תור הזהב של רשתות ה-BBS: מסר מן העבר
החיבור של הישראלים למרחב הדיגיטלי לא התחיל באינטרנט. כבר במחצית השנייה של שנות ה-80 היו אנשים שהעתיקו את חיי הלילה שלהם מהמיטה אל כסא המחשב, למטרות די דומות. תקופת ה-BBS, שבישרה את העידן הדיגיטלי, תיזכר אצל כמה מאיתנו לא רק כתחנת תרבות חשובה אלא כחוליה-החסרה הגדולה באבולוציה האלקטרונית. חלק א'

ראש-הממשלה היה יצחק שמיר. העלייה ממדינות חבר העמים הייתה בעיצומה. בכווית היו עדיין המון בארות נפט. הסדרה הכי פופולרית בטלוויזיה הייתה טווין פיקס, ולגיבור התרבות מספר אחד של ישראל קראו "אופנובנק". כולם נסעו בסובארו, ולעשירים שבינינו היה מחשב 386. וכל זה היה - אם תשאלו את האנשים הנכונים - רק תפאורה לדבר האמיתי: תור הזהב של רשתות ה-BBS.

 

Enter אחד וכמה שניות. זה כל מה שהפריד בראשית שנות התשעים בין המציאות האפורה לחוויית הסייברספייס האולטימטיבית. באמצע, נשמעה סדרת הצפצופים ההיא, שהפכה ממכרת מפעם לפעם.

ומהצד השני - עולם ומלואו.

 

בדומה מאד לחוויה האינטרנטית שרוב האנשים התוודעו אליה שנים אחר-כך, המפגש עם עולם ה-BBS-ים הותיר רושם עז על משתמשיו, אותה חוויה של כניסה לעולם חדש - כמו במשחקי מחשב וסרטי מדע בדיוני, כמו בספרי פנטזיה ושעשועי מבוכים ודרקונים - תחנות התרבות החשובות משנות השמונים, שגם תרמו חלק לא קטן מהמוטיבים והתכנים.

 

עם שמות מסתוריים כמו Galaxy, Twilight Zone או The Black Universe. עם גרפיקת ה-ASCII הצבעונית בתקן ANSI, שהייתה מתוחכמת ככל שגרפיקת ASCII יכולה להיות. עם הפונקציות הפרימיטיביות של צ'ט ואימייל והורדת קבצים, והקהילות הווירטואליות הראשונות, ה-BBS היה הדבר הכי חי בעולם האלקטרוני. עד שבא אינטרנט והרג אותו.

 

כך זה היה

 

בתקופת הזוהר של ה-BBS, במהלך החצי הראשון של שנות התשעים, היו בישראל בכל נקודת זמן כ-100 מערכות BBS. רובן גבו כסף, אבל בעיקר כדי לכסות הוצאות, ואיפשרו התחברות גם ללא תשלום.

 

היה צריך להתאמץ קצת כדי להתנסות בזה, אבל המאמץ לא היה בשמיים. לקנות מודם. להשיג מספר טלפון של BBS כלשהו. להתקין תוכנת תקשורת שהפעילה אמולציית מסוף (כמו Telix, ולאחר מכן Telemate הנהדרת). להזין כמה פרמטרים די סטנדרטיים (8-N-1, תצוגת 80x24 תווים), Enter אחד, והיית בפנים.

 

בתוך ה-BBS הובילו התפריטים לשירותים מגוונים, בראשם שירותי הדואר האלקטרוני (עליהם, ועל רשת אולטינט, נרחיב בחלק השני של הכתבה). וכמובן, לאיזורי תוכנות עמוסים כל טוב: ערימות של תוכנות ארוזות ב-PKZIP ו-ARJ, מאונדקסות ומתועדות. אפשר היה לנווט ולסמן, ואז להוריד בפרוטוקול Z-Modem, בקצבים שה-FTP, שנים לאחר מכן, יכול היה רק להתקנא בהם.

 

בהדרגה, נוספו קבצי allfiles עם מידע מתוקצר על הקבצים, וחיפוש לפי מילות מפתח. בהתחברות קיבלת קובץ A-List עם רשימת ה-BBS-ים ברשת, שמנקודה מסוימת התוכנה ידעה להוסיף אוטומטית ל"ספר הטלפונים" שלה.

 

היו חברות שהשתמשו במערכות הללו כדי לתמוך בלקוחות ולהציע להם שירותים שונים. ביניהן צ'יף (McAfee), אזטק (וורדפרפקט), מיקרוסופט, EIM, י.א.ד, מג'יק, נובל, בורלנד, אליישים. אפילו סטימצקי. למרות שמרכולתן של אלה הייתה אולי משנית בהשוואה לעושר המאלף של משחקים, Utilities, ופורנוגרפיה רכה. מצרכי היסוד של כל פריק.

כאן נכנסו לראשונה למודעות מושגים כמו Download ו-Upload או Shareware, Freeware ו-Public Domain. למרות שלעיתים יכולת למצוא ב-BBS גם מבחר מגוון של גונבות, כולל הגירסה הראשונה של Doom.

 

"מה שמשך אותי לעניין יותר מהכל היו המשחקים", נזכר צבי פז, מי שהקים וניהל את Atari Blues, אחד מאותם BBS-ים, "נכנסתי לתחום ב-1981, כשיצא ZX-81 של חברת סינקלייר. אחר-כך השתמשתי

במחשבי אטארי, ואז עברתי ל-PC. במשך כל התקופה אספתי משחקים באובססיביות, כמו שאנשים אוספים בולים". רוב ה-SysOps, המפעילים, לא היו שונים בהרבה. גם המשתמשים.

 

איך זה התחיל

 

כמו עוד כמה דברים, גם ה-BBS הגיע אלינו מארה"ב. את CBBS, ה-BBS הראשון, הקימו ב-1978 וורד כריסטנסן ורנדי סווז משיקגו. מקור השם (Computerized Bulleting Board System) נבע מהייעוד המקורי של המערכת: לשמש כלוח מודעות אלקטרוני, מעין גירסה פרמיטיבית של הפורומים בני ימינו. החלוצים נאלצו לא רק לכתוב את התוכנה, אלא גם פחות או יותר לבנות את המחשב שהריץ אותה. וחשוב לא פחות: לפתח את פרוטוקולי התקשורת, כולל פרוטוקול X-Modem שאיפשר להוריד קבצים למחשב מרוחק.

 

הרעיון הזה, של מערכת מחשב שאפשר לחייג אליה ממחשב אחר כדי להעביר הודעות ולהוריד קבצים, משך אחריו אלפי מתכנתים אמריקניים צעירים שהקימו מערכות דומות. בהדרגה, הלכו ונוצרו ביניהן קשרים עד שהתהוו רשתות "מגה BBS", ששיתפו קבצים והודעות דואר אלקטרוני.

 

CompuServe, שירות שקישר במקור בין מערכות מיינפריים, אימץ את הרעיון ופתח שירות אונליין לעסקים. ה-BBS-ים מצדם, השאילו ממנו המצאה מבריקה שהפכה לאבן דרך היסטורית בפורנוגרפיית האונליין: פורמט התמונות הדחוס GIF.

 

Compuserve, ושירותי Dial-up אחרים שנולדו או המציאו את עצמם מחדש על רקע הופעת ה-BBS-ים, הם אלו שהולידו בסופו של דבר את ה-WWW. ביניהם אפשר להזכיר את Genie (1985), את Prodigy (1984) שהציג לראשונה שירות עם ממשק גרפי, ו-AOL (1985) שהוכיח שאפשר גם לעשות מזה המון כסף.

 

מערכות ה-BBS נוחתות בישראל ב-1986

 

אבל השם הכי חשוב בתחום מנקודת המבט של הפריקים, היה Fidonet, שקמה ב-1984. רשת שהתבססה על תוכנה באותו שם, ושבה הדואר האלקטרוני היה העיקר. מהר מאד היא הפכה בסיס למגה-BBS הגדול בעולם, סוחפת אחריה אלפי משוגעים-לדבר בארה"ב ובאירופה. כל אחד יכול היה להקים BBS, בתנאי שהייתה לו תוכנה מתאימה ושהיה מוכן להקדיש לכך את המחשב שלו, והרבה מאד זמן פנוי.

 

אחד מהאנשים שעשו את זה היה ישראלי בשם טירן דגן, תיכוניסט ישראלי ששהה עם הוריו בארה"ב. הוא הקים את המערכת הראשונה ב-1984 (ראו הרחבה במסגרת). שנתיים אחר כך, כשחזר ארצה,

הקים אותה כאן מחדש והתחיל להראות לחברים. דני רוף, לימים הקואורדינטור של רשת Fidonet בישראל, הקים את Online Today (מערכת ה-BBS השנייה או השלישית בארץ, לאחר שראה את ה-BBS של דגן. "טירן הזמין אותי לראות את המערכת, וזה היה ממש הלם. פשוט מדהים", הוא אומר.

 

כך, תוך שהבשורה מתפשטת מפה לאוזן, הצטרפו לקהילה מפעילים חדשים שהקימו מערכות נוספות. זה היה אוסף די מוזר של אנשים - הכל, מתלמידי בית-ספר ועד פנסיונרים - ובשלוש השנים הבאות צמח מספרם לעשרות רבות. בתחילת 1990 היו בישראל 40 מערכות BBS. מי שסייע לשפוך אור על אותה תקופה ראשונית הוא רם און-אגמון, שחיבר קובץ היסטוריה משלו על ההיסטוריה של מערכות ה-BBS בישראל.  

 

מה שקידם מאד את התפתחות התחום, הייתה הקמת רשת ה-BBS-ים הראשונה בישראל, IL-FNA (קיצור של Israel FidonetNetork Association) בשנת 1989. המקימים, צבי פז, חיים נוימן, ואלון גינגולד, שינו מאוחר יותר שמה ל-ICCA, והקימו את "עמותת משתמשי המחשב בישראל" כדי להסדיר חוקית את הפעילות הכספית. במסגרת הפעילות של ICCA שיתפו המפעילים ידע, הגדירו תקנות, וקלטו עשרות BBS-ים חדשים.

 

ההכנסות מדמי רישום לעמותה ול-BBS-ים, מספר צבי פז, אז מתאם הפעולות של העמותה, הוקדשו במלואן להפעלת השירותים ולרכישת ציוד, אבל זה לא ממש הספיק. "בשלב מסויים הפעלתי בבית שבעה מחשבים ו-12 קווי טלפון, אבל זה לא נגמר בזה. בשביל להפעיל BBS היה עליך להקדיש לעניין את כל הזמן שלך, ולא מעט כסף. תחשוב רק על חשבונות החשמל שקיבלנו". ב-1993, כשנתברר שהמשך הפעילות דורש השקעה רצינית יותר, פרשה חברת צ'יף את חסותה על הרשת ושינתה את שמה ל-CICS.

 

מסחרי, אבל לא למטרות רווח

 

 

אלדד גלקר, מנכ"ל צ'יף אז והיום, צחק כששאלתי אותו אם החליט להשקיע ב-CICS כי האמין בפוטנציאל העסקי שלה. "הצד העסקי הוא הדבר האחרון שעניין אותנו".

 

אז מה כן עניין אתכם?

 

"מותר להגיד 'ציונות'? האמנו שזה נכון. ראינו את הפוטנציאל בתחומים אחרים. ראינו איך צעירים שהתחברו ל-BBS-ים השתמשו בידע שהם סיפקו, למדו והתפתחו במהירות. גם האמנו ב-BBS כבסיס לשירותי חינם ללקוחות, ובמודל לפיו המשווקים והמפרסמים יממנו את הפעילות הזו".

 

בינתיים, קמה ל-CICS מתחרה חזקה. רשת מסחרית בשם Excellnet שריכזו שני צעירים, אפרת גרינברג וסער בליץ. בליץ, אז בן 16 בסך-הכל, כבר צבר נכון לאותו זמן חמש שנות ניסיון בממכר חומרה, ומאוחר יותר התחיל לעשות זאת גם באמצעות ה-BBS-ים. בהתחלה (1993) היה מדובר על מודמים מהירים וקצת חומרה נוספת. בתחילת 95' קיבלה היוזמה את השם "אקסלמרקט". מאוחר יותר באותה שנה, היא הפכה לחנות החומרה המקוונת הראשונה ולרשת מצליחה של חנויות מחשבים פיזיות.

 

גם בליץ אומר שלא הצד המסחרי הוא מה שדחף אותו: "מה שעניין אותי היה האתגר. גם האתגר של לבנות את ה-BBS הכי טוב, אבל בעיקר האתגר הטכני של בניית רשתות מורכבות, שדרש הרבה קריאייטיביות. היו אנשים שבנו אז מערכות עם רמת סיבוך מדהימה. אני לא זוכר מאז ועד היום שנתקלתי במשהו דומה במורכבות שלו".

 

לחלק ב': השנים המאוחרות של רשתות ה-BBS בישראל.

 

מי שמחזיק ברשותו מזכרות נוסטלגיות נדירות מהשנים הראשונות של האינטרנט הישראלי (צילומי מסך נדירים, טפטים או כל תיעוד היסטורי אחר) מוזמן לשלוח את הקבצים לערוץ המחשבים באמצעות הטופס הבא . ניתן לשלוח הערות ותגובות שאינן מיועדות לפרסום לכתובת computers@y-i.co.il .

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה תור הזהב של רשתות ה-BBS: מסר מן העבר
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עשור לאינטרנט בישראל
    חלוצי האינטרנט הביתי
    ynet ספיישל