עוזי חיטמן הלך לעולמו
אחד המוזיקאים האהובים והמצליחים בישראל בעשורים האחרונים נפטר מהתקף לב בגיל 52

המוזיקאי עוזי חיטמן הלך הלילה לעולמו לאחר שלקה בהתקף לב. חיטמן, בן 52, נחשב לאחד המלחינים, הכותבים והמבצעים האהובים בארץ מאז שנות השבעים ("עוד סיפור אחד של אהבה", "אדון עולם", "כאן"). הלוויתו נערכה היום בבית העלמין ירקון. חיטמן השאיר אחריו אשה ושלושה ילדים.

 

 

חיטמן עבד באחרונה על אלבום חדש שהיה אמור לצאת בקרוב (האזינו לסינגל הראשון מתוכן). רק ביום חמישי האחרון הוא הופיע במועדון ה"קמלוט" ביחד עם דורית ראובני והופעה נוספת תוכננה לו בקרוב בפסטיבל העוד בירושלים.

 

יגאל בשן, חברו הקרוב: "עוזי היה לי כמו אח. היו כאלה שאפילו היו מבלבלים ביננו ברחוב, ובסדרה 'שוטטות' אפילו עשו על זה פרק שלם. עוזי היה אב טיפוס של הביטוי 'מלח הארץ'. הוא היה איש מלא ערכים ורגיש. הוא זכה במתנת אלוהים גדולה: מעיין של מלודיות בלתי נדלה ויכולת לעשות מהעברית פלסטלינה. הרבה לא יודעים, אבל היה לו חוש הומור מדהים ובעיקר אזכור ממנו את כמות הצחוקים ביננו בשיחות על החיים ובכלל. חלקנו תקופות מאוד חשובות בחיים בגיל מאוד קריטי. 'כמו צועני' נולד כשהייתי בן 35 ועוזי היה בן 33 ומכיוון שהוא היה ילד נצחי שכזה, הוא הדביק את כולנו ברוח שטותניקית וניצלנו את זה ליהנות מהחיים בדרכים הרבות שנסענו בהן. זה כל-כך לא צפוי, בלי שום הכנה מוקדמת. בשבילי עוזי הוא נצחי, אני תמיד דמיינתי אותנו יושבים בבית אבות ביחד, עושים צחוק וכותבים שירים".

 

משה דץ, ששר את "כאן" שכתב חיטמן, התקשה לעכל את הידיעה: "אני לא יודע מה לומר, זו תחושה נוראית, תחושת האי מוכנות לאובדן הזה. זה לא הגיוני, לא נתפס. רק לפני מספר חודשים הוא שלח לי שיר חדש שכתב והלחנתי אותו. שיר שדיבר על סוף והתחלה. מה אפשר לומר על עוזי חיטמן - הוא היה איש טוב, באמת טוב ובעל שפה מוזיקלית משלו. כל מי ששמע שיר של עוזי חיטמן מיד ידע שזה שלו בזכות המקצבים המיוחדים לו. הוא כתב שירים באהבה גדולה, שירים מתוך הנשמה. אהבתי את האופן שבו התערבבו בשירים שלו אהבת המילה עם אהבת הארץ. היתה בו שורשיות והוא יכול היה לכתוב פזמונים ובמידה שווה גם תפילות, המנונים ושירי ילדים. זו אבדה גדולה".

 

יענקלה מנדל, יו"ר אמ"י, חבר קרוב ומי שליווה את חיטמן עוד מימי להקת פיקוד מרכז בה היו השניים חברים, אמר: "רק ביום חמישי האחרון היינו יחד בהופעה במועדון הקמלוט והכל היה בסדר. עוזי ואני היינו כל החיים יחד - בלהקה, בצוות הווי שהקמנו והופענו במסגרתו בתקופת המילואים ומחוץ להופעות. הוא היה חבר. אני המום וכואב".

 

שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת אמרהם: "עוזי חיטמן מת טרם זמנו ושירת חייו באמצע נגדעה. חיטמן היה אביהם של מאות שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית. דרך שיריו הנפלאים משתקפת אהבתו לארץ לה קשר כתרים. בשיריו היפים שכולנו גדלנו עליהם, ילדים ומבוגרים כאחד, יצר עוזי חיטמן סגנון ישראלי ייחודי היונק מהמורשת היהודית ומהסגנונות המוזיקליים של קהילות ישראל השונות. בזכות שיריו הנפלאים ודמותו הייחודית זכה עוזי חיטמן באהבת הציבור הישראלי כולו. עם ישראל כואב היום את לכתו של עוזי חיטמן מעמנו. נמשיך ונישא את זכרו דרך השירים הרבים שהותיר לנו".

 

מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דוד: "מותו של עוזי הוא אבידה גדולה לעולם היצירה המוזיקלית בישראל. עוזי היה מהיוצרים הפוריים ביותר בישראל ובמאגר הנתונים של אקו"ם רשומים על שמו 658 יצירות שכתב והלחין. את יצירתו ייחדה שליטה רחבה במגוון ז'אנרים, הוא הלחין וכתב שירים לילדים, שירים ים תיכוניים ואף תרגם שירים מיוונית. בינואר 2002 הוא זכה בפרס מפעל חיים למלחין מטעם אקו"ם ובאירוע הענקת הפרס כשנשאל מה השיר הכי יפה שכתב ענה - 'זה השיר שעדיין לא כתבתי'. כל חברי דירקטוריון אקו"ם המומים ומבכים את מותו".

  

הביוגרפיה

 

חיטמן נולד בתל אביב ב-9.6.52. באתר הרשמי שלו מסופר כי עד גיל 6 הוא גדל בגבעת שמואל ואז עקרו הוריו לרמת גן בה הוא גר עד היום. הוריו ז"ל היו ניצולי שואה שהתחתנו בברגן בלזן. אביו היה אדם דתי שלמד במדרשת חזנים בוורשה, אצל החזן הנודע משה קוסביצקי. מלחמת העולם השניה מנעה ממנו את המשך לימודיו, והוא נאלץ לברוח ולחיות כפליט בסיביר. האם היתה שריד אחרון למשפחה שנספתה בשואה. היא היתה חילונית, אך שמרה והגנה תמיד על רצון אביו של עוזי לשמר ולקיים אורח חיים מסורתי.

צילום: צביקה טישלר

 

האב שימש כשליח ציבור בבית הכנסת השכונתי (ליד גבעת נפוליאון בר"ג), אך למרות היותו דתי, שלח את עוזי לבתי ספר חילוניים. הוא אהב מוזיקה ולצד תקליטי חזנות רבים דאג לרכוש תקליטים של הביטלס, הרולינג סטונס, אנריקו מסיאס, קוני פרנסיס, אלן שפירו, אליקי, חוזליטו, תקליטים של זמרי אופרה נודעים (מריו לנצה, יוסף שמידט, בנימין לדז'ילי), ותקליטים של מיטב הזמרים האיטלקים. כל אלה היוו את כור ההיתוך המוזיקלי והתרבותי של עוזי - שירי מקורות ומסורת לצד שירים פופולרים עדכניים, שירי פופ מערביים לצד שירים בעלי גוון אוריינטלי ים תיכוני.

  

ההשפעה הגדולה ביותר עליו באה מבית הכנסת, שאת ספסליו, נהג עוזי לפקוד בילדותו ולהקשיב "בהתרגשות" יתרה כדבריו לאביו עומד ושר לפני התיבה. בבית, סיפר, הרדיו תמיד היה פתוח - "והיה קונצנזוס משפחתי סביב להקת התרנגולים ושלישיית גשר הירקון".

 

בגיל 11 רכשו לעוזי את הגיטרה הראשונה - והוא החל לנגן עליה בעצמו, ועם השנים צבר ניסיון - ורכש הבנה הרמונית. הוא למד בעצמו בשל המחסור בכסף והידיעה כי מימון לימודיו אצל מורה פרטי יקשה על הוריו. כשהיה בגיל 19 רכשה סבתו ז"ל פסנתר - ואת כל מה שהספיק ללמוד על הגיטרה תירגם לנגינה עליו.

  

עוזי התקבל לצבא הן לקורס טייס והן ללהקה צבאית, ובחר ללכת למסלול הראשון. כשהודח מקורס טייס בשלב הטיסות הדלת היתה פתוחה בפניו כדי להיכנס ללהקת "פיקוד מרכז" ואז החלה הקריירה הרשמית שלו.

 

1971 בתקופה שבין קורס טייס ללהקה שירת בצנחנים, ובזמן זה כתב והלחין את השיר הראשון שלו - "ניגונה של השכונה", שמאוחר יותר ב-1976 הוקלט ע"י יזהר כהן.

  

1971-1973 להקת פיקוד מרכז (הספיק לשרת עם שלמה בראבא, שם טוב לוי, דורית ראובני,  רונית אופיר, גילי דור, אלי גורנשטיין, יענקלה מנדל ואחרים).

 

ביולי 1973 ביום שחרורו מהצבא, כתב והלחין לעצמו את השיר "מי ידע שכך יהיה". מאוחר יותר במלחמת יום הכיפורים כחייל מילואים, שובץ להופיע בפני חיילים יחד עם בועז שרעבי, שם שר עוזי את השיר הנ"ל, ובועז ששמע את השיר, אהב אותו וביקש להקליטו.

  

1973-1974 השתתף במופע ערב שירי תאודורקיס (עם ליאור ייני, נורית גלרון) ובמקביל הקים והופיע עם להקת הפופולים ( יהודה תמיר, איזי גדאל, שמוליק קובלסקי וקובי קלמנובי'ץ) הלהקה ביצעה משיריו של עוזי (הו כלבלב, אני יודע אבותי, קשה הדרך להגיע), הוציאה אלבום בכורה, אך מלחמת יום כיפור קטעה את פעילותה.

  

בעקבות פרסום השיר "מי ידע שכך יהיה" ב-1973, עלה שמו של עוזי ככותב וכמלחין, והפניות אליו לכתיבה ולהלחנה לא אחרו לבוא, והוא כתב שירים רבים כמו "מה חשוב היום" - לאבי טולדנו, "אבי" - עוזי פוקס, "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" – דודו זכאי.

 

1976 כותב שני אריכי נגן לשימי תבורי עם הלהיטים: "לילה בלי כוכב", "עוד סיפור אחד של אהבה", "בלילה בחצות", "בואי לא נפסיד את כל הלילה", "אלירן", "חיפשתי שירים לצאת לעולם" ועוד. ביחד עם עודד בן חור ביצע את השיר "אדון עולם" בפסטיבל הזמר החסידי תשל"ז - לחן שלו למילים מן המקורות, השיר זכה במקום השני ומאז הוא נפוץ ומושר בלחן זה בכל רחבי העולם היהודי. באותה שנה יצא עוזי לסיבוב הופעות עם הפסטיבל החסידי באירופה, ארה"ב וקנדה.

 

בשנת 1978 השתתף עוזי לראשונה בפסטיבל שירי הילדים ושר את השיר "רציתי שתדע" - השיר זכה לתהודה גדולה והקנה לו זהות של כותב, מלחין ומבצע שירי ילדים.

  

1979 הגיש את תכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד"; הוציא אלבום שני בשם: "נולדתי לשלום", הכולל לקט מ-7 שנות עבודה ( אני יודע אבותי, אדון עולם, ניגונה של השכונה, רציתי שתדע…). השיר "נולדתי לשלום" נכתב על ידו להולדת בנו הבכור. השיר ראה אור לראשונה בביצוע להקת סקסטה והוקדש לנשיא מצרים סאדאת באחד מביקוריו בארץ.

  

במהלך שנות ה-80 כתב והלחין פרסומות כמו: עגל רך, הטלה המעולה, דלורית, הועד למען החייל ועוד. כתב מוזיקה לסרט המתיחות "עבודה בעיניים" שהיה הצלחה קופתית, בבימויו של יגאל שילון ובהשתתפות "צמד הבטלנים" (נתן דטנר ואבי קושניר).

  

1980-81 אלבום שלישי בשם: ליצן חצר ( אני מאמין, אני יודע שאת יודעת)

  

1980-1986 כותב ומלחין בעיקר לזמר הים תיכוני: לחיים משה (תודה, זה סימן, עוד יום עולה), לזהר ארגוב (מרלן, כמו שיכור, עד מתי אלוהי, אמריקה שלי) למרגלית צנעני (כמו שאתה יודע), לאיציק קלה (אני העבד) ועוד. 

  

1985 עוזי כותב ומלחין את השיר "כמו צועני" ומציע ליגאל בשן לבצעו, השניים מצרפים אליהם את יונתן מילר וכך "נולדת" שלישיית "כמו צועני". הם מבצעים את השיר בתחרות הקדם אירוויזיון  באותה שנה והשיר זוכה במקום השני - בעקבותיו כותבים עוזי ויגאל את השיר: "אנחנו נשארים בארץ" שנבחר כשיר השנה ברשת ג' 1985. בעקבות ההצלחה יוצאים לשלישייה האלבומים: אנחנו נשארים בארץ (כמו צועני, שקט אחרי הסערה, טוחנים, אל תגעו באהבה) והפסקת חשמל (מכור על יוונית, לא שותה לא מעשן).

  

1986 לכבוד יום העצמאות השלישיה מוציאה לרדיו את את השיר "מה נשאר לי". השלישיה מופיעה בפסטיגל 1986 עם השירים "ארץ הצבר" ו"אדוני ראש העיר" ובעקבות פנייה של הטלוויזיה הישראלית מתחילים להגיש את תכנית הטלוויזיה "הופה היי", המילים לשיר "הופה היי" בגירסה הטלוויזיונית נכתבו ע"י עוזי חיטמן, הלחן: יגאל בשן. התכנית נודדת ברחבי הארץ וזוכה לפופולריות רבה (1985-1988), עוזי משתתף בתכנית כיוצר וכמבצע. שלישית "הופה היי" הוציאה שני אלבומים.

  

1989 מוציא אלבום סולו שלישי: אורח (בארץ הזאת, בניתי בית, ילדים של היום, מותר לנו). יוצא במופע למבוגרים "אורח בכל רחבי הארץ". מוציא את הספר "סיפורים שסיפרתי לאבא" בהוצאת דומינו-כתר.

  

1989 מוציא את קלטת הוידאו "שירים קטנים מס' - 1", בהפקת סרטי סקופוס. הקלטת זוכה להצלחה גדולה והיא ראשיתה של סדרת קלטות "שירים קטנים" שראו אור בשנים הבאות. עוזי משתתף ב-4 מתוך 9 קלטות שיצאו, כמנהל מוזיקלי וכמבצע.

 

1990-2 מגיש את תכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל.

  

1991 כותב ומלחין את השיר "כאן", השיר זכה במקום שלישי (עם אותו מס' נקודות כמו המקום השני) בתחרות האירוויזיון ברומא, בביצוע אורנה ומשה דץ.

  

1993 יוצא אלבום סולו רביעי: מתוך תוכי – חומר אישי (אהבה זה כל הסיפור, ילד מבית טוב, רכבת אדומה, מלח הארץ).

 

1993-1988 מגיש את תכנית הטלוויזיה "חלום עליכם" בערוץ 2, בה הוא מגשים חלומות של ילדים ונוער, התכנית זוכה לפופולריות רבה.

  

1994 מוציא ספר שירים ותווים: עוזי חיטמן מילים ומנגינות, הכולל 57 משיריו. מוציא תקליטור לקט "עוזי שר חיטמן" – 18 משיריו .כותב ומלחין את "ירוק בעיניים" - שיר האליפות של מכבי חיפה, בביצוע: חיים משה.

 

1996-8 משתתף במופע - ערב שירי קרליבך עם חנן יובל, שלמה בר ואלעזר שטורם.

 

1996 מגיש את תכנית הרדיו "תוצרת כחול יוון" ברדיו ללא הפסקה.

 

1997 השיר "עכשיו התור לאהבה", מילים ולחן, יוצא בביצועו של אריק איינשטיין, השיר "אהבנו", גירסה עברית שלו ללחן יווני בביצוע חיים משה, השיר "כמו סירה טרופה" בביצוע אביבה אבידן, גירסה עברית שלו ללחן יווני.

 

1997 יוצאת "הגדת התקליטור" - מארז חגיגי הכולל הגדה של פסח ותקליטור ובו טקסטים מולחנים מן ההגדה. הפקה מוזיקלית - אביהו מדינה, ביצוע השירים: אביהו מדינה ועוזי, בהוצאת פרינטיב.

 

1998 יוצא C.D.ROM – השירים המשחקים, תקליטור מולטימדיה, המכיל משחקים  אינטראקטיביים ושירים בביצועו. הפקה - קלאסידי.

  

2000 כותב שירים לאמנים שונים ובינהם את מילות השיר "לכל אחד יש", לחן: שלומי שבת, בביצוע ליאור נרקיס ושלומי שבת – שיר השנה במצעד הרשמי של רשת ג', השיר הופך ללהיט. יוצא במופע "אבי ע"ה היה אומר", שירים מן המקורות ובשילוב משיריו.

   

2001 מוציא תקליטור "שני מקומות", לחנים וביצוע שלו לשירי המשורר מירון איזקסון (אבא קנה לי את המנגינה, הוא לומד תורה, שם איש). כותב ומבצע את שיר האליפות הנה היא עולה האלופה לקבוצת הכדורגל מכבי חיפה, עד נשימתי האחרונה – מילים ולחן שלו בביצוע חיים משה.

 

ינואר 2002 מוענק לעוזי פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם (אגודת היוצרים והמול"ים), על מפעל חיים – כמלחין בזמר העברי.

  

דצמבר 2002 ה"פסטיגל" עורך הצדעה לעוזי חיטמן – "אגדת הילדות של כולנו" ומשתתפי הפסטיגל מבצעים יחד עם עוזי מחרוזת משיריו בכל רחבי הארץ ב-68 מופעים.

 

 2003 כותב מילים לשיר "זה לא אני", לחן וביצוע - שלמה גרוניך, להקת הדג נחש מקליטה גירסה מחודשת לשיר רציתי שתדע – בביצוע משותף עם עוזי.

 


פרסום ראשון: 17.10.04 , 05:31
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה עוזי חיטמן הלך לעולמו
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    ynet ספיישל