הרמדאן מגיע, המשכורות עוד לא

המצוקה במועצות הערביות: עובדים רבים ברשויות הערביות, שלא קיבלו משכורת חודשים רבים, חוששים שלא יוכלו לממן את ההוצאות של חודש הרמדאן המוסלמי, המתחיל בסוף השבוע. כ-2,500 עובדים במגזר הערבי לא קיבלו משכורות, במשך תקופות שנעות בין שבעה חודשים לשלוש שנים.

"למרות החלטת בית הדין הארצי לעבודה, יש 13 מועצות מקומיות, רובן ערביות, שמצבן הכי גרוע שיש. העובדים לא קיבלו גרוש. איך אפשר לסבול מצב כזה?", שואל ג'יהאד עקל, מראשי ההסתדרות במגזר הערבי.

לאחרונה שלח יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, מכתב למשרד הפנים ולראש הממשלה, ובו הסביר את המצוקה הכלכלית אליה נקלעו עובדי המועצות הערביות. "ההוצאות בחודש הרמדאן גדולות ב-150% מחודש רגיל, בגלל המחויבויות הדתיות והחברתיות. יש מסורת שהעובדים לא יכולים לעמוד בהוצאותיה. מצבם מאוד קשה", אמר עקל.

לדבריו, "מדי יום נשלחים לי מכתבים מעובדים בדיכאון, מכתבים שגורמים לי לבכות. אחד היה מעובד מועצה בכפר טירה שיש לו שבעה ילדים ולא קיבל כסף כבר שבעה חודשים. הוא מתחבא מילדיו, לא יכול להסתכל להם בעיניים. העובדים פשוט קורסים".

בהסתדרות מתכוונים לעתור לבית הדין הארצי לעבודה כדי לחייב את הממשלה לשלם לעובדים את שכרם. "לא ייתכן שהעובדים יהפכו לבני ערובה בידי הממשלה. יש מקומות, כמו כפר טורעאן, שבו לא קיבלו שכר כבר שלוש שנים, בכפר עראבה 18 חודשים, בכפר יאסיף 7 חודשים, ורבים אחרים. איזו מדינה עושה את זה לעובדיה?".

מרגישים מושפלים ומדוכאים

בכפר משהד לא קיבלו רוב עובדי המועצה משכורת כבר שנתיים וחצי. לדברי מוסטפה מרעי, ראש ועד העובדים וראש מחלקת הבריאות במועצה המקומית, מדובר במצב בלתי נסבל. "מדינת ישראל חייבת לנו כסף. אנחנו לא מסכנים, אנחנו לא קבצנים או מובטלים שחיים על חשבון המדינה. אנחנו עובדים שמשרתים את הציבור". לדברי מרעי, לקראת הרמדאן פנו חלק מהעובדים לתנועה האיסלאמית כדי לקבל צדקה. 

"הכי קשה היא תחושת ההשפלה והדיכוי", אמר מרעי, "לא רק שאנחנו לא מקבלים את הכסף שמגיע לנו, אלא המדינה משפילה אותנו בטרטורים. מתי ירגישו את הכאב שלנו, כשנעמוד בפתח מסגד כדי לקבל נדבות? כשעובד מועצה יתאבד? למה מחכים?".

מרעי מספר על עובדים שלא קנו בגדים לילדיהם כבר שלוש שנים, ושמתקשים לממן את לימודיהם בבית הספר. "יש כאלה שקונים בזול את שאריות האוכל בשוק. ילדיהם לא יכולים ללכת לבית הספר משום שאין להם ספרים. לאחרונה הוצא צו מאסר נגד ארבעה עובדי המועצה משום שלא יכלו לשלם את חובותיהם. לא רק שהמדינה חייבת להם, הם גם הפכו לעבריינים".

לפני כשלושה שבועות, שלח מרעי מכתב לראש מחוז הצפון בהסתדרות, אולם לדבריו לא זכה לתגובה. העובדים גם מתחו ביקורת על שופטי בית הדין לעבודה. "בישיבה האחרונה דחה שופט בית המשפט לעבודה בנצרת את הדיון ב-15 יום. הסברנו לו שיש רמדאן ואין לנו אוכל לילדים. זה לא עניין אותו".

כמו כן אמר מרעי כי חלק קטן מהעובדים מקבלים שכר. לדבריו. המועצה מיישמת את תוכנית ההבראה לפי שיקולים פוליטיים. "חברינו היהודים קיבלו את המשכורות שלהם לרגל חגיהם, אני מברך אותם ומקווה שבקרוב נוכל לקבל את משכורתנו. אם לא, ניאלץ לנקוט בצעדים אלימים יותר".

החורף בבית ג'אן עומד להיות קר מאוד

בכפר הדרוזי בית ג'אן לא קיבלו עובדי המועצה המקומית שכר במשך כ-17 חודשים, לדברי מזכירת המועצה המקומית, פדוא דבור, הדרוזים אמנם אינם צמים ברמדאן, אולם העובדים חוששים שלא יהיה להם איך לממן בגדים וחימום בחורף. "העובדים שואלים את עצמם מאיפה יהיה להם כסף כדי להתכונן לקור. איך יוכלו לקנות סולר או עצים או בגדים לילדיהם בחורף".

המצב במשפחתה קשה. יש לה ארבעה ילדים. היא וגם בעלה עובדים, אך אינם מקבלים שכר. "בעלי כבר בדיכאון. יש לנו ילדה שלומדת בבית ספר פרטי למדעים ולא יודעים מאיפה לשלם לה את שכר הלימוד. ילדה אחרת, בת 14, כבדת שמיעה, ונאלצנו להפסיק לה את השיעורים המיוחדים שהיא זקוקה להם כי אין לנו כסף".

במועצה המקומית בית ג'אן אושרה תוכנית ההבראה בסוף ספטמבר. "במועצה עשו כל מה שמשרד הפנים ביקש, עובדים פוטרו, משכורות קוצצו. אז למרות הכאב, לעובדים היו ציפיות. משרד הפנים לא שילם והם התאכזבו".

דבור אומרת כי בקרב העובדים יש תחושה שמשרד הפנים מטרפד כל אפשרות לשלם את המשכורות, "כנראה בגלל שעתרנו לבג"ץ לא לפרק את המועצה המקומית כפי שרצה שר הפנים".

העובדים מרגישים שהם מקופחים פעמיים, גם כעובדי מועצה שלא מקבלים שכר וגם כמיעוט דרוזי בארץ. "העובדים על סף רעב, הם מושפלים. מתחננים בפני הבנק או המועצה בשביל 50 שקלים". לדבריה, המועצה אפילו לא משלמת את חובה לחברת מקורות והמים נותקו היום למשך כמה שעות. "אפשר לדמיין כפר עם עשרת אלפים בני אדם בלי מים וגם בלי אוכל?".