובטוחים שאתם מבינים מה הם אומרים

לא מקובל: להתווכח באנגלית רצוצה עם זה שלא נתן לכם זכות קדימה. מצד שני, הצרפתים מאד מנומסים על הכביש, אם אתם אישה.

מכונית שצריך להיזהר ממנה: דה שבו ישנה שנוסעת בזיגזג על כביש חשוך ורטוב

מכונית שצריך להתרחק ממנה: פיז'ו 206 עם הסטיקר Make My Day Punk. רגע, זה באנגלית, לא?

איכות הכביש: האוטוסטרדות טובות כמו הגרמניות. הכבישים האחרים עשויים להזכיר את הארץ

בגדול: בלגיה היא מדינה קטנה, לא מעניינת במיוחד במרכז אירופה. לכן אין סיבה להתעכב בה מעבר לזמן הנחוץ. אם תתכננו היטב, אפשר לעבור דרכה תוך שעה-שעתיים לכל היותר. זה אומר שצריך לנהוג מהר, ואת זה יודעים גם השוטרים הבלגים, שקשוחים כמעט כמו אלה השוויצרים (ראו בהמשך). כך שכדאי מאוד להסתכל במראה לעתים קרובות.

הכי כדאי להיצמד למקומיים שנוהגים ממש מהר, אבל רצוי לא פחות לקחת בחשבון שהבלגים הם לא מטובי הנהגים באירופה. אולי אפילו הגרועים שבהם. ההולנדים למשל טוענים שבבלגיה אין מערכת לימוד נהיגה שעומדת בסטנדרטים אירופים. מצד שני, ההולנדים אומרים על הבלגים שהם העם הכי טיפש באירופה. מצד שלישי, הבלגים המציאו את שוקולד לאונידס, כך שאולי בכל זאת מישהו שם יודע מה הוא עושה.

הכי חשוב: יש בבלגיה כבישים לא רעים ונוף מהטובים שיש. אבל גם שוקולד מצוין, אנטישמיות, פדופיליה ומשרדי השוק האירופי המשותף. לא באותו סדר חשיבות.

מהירות מרבית בחוק: 120 קמ"ש

מהירות מרבית ממוצעת בפועל: 140 קמ"ש

כבישי אגרה: אין. וגם אם היו, אף אחד לא היה משלם בשביל לחרוש את בלגיה

להתרחק: מבלגיה

לא מקובל: אי עצירה בעצור, עקיפה מימין, צפירות עצבניות.

מכונית שצריך להיזהר ממנה: הונדה סיביק מונמכת עם צליל של טורבו ואורות ניאון

מכונית שצריך להתרחק ממנה: גרמנית עם צמיגים רחבים ונמוכים

איכות הכביש: בין מצוין לסביר. אבל הנוף באזור בריסל משעמם נורא, והמרצפות-בתור-כביש בערים יהרגו לכם את הגב

בגדול: העובדה שהולנד היא מדינה שטוחה לחלוטין, הופכת אותה למדינה היחידה באירופה שאין בה אפילו כביש אחד שכיף לנהוג בו. חוץ מכבישי ספר לאורך נהרות. אבל אז אם אתם יורדים מהכביש, הפכתם לצוללת. קחו בחשבון שלמרבית ההולנדים יש בעיה מיוחדת עם נהגים ממהרים. לכן הוציאו פטנט על "הישאר במסלול השמאלי גם אם הסתיימה העקיפה, כדי שהמניאק מאחוריך ייאלץ להאט, גם אם הוא מאד מתעצבן בגלל זה". כדאי גם לזכור שלהולכי רגל, אופניים וקטנועים יש זכות קדימה מוחלטת ברחובות העיר. מצד שני, אם אתה בעיר, למה שתרצה לנהוג באוטו? לא עדיף ללכת ברגל לקופי שופ? או לבר נחמד? האוטוסטרדות מאד מסודרות, נקיות וברורות, עם מהירות מרבית של 100 או 120 קמ"ש והמוווון מצלמות ואמצעי אכיפה. כמו צי פורשה 911 טרגה בצבעי כתום לבן - כן, של משטרת התנועה. ולא, הם לא יודעים חוכמות. אגב, הם מתאמנים פעם בשבוע על מסלול מירוץ מזדמן.

הכי חשוב: ההולנדים מאוד קמצנים. למה זה חשוב על הכביש? ובכן, זה לא. אבל זו עובדה.

מהירות מרבית בחוק: 120 קמ"ש

מהירות מרבית בפועל: 130 קמ"ש

כבישי אגרה: אין

להתרחק: מאמסטרדם, לא תחת השפעה ולא בכלל. בלתי אפשרי לחנות בעיר, לחלקים מסוימים במרכז אסור להיכנס - ואסור גם לעמוד עם מנוע דולק (למרות שזה לא חוק רשמי, אלא נוהג שנאכף על-ידי קולגות לכביש). וגם לנסות ולוותר על כבישים מהירים בתחילת הסוף שבוע, וגם בסופו. בעצם, למה לא תנצלו את מערכת הרכבות המדהימה והמדויקת? אה, ותתרחקו מחניות לאורך תעלות במרכזי הערים.

כולם עושים: שומרים על המהירות המותרת, פלוס 10% של סטיית מכשירי אכיפה. ומכבדים את הזולת. מין נוהג שכזה, שידהים אתכם מאד.

לא מקובל: לעקוף מימין, לצפור, לאותת עם אורות גבוהים, לשמור על מנוע עובד מול מחסום רכבת מורד, לנסוע לאחור בלי הכוונה כדי לחנות קרוב מאד לשפת התעלה.

מכונית שצריך להיזהר ממנה: טויוטה קורולה חלודה עם ארבעה ראסטפארי ועשן סמיך בתא הנוסעים.

מכונית שצריך להתרחק ממנה: פורשה 911 בצבע כתום-לבן

איכות הכביש: לא רע, אבל הרבה פחות טוב מהשכנה שממזרח, גרמניה

בגדול: הבריטים אוהבים לנהוג. בגדול, הם גם יודעים לנהוג. ככה שחוץ מהעניין הזה של נהיגה בצד ההפוך מכל הגיון מוטורי, דווקא נחמד מאוד על הכביש באנגליה. עזבו את הכבישים המהירים והתנועה הצפופה שם, וקחו את הדרכים המשניות. אם לוקחים בחשבון גם את החלק הצפוני של האי, מדובר כנראה בתמהיל הכי טוב באירופה של כבישי נהיגה. אבל אז שוב מגיע הקטע של עיקול מהיר בכביש, מהירות תלת-ספרתית ומכונית שמגיעה בדיוק מולך. ואתה ממש לא מבין למה. עוד סיבה לטיול מוטורי באנגליה. כיכרות. בכל מקום, בכל צומת, בכל מצב יש כיכר. רדיוס גדול, רדיוס פצפון, יש כיכר. הבעיה - הצמיגים בצד שמאל נשחקים ככה הרבה יותר מהר. אז אם הטיול ארוך, החליפו צד.

הכי חשוב: להבין באיזה מסלול אתה צריך לנהוג. ולזכור את זה גם ברגעי פאניקה. לשנן בכל פעם מחדש. אני נוהג הפוך, כי ככה צריך. אחרת, אתם יודעים, מבזקי החדשות האלה ב-ynet...

מהירות מרבית בחוק: 70 מייל לשעה. כן, אנחנו יודעים לתרגם את זה לקילומטרים, אבל זה מה שתראו על מד המהירות.

מהירות מרבית בפועל: 80 מייל לשעה. ויש גם הרבה, הרבה יותר מהר.

כבישי אגרה: אין

להתרחק: מלונדון בשעות השיא

כולם עושים: נוהגים בצד שמאל. קטע ענק, הם גם עושים את זה בלי להתבלבל. אה, וכולם גם רואים כדורגל ואוהדים את מנצ'סטר יונייטד. מה, לא?

לא מקובל: לנהוג בצד ימין. ולעצור ליד שוטר תנועה עם קאוואסאקי ZX10 חדש ולהציע לו רייסים

מכונית שצריך להיזהר ממנה: סובארו אימפרזה טורבו עם הכיתוב Police.

מכונית שכדאי להתרחק ממנה: פורד פיאסטה RS משופרת (וסובארו אימפרזה טורבו עם כנף גדולה מאחור), ופורד אסקורט קוזוורת', ופורד סיירה קוזוורת', וכל TVR שתפגשו בדרך

איכות הכביש: לא רע, ובעצם לא ממש טוב. אבל נורא מעניין

בגדול: מבחינה מוטורית, ספרד היא מדינה מוזרה. הרבה יותר מוזרה מכפי שאתם מעלים בדעתכם. מצד אחד יש לה את מסלולי הנסיעה הצרים בעולם בתוך העיר: רחוב ממוצע בברצלונה עלול להציע שלושה נתיבים (כולל לאוטובוס רחב), בשעה שרוחבו מתאים ללא יותר משני נתיבים בכל עיר נורמאלית אחרת.

תמיד משעשע לחזות באוטובוס גדול ורועש חולף במרחק 10 ס"מ מימין, במהירות 60 קמ"ש. מצד שני, לפעמים נראה כאילו הגיל הממוצע של הנהגים הוא 70, וחתך המכוניות הוא מהמשעממים באירופה. מה שבטוח ללא ספק, הוא שיש לה מערכת כבישים שספק אם מדינה אחרת יכולה להתחרות בהם. אם אתם אוהבים לנהוג, אזור הערים הגדולות הוא "לא" מוחלט, ואם אתם אוהבים את החופש, אל תתווכחו עם שוטרים ספרדים.

אבל מחוץ לעיר, הן בכבישי האגרה אבל גם בכבישים צרים ומתפתלים שמושכים מברצלונה לכיוון אנדורה, ההנאה מובטחת. זכרו רק שבכבישים מסוימים, כמו אלה הנמתחים לאורך החוף ומארחים את ראלי קטלוניה, כל נהג מקומי מכיר הרבה יותר טוב את הסיבוב שמגיע עוד מעט. אם הוא מאט, וותרו על השחצנות והאטו גם אתם.

הכי חשוב: שלט שמהבהב על הכביש המהיר ומודיע על תאונה בעוד 10 קילומטר, מבהיר למעשה כי פקק התנועה יסתיים בעוד שעתיים לפחות. שנית, לפחות בתקופה הקרובה, נסו להימנע מאזכור המלים "בוש", "שרון" ו"אל קעידה". בעצם, אתם יכולים לוותר גם על דגל ישראל מתנופף על האנטנה.

מהירות מרבית בחוק: 120 קמ"ש

מהירות מרבית בפועל: 140 קמ"ש

כבישי אגרה: יש. לא מאוד יקר

להתרחק: מברצלונה בשעות השיא, כולל כבישי הכניסה והיציאה. אני חוזר, להתרחק.

כולם עושים: עומדים כמו ילדים טובים בפקקים העצומים של שעות השיא. סבלנות מדהימה ומאוד מפתיעה

לא מקובל: לעקוף תור שעומד בסבלנות מדהימה ומפתיעה דרך השוליים בסגנון "אני תייר, ואני גם לא מכאן"

מכונית שצריך להיזהר ממנה: סיאט איביזה צהובה ישנה ומרוטה, עם ארבעה מפלטים וכנראה שני מנועים של מעבורת חלל.

מכונית שצריך להתרחק ממנה: כל אחת עם מאית אוריינטציה ספורטיבית

איכות הכביש: מצוינת. האוטוסטרדות בתשלום מעולות, ואפילו הכבישים הקטנים סלולים על-ידי מביני עניין