שתף קטע נבחר

תעשיית הלידות: כך הפכו בתי היולדות למסחטות כספים

כיום כבר כמעט אי אפשר ללדת בלי מיילדת פרטית, רופא פרטי, מרדים פרטי, מעסה פרטית או ג'קוזי. איך הפכה היולדת הישראלית לתרנגולת שמטילה ביצי זהב, ומה יקרה למי שלא תוכל לשלם תמורת מה שאמור להיות התהליך הטבעי ביותר בעולם

שירי הפלמ"ח שבקעו מחדר היולדות של בית החולים בילינסון הצליחו להפתיע גם את המיילדות הוותיקות. הצוות הרפואי אמנם הורגל בשנים האחרונות לדרישות מוזרות של זוגות בדרך ללידה, אבל הפעם דובר בהופעה חיה: היולדת עצמה שרה ובעלה ליווה בגיטרה. שירי הפלמ"ח נועדו לסייע בהתגברות על הצירים הכואבים, וככל שהלידה התקרבה, השירה הפכה קולנית ואגרסיבית יותר. לתינוק, אגב, שלום.

 

ברכה גל, מנהלת הסיעוד במרכז לרפואת נשים ומיילדת ותיקה בבית החולים, מספרת שזוגות יכולים לעשות היום כמעט ככל העולה על רוחם בחדרי הלידה, ואין ספק שחלקם לוקחים את החופש הזה לכיוונים יצירתיים מאוד. "היו לנו בני זוג שהגיעו בחלוקים לבנים וביקשו ללדת על הרצפה. נענינו לבקשה והורדנו לרצפה את כל המכשור הרפואי, כשפתאום", היא נזכרת ועוטה חיוך מבויש, "פשטו הבעל והאשה את בגדיהם ונשכבו מחובקים, 'כדי להתחבר טוב יותר לאמא אדמה'".

 

הצעד הענק לקראת היולדת בעשור האחרון הוא תולדה של שינויים רבים כמו חוק זכויות החולה, הגברת המודעות, וגם העובדה שהיולדת הפכה לתרנגולת המטילה ביצי זהב. בתי החולים מרוויחים כסף רב מכל יולדת, וכך הפך אחד התהליכים הטבעיים ביותר לתעשייה תחרותית המגלגלת מאות מיליוני שקלים. היולדות של היום נהנות מתנאים ומצ'ופרים שהאימהות שלהן יכלו רק לדמיין (ראו טבלה), והמערכת ההולכת ומופרטת מציעה היום גם חדרי לידה פרטיים, אשפוז בתנאים שלא היו מביישים מלון חמישה כוכבים ואת השירות הטוב ביותר שכסף יכול לקנות. השאלה היא מה יקרה ליולדות שלא יוכלו לשלם.


מה תקבלו בבתי החולים מהצפון ועד לשרון

מה תקבלו בבתי החולים מהצפון ועד לשרון
בתי חולים ג'קוזי ועוד מיילדת מרדימים מלווים מיילדת פרטית/דולה מלווים בניתוח קיסרי יולדות בחדר מנוחה לידות בשנה
זיו צפת ג'קוזי אחד אחת ל-2 יולדות אחד שניים דולה שאינה מטעם בית החולים מתירים 3 2800
נהריה מ-2005 בכל חדר אחת ל-2 יולדות אחד אחד אין לא מתירים 1 6350
רמב"ם חיפה אין אחת ל-2-3 יולדות אחד בבוקר, בלילה כונן שניים אין רק בניתוח מוזמן 1/2/3 4500
בני ציון חיפה אמבטיה בחדר הלידה הטבעית אחת ל-2 יולדות מוזמן לפי הצורך שניים אין לא מתירים 1/2/4 4500
הלל יפה חדרה אין אחת ל-2 יולדות אחד שניים אין לא מתירים 3/2 4000
לניאדו נתניה אין אחת ל-2 יולדות שניים גמיש 2600 ש' למיילדת, 1900 ש' לדולה רק בניתוח מוזמן 4/2 5000
מאיר כ"ס בחדר הלידה הטבעית אחת ל-2-3 יולדות אחד גמיש אין מתירים 3/2 5280

 

העיקר שהמטבחון מאובזר

 

עד לעשור האחרון נתפס ההריון כסוג של עונש, דרך ארוכה ומתישה שצריך לצלוח איכשהו. היחס כלפי היולדת היה בהתאם, ושיאו הופגן בניכור הרפואי כלפיה בשעת הלידה. אבל תהליך הלידה, שהיולדות תפסו כ"אינקוויזיציה" לפי הגדרתה של ענת קאן, המפקחת על היולדות בבית החולים אסף הרופא, שינה בשנים האחרונות את פניו. "היולדת של לפני עשר שנים", היא אומרת, "הייתה פסיבית. לא ניתנה לה אפשרות לשאול שאלות, רגליה נקשרו בכוח למיטה, היא לא קיבלה משככי כאבים והייתה צריכה להתמודד עם מה שיש".

 

"עד לא מזמן הייתה הלידה אירוע נעדר פרטיות, כשחדר הלידה היה אולם גדול שבו שש עד שמונה מיטות", אומר ד"ר מיכאל שנהב, מנהל חדר הלידה בבית החולים ליס ליולדות. לדבריו, המהפך הגדול הוא תוצאה של חוק זכויות החולה, שחייב את הרופאים להסביר למטופלים מהו ההליך הרפואי שיעברו, ושל יולדות תובעניות יותר, שגם מוכנות לשלם עבור שירות טוב יותר.

 

ואכן, הדלק שהניע את גלגלי המהפכה הוא כלכלי. בתי החולים קלטו את רעש המצלצלים הנלווה ללידות, והם מנהלים קרבות מרים על כיסה של היולדת (בעיקר במרכז הארץ), תוך שימוש בשיטות שיווק שלא היו מביישות סוכן ביטוח.

 

כמה נתונים בסיסיים: הביטוח הלאומי משלם לבית החולים 6,417 שקל עבור שני ימי אשפוז ליולדת. בישראל יש כ-140,000 לידות בשנה (על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2002), כלומר מדובר בכ-900 מיליון שקל לשנה. גורמים בתוך המערכת מעריכים כי לאחר קיזוז הוצאותיהם נותרת בידי בתי החולים כמחצית מהסכום (רק לשם השוואה, תעריף שני ימי אשפוז על פי משרד הבריאות הוא כ-3,000 שקל, אם כי נטען שההוצאות על יולדת גבוהות יותר). "מעבר לכך, זוג שבא ללדת גם מביא איתו כוח כלכלי אדיר של שש נפשות, כלומר היולדת, בעלה והוריהם", מסביר ד"ר שנהב. במילים אחרות, לידות יכולות להיות מקור מצוין לרווחים, וכך, בליווי פרסומים מפתים, החלה מהפכת שיפור השירות ליולדת, יד ביד עם מהפכת הפרטת הלידה.

 

"הדגש בחדרי הלידה היום הוא על תנאי הלידה, על האשפוז - כלומר על מלונאות", מסביר פרופ' דב פלדברג, ממלא מקום מנהל המרכז לרפואת נשים בבית החולים בילינסון, ואכן, מיילדות ורופאים שעורכים את הסיורים בחדרי הלידה מדברים היום בעיקר על "המטבחון המאובזר" שכולל מקרר ומיקרוגל, על איכות הרהיטים, הכורסה המתכווננת, הטלוויזיה מעל המיטה, השירותים והאמבטיה המרווחים, ובמקרים אחרים על המיטה הזוגית המפוארת והג'קוזי.


מה תקבלו בבתי החולים באזור המרכז ודרומה

מה תקבלו בבתי החולים באזור המרכז ודרומה
בתי חולים ג'קוזי ועוד מיילדת מרדימים מלווים מיילדת פרטית/דולה מלווים בניתוח קיסרי יולדות בחדר מנוחה לידות בשנה
בילינסון פ"ת אין אחת ל-2 יולדות אחד שניים אין רק בניתוח מוזמן 1/2/3 9000
ליס ת"א ג'קוזי + אמבטיה בחדר הלידה הטבעית אחת ל-2-3 יולדות שניים אחד אין מתירים 1/2 9000
שיבא תל השומר ג'קוזי רק ליולדת הפרטית אחת ל-3יולדות אחד שניים 3300 ש' למיילדת, 2100 לדולה רק בניתוח מוזמן 2/3/4 11000
קפלן רחובות מקלחת זרמים מיוחדת אחת ל-2-3 יולדות אחד שניים אין רק בניתוח מוזמן 1/2/3 5500
אסף הרופא צריפין אין אחת ל-2 יולדות שניים שניים בקרוב שירותי דולה במחירי תל השומר לא מתירים 1/3 6000
וולפסון חולון אין אחת ל-2-3 יולדות שניים גמיש דולה שאינה מטעם בית החולים לא מתירים 1/2/3 3000
הדסה עין כרם י-ם אין אחת לכל יולדת שניים גמיש אין מתירים 2 5100
הדסה הר הצופים י-ם אין אחת ל-1-2 יולדות שניים שניים דולה שאינה מטעם בית החולים רק בניתוח מוזמן 2/3 4200
ביקור חולים י-ם אין אחת ל-1-2 יולדות שניים שניים דולה שאינה מטעם בית החולים (גם מתנדבת) מתירים 2/3 3960
שערי צדק י-ם אין אחת לכל יולדת גמיש גמיש דולה שאינה מטעם בית החולים לא מתירים 2 11000
סורוקה ב"ש אין אחת ל-1-2 יולדות אחד אחד דולה שאינה מטעם בית החולים לא מתירים 1/2/3/4 13450
יוספטל אילת לידת מים בבריכה אחת לכל יולדת שניים שניים אין לא מתירים 1/2 800

 

יש כרטיס מועדון?

 

השיפור ביחס ליולדת הוא ללא ספק חיובי, אבל הפרטת חדרי הלידות נוגעת בשאלה רחבה יותר, שהיא ה"חמה" ביותר בעולם הבריאות: עד כמה הכנסת מניעים כלכליים לבתי החולים תורמת לחולים ועד כמה היא פוגעת בהם.

 

יולדת שתדבוק בהמלצות משרד הבריאות ותסתפק בחבילת ההריון והלידה הבסיסית תוציא מכיסה בין עשרות למאות שקלים, בעיקר עבור בדיקות בסיסיות. את הסכום הזה היא למעשה תקבל בחזרה בדמות מענק הלידה. הוצאותיה של יולדת שלא מסתפקת בחבילה הבסיסית יוכלו להסתכם באלפי שקלים, "ומשכורת ממוצעת כבר לא מספיקה לעמוד בעלויות הלידה", אומר בחיוך ד"ר מיכאל שנהב. "צריך לקחת משכנתה שלמה עבורה".

 

מי שחושב שד"ר שנהב מפריז, לא חווה הריון ולידה בזמן האחרון. זה מתחיל בבדיקות הגנטיות, שעלות כל אחת מהן כמה מאות שקלים (הן לא ממומנות במלואן על ידי הקופות). רופא פרטי יגבה כמה מאות שקלים לכל ביקור, בדיקת שקיפות עורפית תעלה כ-600 שקל, סקירת מערכות מוקדמת כ-1,500 שקל, בדיקת מי שפיר או סיסי שליה מעל 1,000 שקל, קורס הכנה ללידה כ-500 שקל, וכל זה לפני שרגלנו דרכה בחדר היולדות.

 

שירותים פופולריים הקשורים ללידה עצמה הם הדולה - "תומכת לידה" המספקת תמיכה נפשית ליולדת בזמן הלידה, והמיילדת הפרטית, שעומדות לרשות היולדת מרגע כניסתה לבית החולים. התענוג יעלה 3,000-2,000 שקל לשירות.

 

מעבר לכך אפשר להזמין כיום לבית החולים רופא פרטי שילווה את היולדת בזמן הלידה, מרדים פרטי, רופא ילדים פרטי ומעסה פרטית, ויש כמובן גם אפשרות לחדר לידה פרטי.

 

אבל האם יש בהפרטה הזאת סכנה לשירות הציבורי? התשובה משתנה בהתאם לנשאלים. בתי החולים שבבעלות פרטית כמו הדסה (עין-כרם והר הצופים), לניאדו בנתניה, ביקור חולים ושערי צדק בירושלים ועוד, מספקים ליולדות כמעט כל שירות שיעלה על דעתן, בתוספת תשלום כמובן (אם כי עדיין לא מוצאים בהם הפרדה גמורה בין היולדות בתוך המחלקות), והם לא מוצאים שום סיבה להצטדקות, להפך.

 

מרכזי הבריאות הפרטיים טוענים שהתחרות הכלכלית רק משרתת את החברה. מהפכת השירות ליולדות, טוענים שם, התחילה ביולדות שדרשו יותר - והסכימו לשלם יותר. הן שירו את יריית הזינוק בתחרות בין המרכזים הרפואיים, תחרות שהעלתה את רמת השירות בכל בתי החולים, גם אלה הציבוריים.

 

אבל מה קורה כשלצד מחלקת היולדות הרגילה מקים בית החולים מחלקה מיוחדת, פחות צפופה ויותר מאובזרת, עבור נשים שמוכנות לשלם יותר? האם אז המוטיבציה של בתי החולים להרוויח מהיולדות המשלמות עשויה להוביל להקפאת ההתפתחות של המחלקות הרגילות?

 

נכון להיום, הדוגמה היחידה לבית חולים המפעיל שירותי מלונאות ליולדת הוא שיבא בתל השומר, אבל הוא מוביל ומסמן מגמה שאליה פונה התחום כולו. למרות שאף גורם רשמי לא יודה בכך, "אפרופו בייבי", המלונית שלו, הוא כנראה בין האחראים העיקריים לכך שבית החולים מוביל בשנים האחרונות את טבלת הלידות במרכז (עם 11,000 לידות) - שני רק ל"אלוף" הלידות הארצי, בית החולים סורוקה, המספק שירותים לכל תושבי הדרום כולל המגזר הבדואי. תל השומר גם מפעיל מועדון יולדות (בתשלום כמובן), שהחברות בו מקנה ליולדת הנחות בבדיקות רפואיות ובבתי עסק למוצרי תינוקות.

 

מה יש במלונית תל השומר שמושך את היולדת כמו פרפר לאש? איריס, תושבת ראשון לציון ששהתה במלונית, מסבירה שהקסם הוא בשילוב של השגחה רפואית, נוחות של בית מלון - מה שאומר גם ארוחות מפוארות, גישה ללא הגבלה לבן זוגה, לובי מפואר למבקרים, "ומנוחה שלא הייתי זוכה לה בבית". אבל יש גם תשובה סוציולוגית לנושא.

 

"זאת אופנה", אומרת ברכה גל מבילינסון. "היולדת של היום רוצה להיות 'אין', והמלונית לכאורה ממקמת אותה בסטטוס גבוה. ומי לא רוצה להשתייך למעמד הזה, לפחות בלידה?".

 

אבל ל"איניות" יש מחיר. שני לילות במלונית יעלו 1,100 שקל, ואם הבעל מעוניין להישאר גם הוא, התשלום על כך יהיה בנפרד. את החדר תוכלו לשדרג גם לסוויטה, וכמו ברכישה של מכונית יוקרה, אפשר להוסיף רמקולים משובחים, ריפוד עור ועוד פינוקים למי שממש כמהים לבזבוזים.

 

לדברי פרופ' דניאל זיידמן, הממונה על יחידת המחקר של אגף הנשים והיולדות בתל השומר, האנלוגיה המתאימה לשירותי האשפוז והלידה היא המחלקות השונות במטוסים.

 

"כל אחד יודע שלמטוס יש מחלקת תיירים, מחלקת עסקים ומחלקה ראשונה", הוא אומר. "כך גם בחדרי הלידה. יולדת שמסתפקת במה שהמדינה שילמה עבורה תקבל תנאים בהתאם, אבל אם היא מבקשת ליהנות מתנאים טובים יותר ומוכנה לשלם תמורתם, היא תקבל שירות של מחלקה ראשונה".

 

תל השומר הוא בית חולים ממשלתי, ולפי הנחיות משרד הבריאות אמור לספק שירות שווה לכולם. אלא שחלק מבתי החולים הממשלתיים (תל השומר, וולפסון, אסף הרופא ועוד) מנהלים אידיאולוגיה של "הפרטה מעודנת", המגובה בשתיקת משרד הבריאות. מבחינת משרד הבריאות, בית חולים ללא גירעונות משמעו שקט נפשי, מה גם שנתח מרווחי בתי החולים עובר כדמי תיווך לקרן המחקרים של המשרד.

 

ובכל זאת, יש כנראה תחושת אי-נוחות קלה במשרד הבריאות, בייחוד כלפי שירותי המיילדות הפרטיות, שאחרי הכול הן עובדות מדינה. וכך נמצאה הקומבינה שתמשיך להזרים את הכספים מבלי לחשוש מביקורת מבקר המדינה: היולדת לא תוכל להזמין מיילדת לפי בחירתה אלא רק מטעם בית החולים, וביום הלידה תישלח אליה מיילדת אנונימית.

 

לכאורה אין על מה להלין. מי שרוצה, שישלם. השאלה היא האם ההתמקדות במגזר הפרטי לא באה על חשבון "מחלקת התיירים". כדי לברר זאת ניסינו למצוא את ההבדלים בין המחלקה הרגילה של תל השומר, המפעיל כאמור גם שירות פרטי, לבין מחלקות דומות בשני בתי חולים של קופת חולים (בילינסון ומאיר), המתנגדת לאפליה בין יולדות.

 

מי תיכנס לג'קוזי?

 

מהפכת הפרטת הלידה, כך נראה, עשויה שלבים שלבים. בשלב הראשון היא אכן העירה מתרדמתה את המערכת והולידה תחרות שתוצאתה שיפור כללי של השירות. תומכיה אף טוענים כי ככל שיעברו יותר נשים לחדר פרטי, כך "יתפנה מקום" במחלקה הרגילה, שתהפוך למרווחת יותר. אלא שבשלב השני נדמה שהתהליך עשוי להוביל למקום שבו המערכת תעדיף להתמקד ביולדות הרווחיות.

 

במחלקה הרגילה של תל השומר משוכנות בדרך כלל שלוש עד ארבע יולדות בחדר. המחלקה עמוסה, וברוב המקרים אין ליולדת אפשרות להישאר בה אחרי 48 השעות שמקציב החוק, פשוט כי עמוס מדי. גם המראה של המקום זועק שיפוץ (בבית החולים טוענים כי "המחלקה תשופץ בעתיד"). לעומת זאת, בבית החולים מאיר המחלקה משופצת, מרוהטת בריהוט חדיש, ובכל חדר משוכנות שתיים עד שלוש נשים. המחלקה נמצאת בשלבי הרחבה, והיעד הוא שתי נשים בכל חדר. גם בבילינסון מוצאים חדרי אשפוז חדישים, וכדי לא להישאר מאחור גם בתחום השירותים, מציעים לזוגות תכנון לידה אישי.

 

אגב, למרות שהוא לא מציע שירותים פרטיים, בילינסון מצליח למשוך אליו יולדות רבות ונמצא במקום השלישי בטבלת הלידות הארצית.

 

ויש גם כמה נתונים יבשים: אם בתל השומר תופקד מיילדת על שלושה חדרי לידה (בחדר הלידה הפרטי תוצב כמובן מיילדת צמודה) - בבילינסון היא תופקד רק על שניים. אם בבתי החולים שהתקינו ג'קוזי יוּתר השימוש בו לכל היולדות באשר הן, הרי שבג'קוזי של תל השומר ישכשכו רק יולדות שמשלמות. ואם בתל השומר מצהירים על 12 חדרי לידה, זה לא אומר שהם פתוחים לכול - שלושה מהם מיועדים ללקוחות פרטיים, ובדרך כלל לא יפתחו אותם גם אם יולדות מחכות במסדרון (בבית החולים טוענים שהחדרים הפרטיים מרוחקים משאר חדרי הלידה, והמיילדות לא יכולות לגשת אליהם).

 

פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל תל השומר, מסר בתגובה כי "בית היולדות בשיבא נבנה בסוף שנות ה-80, והזמן וכמות היולדות עשו את שלהם. כיום אנחנו לפני שיפוץ שיסתיים בתוך כמה חודשים". לדבריו, במחלקת היולדות יש חדרים ל-2, 3 יולדות ואף ליולדות יחידות, ו"במצב של עומס אנחנו נאלצים להוסיף עוד מיטה". פרופ' רוטשטיין אף הוסיף כי "היולדת היא תמיד מיוחדת עבורנו, בין אם היא במלונית או לא".

 

לאן הולכת המערכת

 

"לדעת קופת חולים הכללית, הרפואה הפרטית תגרום לפערים בין היולדות וצריך למנוע את זה", אומר ד"ר חגי קנטי, מנהל חדר הלידה בבית החולים מאיר. ברגע של חשיפה אישית מצטרף לדעתו גם פרופ' זיידמן, המגלה שהוא דוגל בעולם ללא מעמדות, אך מוסיף באותה נשימה: "העולם כבר לא מתנהל ככה, ומדוע שיולדת שמגיעה לבית החולים עם ב.מ.וו מפוארת היישר מביתה המרווח תאושפז ליד אשה דלת אמצעים שהגיעה לבית החולים באוטובוס?".

 

הכיוון שאליו הולכת המערכת ברור: בבתי החולים מביטים זה זמן בעיניים כלות לעבר הקולגות מתל השומר, שנהנים לא רק מהיוקרה שנלווית למיקום בראש טבלת הלידות, אלא גם מהכספים הרבים שמוזרמים מהמלונית. כמעט כל נציגי בתי החולים במרכז הארץ שעמם שוחחנו הצהירו כי הם מתכוונים לבנות מלונית בהקדם האפשרי. הראשון שייהנה מנתח בעוגה הוא בית החולים ליס, שבניית המלונית בשטחו עומדת לפני סיום. אפילו בקופת חולים הכללית כבר נשמעים קולות הקוראים להקמת מלונית משלהם.

 

הפרטת הרפואה מעבירה את הנטל אל כתפי הציבור בתהליך שבו נולדים שני סוגי טיפול, לשני מעמדות. שאלנו את פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, אם לא הגיע הזמן שמשרד הבריאות יעשה סדר בשוק הלידות. קשה לומר שנענינו בתשובה ישירה. פרופ' אמיתי בחר לומר כי חבילת הבסיס המוצעת ליולדת תלויה בשיקולי תקציב דלים של המשרד, וכי "החבילה המוצעת נותנת מענה בסיסי לרוב המכריע של המקרים, וזאת בהנחה שמדובר בהריון בסיכון נמוך".

 

המדינה לא ששה לעשות סדר בשירותים הפרטיים המוצעים ליולדת. כל עוד העסק משגשג, בתי החולים לא ידרשו תקציבים נוספים. וכך אנחנו צועדים בבטחה לעבר הרפואה הפרטית נוסח ארה"ב. מדובר ברפואה טובה יותר, אבל היא מוגשת רק למי שיש לו כסף. אולי הידיעה שפורסמה לאחרונה עשויה ללמד משהו על הסכנה שברפואה ללא השגחה: סופר שם על מטופל ששכב חסר אונים על שולחן הניתוחים באמצע ניתוח צנתור, שהופסק משום שהוא לא הסדיר את התשלומים לבית החולים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגיל עוזי
לידה. שינויים מרחיקי לכת בעשור האחרון
צילום: אביגיל עוזי
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים