איך בודקים את המחשב החדש שלכם?

קניתם מחשב חדש ואתם כבר רוצים להתחיל להשתמש בו, להתקין בו את כל התוכנות והמשחקים שלכם, ולהתחיל ליהנות מהביצועים הנהדרים. אבל כדאי להתאזר בסבלנות למשך זמן קצר נוסף - תהליך הרכישה של המחשב לא מסתיים כשהוא מגיע הביתה, אלא מעט לאחר מכן, לאחר שוידאתם כי קיבלתם את המחשב שעליו שילמתם.

אם קניתם את המחשב מספק מקצועי ואמין, ייתכן בהחלט שתגלו שהכל מתאים, תקין ובמקום - אבל גם ספק טוב יכול לטעות. ומצד שני,

אם הספק ממנו קניתם איננו מקצועי או לא אמין, עכשיו, רגע לפני שתשלמו או מייד אחרי, זו כמעט ההזדמנות האחרונה שלכם לגלות את הטעות ולעצור את העיסקה.

חוק הגנת הצרכן מאפשר לכם לבטל את עיסקה בתוך 14 יום מהקנייה, אם נתגלה במוצר פגם מהותי. ברוב המקרים תמצאו שהספק יעדיף פשוט להחליף רכיבים פגומים אם נתגלו כאלה. בכל מקרה - את הפגמים כדאי לגלות כמה שיותר מהר.

אם קניתם את המחשב אצל ספק רחוק ממקום מגוריכם, והוא הגיע אליכם עם שליח, הדבר הראשון לבדוק הוא את תעודת המשלוח. הקפידו לבדוק ששמכם מופיע עליה (ולא שם של מישהו אחר, שקיבל את המחשב שלכם, למשל), ושפירוט הרכיבים זהה למה שמופיע בהצעת המחיר שקיבלתם. הבדיקה הפשוטה הזו יכולה לחסוך לכם הרבה כאבי ראש.

אבל כפי שכבר הסברנו בעבר, תמיד עדיף לבוא לאסוף את המחשב אצל הספק ולא לבקש שיישלח אליכם. את התשלום מומלץ לבצע בכרטיס אשראי - לא בצ'קים ובוודאי שלא במזומן, ובכל מקרה תדרשו קבלה.

אם כבר הגעתם למשרדי הספק או למעבדה שלו, אז אין מה להזדרז. בתור התחלה, בקשו לפתוח את המחשב ולבדוק את תכולתו. את רוב הרכיבים אפשר לזהות לפי מראם (אם אינכם יודעים לעשות זאת גייסו לעזרתכם חבר שמבין), בעיקר אם אינם מזויפים (בזה נטפל בהמשך).

לשים לב לרעשים מטרידים

לגיטימי לגמרי לבקש לחבר את המחשב ולבדוק את תקינותו, וכדאי לעשות זאת. שימו לב במיוחד לרעשים מטרידים מכיוון המאווררים, הדיסק הקשיח, כוננים אופטיים. כדאי גם להיכנס ל-BIOS (הקישו DEL בזמן האתחול), לחפש מסך בעל כותרת כמו System Health או System Sensors וכדומה, ולמצוא בו את ההתייחסות לטמפרטורת המעבד.

הטמפרטורה הסבירה משתנה בהתאם לדגם המעבד, אבל נתון של מעל ל-45 מעלות ב"רגיעה" עשוי להעיד שהמחשב אינו מאוורר כראוי.

הכינו מראש תקליטור ובו עותק של התוכנה Windows Memory Diagnostic, והריצו בדיקה על הזיכרון של המחשב החדש. הבדיקה תימשך בין 5 ל-10 דקות, ובסיומה תדעו אם רכיבי הזיכרון הם איכותיים ותקינים לגמרי, או סובלים מתופעה של Soft Errors (תקלות אקראיות וקשות לזיהוי שגורמות לרוב המסכים הכחולים).

השתמשו ב-DirectX Diagnostic Tool (יש להזין dxdiag.exe משורת הפקודה) לביצוע בדיקה מהירה: בחלון System, שימו לב למעבד, לזיכרון ולמערכת ההפעלה; בחלון Display שימו לב לדגם ולכמות הזיכרון של הכרטיס הגרפי. טיילו במהירות בין שאר החלונות של הכלי הזה, וחפשו בכולם את השורה "No problems found". במהלך הבדיקה, שימו לב שהמסך לא סובל מריצוד או הבהוב מיוחד, ואם מדובר במסך LCD חפשו "פיקסלים מתים" (הסבר נוסף בהמשך).

אם יש לכם זמן לבדיקה יסודית יותר תוכלו להריץ את תוכנת הדיאגנוסטיקה Everest (ראו בהמשך). בינתיים, הביאו אתכם תקליטור מוזיקה רגיל ונגנו אותו בכונן התקליטורים - כך תוכלו לבדוק, בבת אחת, את הכונן, כרטיס הקול והרמקולים. לא מזיק גם להצטייד בתקליטורים ריקים ולבצע צריבה קצרה, כדי לבדוק שהצורב המותקן במחשב תקין.

לפני שתסיימו, הקפידו לבדוק שקיבלתם את כל התיעוד, הכבילה ותקליטורי ההתקנה, של מערכת ההפעלה, הדרייברים, ורכיבי החומרה השונים (כדאי לבדוק מול הצעת המחיר). בקשו לקבל את תעודת האחריות על המחשב, ואת התעודות של רכיבים נוספים שיש להם אחריות בנפרד (כמו המעבד והדיסק הקשיח).

אם בהצעת המחיר נאמר שאתם זכאים לאחריות ו/או שירות בביתכם או במעבדת הספק, יש לכך תוקף חוזי לא פחות מאשר לתעודת אחריות נפרדת. לעומת זאת, אם הצעת המחיר מסייגת כי האחריות היא בהתאם לתנאים בתעודת האחריות, הקפידו לעיין בה ולבדוק את תוכנה היטב. למשל, שהיא אינה מגבילה את האחריות לחלקים בלבד ומאפשרת לספק לגבות כסף על עבודה, או שהיא אינה פוטרת אותו מאחריות לרכיב זה או אחר. יש בעיה? בקשו לבצע תיקון, והחתימו את הספק על התעודה.

שימו לב שחלק מספקי החומרה מגינים על המחשב באמצעות מדבקה או אזיקון שמונעים פתיחה של המארז, ומתנים את האחריות בשמירה על שלמותם. זה אומר, למשל, שאם תוסיפו מייד אחרי הקנייה רכיב חומרה שכבר היה לכם בבית, ובעוד חודש תהיה במחשב תקלה, הספק לא יכבד את האחריות. הסבירו לו שאינכם מוכנים לזה, ואיימו לפוצץ את העיסקה אם הוא מתעקש. הוא יוותר. עכשיו, שלמו וקחו את המחשב הביתה - לא לפני שתודו לאנשים שהסכימו לסבול אתכם בשעה האחרונה. צריך סבלנות בשביל אנשים שיודעים לקנות מחשב.

שלב ג': האם המעבד שלכם מזויף?

הגעתם עם המחשב הביתה. חברו והרכיבו אותו ושימו בצד את קופסאות הקרטון (אל תזרקו אותן בינתיים). למרות שכבר בדקתם שקיבלתם את הזיכרון והמעבד הנכונים, הדבר הבא לעשות יהיה לבדוק את העניין לעומק.

את זהות המעבד והזיכרון שלכם תוכלו לאמת בעזרת התוכנה

 שבה משתמשים המקצוענים. היא תוכל להראות לכם, כמו בתמונה, שמהירות הריצה של המעבד לא מתאימה למהירות שקבע לו היצרן. Overclocking (הגדלה מלאכותית של מהירות השעון), הוא אחד מסוגי ההונאה הוותיקים, למרות שהתופעה פחות נפוצה היום.

תוכלו, כמובן, להשתמש בכלים הרשמיים של יצרני המעבדים:

• אינטל. השתמשו בתוכנה Intel Processor Frequency ID Utility. בהתקנה, היא תעתיק את עצמה לדיסקט, כדי שתוכלו לאתחל ישירות אליה. שימו לב שהנתון Reported CPU Frequency זהה ל- Expected CPU Frequency (מה שאומר שהמעבד שלכם רץ במהירות המומלצת על-ידי אינטל). כנ"ל זוג הנתונים המתייחס ל-System Bus Frequency.
  

• AMD. את היישומים AMD CPUID ו-AMD CPU Information תוכלו למצוא בכתובת הבאה. הם קצת פחות ידידותיים מהיישום המקביל של אינטל, אבל מספקים יותר אינפורמציה.
  

שלב ד': בדיקת עומק לחומרה

כדי לבדוק לעומק שקיבלתם את הרכיבים הנכונים הורידו והריצו את Everest Home Edition

של Lavalys (לשעבר AIDA32). התוכנה הזו תוכל לאמת עבורכם את זהותם של כל הרכיבים במחשב, תעזור לכם לזהות דרייברים לא מתאימים או לא מעודכנים ובעיות אחרות.

בשלב הבא, הריצו בדיקת שטח מלאה על הדיסק הקשיח (בצעו קליק ימני על סמל הכונן ב-My Computer, בחרו Properties ואז Tools). זו בדיקה ממושכת מאד, אבל כדאי לעשות אותה לפחות פעם אחת.

כדאי גם לבדוק ולכוון את המסך, ובזה תוכל לעזור לכם התוכנה DisplayMate. היא תסייע לזהות גם בעיות שניתן לפתור בעזרת כוונון וגם כאלו שנגרמות כתוצאה מפגמים בייצור. ב-LCD שימו לב במיוחד לפיקסלים פגומים, שאינם משנים את צבעם. אחריות על צגי LCD מגדירה במדויק מהו מספר הפיקסלים הפגומים שמחייב החלפה (לרוב בין 5 ל-10).